CFO Desk Israel https://www.cfodesk.co.il בית חם למנהלי כספים Wed, 13 Jun 2018 08:59:52 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=4.9.6 https://i2.wp.com/www.cfodesk.co.il/wp-content/uploads/2015/03/Icon-1-550d47d7v1_site_icon.png?fit=32%2C32&ssl=1 CFO Desk Israel https://www.cfodesk.co.il 32 32 87130852 Lessons Learned על שוק העבודה בהיי טק (ובכלל) https://www.cfodesk.co.il/lessons-learned-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%99%d7%99-%d7%98%d7%a7-%d7%95%d7%91%d7%9b%d7%9c%d7%9c/ https://www.cfodesk.co.il/lessons-learned-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%99%d7%99-%d7%98%d7%a7-%d7%95%d7%91%d7%9b%d7%9c%d7%9c/#comments Sat, 09 Jun 2018 21:38:17 +0000 https://www.cfodesk.co.il/?p=1726 הפוסטים הכי פופולריים בבלוג הם ללא ספק אלה שבנושא קריירה. גם שנתיים וחצי מכתיבתו, הפוסט על האם ללמוד ראיית חשבון קיבל למעלה מ-160 תגובות (כולל שלי, אז בעצם למעלה מ-80) ואני מרגיש שהוא, יחד עם … קרא עוד

The post Lessons Learned על שוק העבודה בהיי טק (ובכלל) appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
הפוסטים הכי פופולריים בבלוג הם ללא ספק אלה שבנושא קריירה. גם שנתיים וחצי מכתיבתו, הפוסט על האם ללמוד ראיית חשבון קיבל למעלה מ-160 תגובות (כולל שלי, אז בעצם למעלה מ-80) ואני מרגיש שהוא, יחד עם הפוסטים האחרים בקטגוריה, מספקים לאנשים בתחילת הקריירה שלהם אינפורמציה שלי לא הייתה בזמנו. זה כיף וממלא בתחושת סיפוק.

בשנים האחרונות התמזל מזלי לקחת חלק פעיל בצמיחה של שתי חברות, מדלן ו-Atera, וגם צפיתי מהצד בחברים / קולגות / סטודנטים עושים את צעדיהם הראשונים בעולם התעסוקה. ניסיתי לסדר לעצמי בראש את התובנות העיקריות מההצלחות והכישלונות של כולם, כולל שלי, ומה שיצא זה הפוסט הזה. אתם תחליטו אם קלעתי או לא, בתגובות.

לפני שנתחיל, דיסקליימרים:

  • הפוסט יותר מדבר לאנשים מהרקע שלי ודומים לי, כלומר כלכלה / חשבונאות / מנהל עסקים / הנדסת תעשייה וניהול / מקצוע רך אחר. המקצועות שהפוסט מכוון אליהם הם כאלה שמצריכים יכולות אנליטיות ברמה כזו או אחרת, כאשר הלימודים מספקים בסיס סביר ואין מסלול קריירה ברור לגמרי, אלא יותר כיוון כללי.
  • הדעות שלי הם תולדה של ניסיוני האישי והניסיון של חבריי – לא המדגם הכי מייצג בעולם, ולא בטוח שרלוונטי למקרה הספציפי שלכם.

אוקיי, אפשר להתחיל.

שיעור ראשון: להתרכז בלרכוש הון אנושי רלוונטי

פעם היה מספיק לדעת אקסל ו-VBA היה משהו מיוחד. היום הרף עלה, והאקדמיה נותרה מאחור, משאירה לכם את המשימה של לרכוש יכולות רלוונטיות לשוק העבודה. להלן הכלים שאני חושב שכדאי ללמוד לפני שיוצאים לחפש עבודה ראשונה / שנייה, בסדר פחות או יותר מחייב.

