חיזוי המסגרת הנדרשת עבור ניכיון צ'קים (אקסל כלול)

כזכור מהפוסט בנושא, ניכיון צ'קים הוא דרך לקבל היום את התמורה בגין צ'ק שאמור להיפדות בעוד זמן מה (מקסימום ששה חודשים), בניכוי עמלה וריבית הנגבות במועד ההפקדה. למעשה, מדובר בהלוואה שנפרעת כאשר מגיע מועדו של הצ'ק. כמו כל הלוואה, גם להלוואה זו ישנה תקרת מקסימום שהבנק מאפשר, ולכן רצוי להיות עם האצבע על הדופק בכל הנוגע לאחוזי הניצול שלה. הגדלת מסגרת הניכיון דורשת הגדלת ביטחונות ו/או ערבויות ועדיף להיערך לכך מבעוד מועד. אחרת, כאשר מגיעים לניצול מקסימלי, תזרים המזומנים השוטף עלול להיפגע כיוון שאי אפשר יותר להפקיד צ'קים שקיימים ברשותנו.

כדי להבין כיצד מתנהגת מסגרת הניכיונות צריך להבין את מטרת המנגנון הזה. הכלל הראשון במימון הוא שאנחנו תמיד מעוניינים להקדים כמה שיותר תקבולים ולדחות תשלומים עד כמה שאפשר, זאת בכדי למקסם את הערך הנוכחי הנקי של הפעילות. לפעולה הזו של להקדים תקבולים ישנו מינוח מקצועי יותר, הקטנת המח"מ של העסקה, כלומר משך הזמן שעובר עד שהיא משולמת במלואה. ככל שמח"מ העסקה ארוך יותר, אנחנו צריכים מסגרת ניכיון גבוהה יותר כי אנו מפקידים לניכיון יותר ויותר צ'קים. למשל, נניח ומח"מ העסקאות שלנו הוא 60 יום והתקבולים החודשיים שלנו מסתכמים בצ'ק אחד בגובה 100 ש"ח (שכאמור ייפרע בעוד כ-60 יום), אז מסגרת הניכיון שנצטרך תהיה בגובה 200 ש"ח כי תמיד יהיו לנו שני צ'קים שניכינו ועדיין לא הגיע מועד פירעונם. אם נקצין ונאמר שמועד הפירעון של כל צ'ק הוא ששה חודשים מהיום אז מסגרת הניכיון שתידרש תהיה גבוהה יותר – 600 ש"ח ליתר דיוק. הצורך לממן את הוואקום הקבוע הזה אולי מזכיר לחלק מכם את הצורך של חברה לממן את ההון החוזר שלה, וזה מצוין כי זה בדיוק המצב כאן: ניכיון צ'קים הוא כלי להקטנת ההון החוזר באמצעות הלוואה.

באופן כללי, מסגרת הניכיון הנדרשת תהיה גבוהה יותר ככל ש:

  1. מח"מ העסקאות ארוך יותר
  2. סכום העסקאות גבוה יותר

בתרשים הבאה אני מציג את הההפתחות בכמות הצ'קים בניכיון עבור שלושה תרחישים שונים:

  • כחול: 50% מעסקאות החברה הן בתנאי אשראי של 60 ימים והשאר ב-12 תשלומים
  • כתום: 50% ב-60 ימים, 30% ב-6 תשלומים ו-20% ב-12 תשלומים
  • אפור: 50% ב-60 ימים והשאר ב-6 תשלומים

מודל חיזוי מסגרת ניכיון צקים

את האקסל בו השתמשתי תוכלו להוריד בלינק הבא: חישוב מסגרת ניכיון צ'קים

שני דברים מעניינים עולים מהמודל:

  1. כאשר מח"מ העסקאות נמוך יחסית, כמו במקרה "האפור", אז אמנם כמות הצ'קים עולה מהר יותר (כשהמח"מ קצר יותר אנחנו יכולים להפקיד יותר צ'קים לניכיון ולא נתקעים עם המגבלה שאפשר לנכות צ'קים שמועד פירעונם הוא עד חצי שנה קדימה).
  2. ב-steady state, כשהמח"מ קצר יותר אנו זקוקים למסגרת ניכיונות נמוכה יותר ולכן הקו האפור נמוך יותר מבשאר התרחישים. בהתאמה, בתרחיש "הכחול" מח"מ העסקאות ארוך יותר ולכן אנו נזקקים למסגרת ניכיונות גבוהה יותר אם ברצוננו להפקיד את כל הצ'קים שברשותנו.

כמה מילים בנוגע לאקסל. ראשית כל, הוא מאפשר הזנה של סך הכנסות הממוצע הצפוי בחודש, כמו גם את חלוקת סוגי העסקאות בין מזומן (מח"מ אפס), שוטף 60, 6 תשלומים ו-12 תשלומים. זה נמצא בתאים C4:C7.

הוא גם מאפשר להזין את כמות הצ'קים הנוכחית שנמצאים בבנק, ואת צפי הפירעון שלהם. זה נמצא בתא E55 ובשורה 56. ניתוח הרגישות הוא מסוג Data Table חד-מימדי, כאשר הפרמטר למשחק הוא נתח העסקאות ב-6 תשלומים.

המודל אולי נראה פשוט אך לקח לי כמה שעות לבנות אותו, כי צריך להתחשב בכל מיני גורמים כמו איך נראה לוח הפירעונות העתידי של כל חודש, ומתי אפשר לנכות כל תשלום. למשל, בחודש הראשון אפשר לנכות את ששת התשלומים החודשיים העתידיים, ובחודש השני אפשר לנכות את ששת התשלומים החודשיים העתידיים של החודש השני, וגם את התשלום השביעי מהחודש הראשון. האמת היא שהמודל המקורי היה הרבה יותר מתוחכם ואיפשר רמת הכנסות שונה עבור כל חודש ועוד כל מיני גמישויות שרק הקשו על בדיקתו. הפעם חשבתי לחסוך זאת מכם.

לסיכום, כל מה שחשוב להבין בנוגע לניכיון צ'קים הוא שמדובר בהלוואה שגודלה תלוי במח"מ שהיא באה "לפצות" עליו.

מח"מ עסקאות ארוך יותר ← הבור בתזרים המזומנים עמוק יותר ← ההלוואה שתידרש תהיה גבוהה יותר.

פשוט, לא?:)

2 תגובות כתוב תגובה

  1. אתה יכול לפרט את הפעולות החשבונאיות בניכיונות? ראיתי הרבה דוחות של חברות קטנות מכירות עד 60 מש"ח שהרו"ח לא מציין כלל את הניכיונות שיש לחברה. יש לזה סיבה?

כתיבת תגובה