  1.  Power Query / Tableau / SQL / כלי BI אחר – כמעט כל חברה היום נוהגת לאסוף מגוון נתונים כמעט מהיום הראשון לפעילותה, בין אם בכוונה ובין אם לא. הרי מספיק שהיא מפעילה Zendesk והנתונים מתחילים להיערם, גם אם אין מישהו שמסתכל עליהם. אם אתם רוצים לספק ערך מייד, אתם חייבים לדעת לעבוד עם נתונים, קרי: לעבד אותם, למזג מספר מקורות מידע יחד ולספק תובנות משמעותיות שיעזרו לעסק. מי שיהיה תלוי במחלקת ה-IT שתספק לו טבלה לעוסה היטב שאותה הוא יטען לאקסל ויוציא טבלת פיבוט – יימצא בחיסרון קשה מול מתמודדים אחרים לתפקיד. אישית, אני חושב שכדאי ללמוד כלי עם ממשק כמו Power BI, ולהוסיף על כך שפה כמו פייטון ו/או SQL, כך או כך אתם פשוט חייבים לדעת לעבוד עם נתונים.
  2. Salesforce – כאן ההמלצה היא כבר לא משהו כללי אלא כלי ספציפי שכדאי לכם להכיר. למה? כי היא מספיק גדולה כדי שיהיה מקצוע על שמה וכל התעשייה משתמשת בה. אני מחפש כרגע מנהל/ת פרוייקט עם ידע בסיילספורס ולא צריך לעבוד קשה מדי כדי למצוא מועמדים, אני פשוט מחפש Salesforce Project Manager בלינקדין ומקבל עשרות מועמדים פוטנציאליים, ללמדכם שסיילספורס היא מזמן לא "עוד CRM" אלא מערכת עם אקו סיסטם שלם סביבה, אפילו בארצנו הקטנטונת. למה אני חושב שידע בסיילספורס שולט בענק על כל מערכת אחרת?
    • חברות היי טק עם לקוחות מתחלקות לשני סוגים: לקוחות של סיילספורס ולקוחות עתידיים של סיילספורס.
    • העבודה על סיילספורס היא בית הספר הכי טוב שיש להקמת Back office (לאו דווקא של מכירות). Workflows, בניית אובייקטים וקישור ביניהם, סוגי שדות, חיבור ל-API ועוד – אם בניתם מערכת לתפארת בסיילספורס – כל דבר אחר קטן עליכם, כולל מערכות CRM אחרות.
    • היא מאוד גמישה, לחיוב ולשלילה, ולכן העבודה עליה תלמד אתכם למצוא את דרך המלך שבין עבודה עם ממשק האדמין שלה לפיתוח מיוחד.
    • לרוב אתם תעבדו מול מתכנת סיילספורס (שפת Apex), וכדי שדברים יקרו,יהיה עליכם לפתח יכולות ניהול פרויקט מעולות, לאורך כל הסייקל של הטמעת פיצ'ר – הגדרתו, הדגמתו למתכנת, בדיקתו ב-Sandbox, שחרורו ל-Production, מדידתו וקבלת פידבק מהמשתמשים, שיפורו וחוזר חלילה. אם כבר לנהל פרויקטים, אז עם סיילספורס.
  3. Google Adwords / Facebook Ads – פה אני מניח שלא כולם יסכימו עמי, אבל יש יתרון מובנה למי שהתעסק עם שיווק באינטרנט, ועדיף יחד עם המערכות התומכות כמו Google Analytics, Mixpanel, Google Tag Manager, Mailchimp, Full Story וכו'. בחברות אינטרנט קטנות-בינוניות הרבה סובב סביב מקסום התוצאות שמביאים הקמפיינים בכלים השונים, וסייקל ה"איפטום" הוא משהו שמאוד תורם גם בתפקידים "גדולים" יותר. זה דורש תחקור של הקהל הרלוונטי, הפרחת ניסוי לאוויר, מדידתו, הכנסת שינויים והסקת מסקנות – בדיוק מה שכנראה תעשו עד סוף ימי חייכם בצורה כזו או אחרת, לאו דווקא בשיווק. פלוס, זה דורש קצת יצירתיות וממזריות. בקיצור, מוי כיף.

טיפ אחרון: אם כבר מצאתם משהו שמעניין אתכם ולמדתם אותו, מצאו דרך להתעדכן לגביו. בלוגים, קבוצות פייסבוק, ניוזלטרים, לא חסר.

שיעור שני: להשקיע בטירוף בתפקידי Hands-on בתחילת הדרך

הנחת היסוד שלי בשיעור זה היא שאחת היכולות החשובות בשוק העבודה היא להיות מסוגל להגיע למקום ולהקים בו את המחלקה שלכם. זה משהו שהמון חברות זקוקות לו וזה קורה בשלב הכי כיפי שלהן: שלב הצמיחה. בשנים האחרונות יצא לי לחזות מקרוב באנשים מצליחים יותר ופחות במשימה המאוד-לא-פשוטה הזו של להקים מחלקה, ואני חושב שהצלחתי לזהות את ה-skill המשותף לאלה שהצליחו: עצמאות תפעולית. מה זה בעצם אומר? האם CFO ראשונה בחברה צריכה לדעת לרשום פעולות יומן? האם VP Marketing צריך לדעת לנהל קמפיין Adwords? התשובה, לדעתי, היא שתלוי מה נדרש כדי לוודא שדברים נעשים. במקרה של VP Marketing ראשון בחברה כנראה שכן צריך לדעת להריץ קמפיינים כי עד שתגיע העת לגייס צוות הוא יהיה חייב לספק כמה ניצחונות. במקרה של CFO ראשונה התשובה היא כנראה שלא, אבל רצוי שהיא תדע לבנות לעצמה סביבת BI שתאפשר לה לוודא שהכל מתוקתק. וזה נכון גם לפונקציות אחרות בארגון: VP HR צריכה להיות מגייסת מעולה, וכן הלאה.

השורה התחתונה שלי היא זו: אם תגיעו למקום חדש ויצופה מכם להקים פעילות, אתם תצטרכו לעשות זאת "מלמטה למעלה", ולכן, כדאי לכם לנצל כל דקה של תפקיד Hands-on בהתעמקות והצטיינות במה שאתם עושים. לא כולם עושים זאת, ומה שקורה זה שהבלוף מתגלה די מהר. בנוסף לכך, מניסיוני, רצוי שמנהל ראשון במחלקה כמו כספים / שיווק / אופרציה / מוצר יידע גם להתנהל בצורה עצמאית עם נתונים וכלי SaaS, כאשר כל המרבה הרי זה משובח.

לפני שאני ממשיך, הערת אגב שיושבת לי בראש כבר בערך שנה וכנראה שכאן המקום לחלוק אותה. ייתכן שמי מכם שיראיין לתפקידי מפתח בתחומים שהוא לא מכיר ייצא מנקודת הנחה שאם המועמד "כבר עשה תפקיד דומה" אז מובן מאליו שהוא יצליח גם כאן. לדעתי זו ההנחה הכי מסוכנת שאפשר לקחת כששוכרים לתפקידי מפתח. למה? כי כמעט כולם, בשלב כזה או אחר של הקריירה שלהם, עולים למעלה, לא רק מי שטוב. אם תשמעו על עובדת שהתקדמה לאחר שנתיים לתפקיד של ראש צוות אני מניח שכמוני, סביר שתדמיינו עובדת תותחית שהצטיינה ואז קיבלה את ההזדמנות, וזה אולי נכון, אבל האמת היא שהמון אנשים בינוניים מתקדמים גם כן במעלה ארגונים, אפילו בממלכת ההיי טק. לפעמים זה כי הסטנדרטים במקום העבודה נמוכים אז הם נתפסים כעובדים מצוינים, לפעמים הם הרשימו בראיון והוצנחו לתפקיד מבחוץ, לפעמים כי המנהלת עזבה והם היו שם כדי לתפוס את מקומה ולפעמים זה סתם שילוב של מזל ופרוטקציה. כך או כך, ניסיון בתפקיד דומה הוא ממש לא ערובה לעצמאות תפעולית וחובה עליכם לעשות DD כמה שיותר ממצה בנושא הזה. יצא לי לראיין לא מעט אנשים מוכשרים שעובדים בחברות גדולות כמו מיקרוסופט / גוגל / מקאן אריקסון לתפקיד VP Marketing; אני לא רוצה לומר שגם במקומות המופלאים האלה קיימת בינוניות (קריצה), אבל באופן אישי אני לא יכול לסמוך עליהם שיקימו מחלקה כי אני לא מאמין שהם יידעו לספק ערך עד שתהיה להם מחלקה. מאותה סיבה, כנראה ש-CFO של חטיבה בטבע לא מתאים להיות CFO ראשון בסטארט אפ עם לקוחות. מה לעשות, זו חיה שונה.

שיעור שלישי: להסתכל על חצי הכוס המלאה

אף אחד לא אוהב בכיינים או פסימיים, במיוחד בסטארט אפים, לא רק בגלל שזה מדכדך אלא גם כי זה עלול ממש להזיק למאמץ המשותף. זה בסדר להיות ריאליים, והיי, גם אני לא בדיוק דובון אכפת לי (ראו פוסטים על בבילון, קופיקס, WeWork), אבל שם המשחק צריך להיות חתירה משותפת למטרה. אז בסדר, שיעור הנטישה יכול להיות נמוך יותר וגם היה נחמד אילו אחוז ההמרה של דף הנחיתה היה גבוה יותר – השיפור יבוא מעבודה מאומצת של כולם, לא משיחות קפה דיכאוניות. המסע למציאת ה-Product-Market Fit הוא קשה וסיזיפי, ובלי קשר לכיצד הוא יסתיים, הניסיון שתרכשו יהיה יקר מפז כשתתראיינו לתפקיד הבא שלכם בסטארט אפ. לכן, קחו את הקשיים עם חיוך ותנו בראש כאילו אין מחר (או ילדים).

אה, ועוד משהו. כששואלים אתכם איך הולך בחברה אל תתחילו לפרוט את כל הצרות שלכם. זה משדר חוסר ביטחון, או במידה ואתם בחברה שידועה כחברה מוצלחת – כזיוף.

שיעור רביעי: ליצור רשת מקצועית

תמיד טוב שיש עם מי להתייעץ, אבל זה גדול מכך, זו דרך להישאר מעודכן בכלים חדשים, משרות שנפתחו, לשמוע על מפגשים מקצועיים ואפילו ליצור חברויות שילוו אתכם במהלך הקריירה והלבטים שיהיו לכם במהלכה. בשנים האחרונות נעזרתי עשרות פעמים בקולגות שגם הפכו לחברים (אתם יודעים מי אתם!). הידיעה שיש על מי לסמוך היא מרגיעה, ואני מקווה שהיא הדדית :)

שיעור חמישי: שימו קרם הגנה (די, אין לי יותר. זה משפט מסכם)

הפוסט הזה דוגר לי בראש כבר כמה שנים. בכל פעם שחשבתי שהבנתי משהו על איך להיות עובד / מנהל פרודוקטיבי אמרתי לעצמי "תרשום בצד, אולי ייצא מזה פוסט". כמובן שלא רשמתי, וזו התוצאה :(

יש לכם שיעור משלכם? השאירו אותו בתגובות ותזכו לקארמה טובה.

The post Lessons Learned על שוק העבודה בהיי טק (ובכלל) appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
https://www.cfodesk.co.il/lessons-learned-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%99%d7%99-%d7%98%d7%a7-%d7%95%d7%91%d7%9b%d7%9c%d7%9c/feed/ 6 1726
אני חוזר ללמד! (לינק הרשמה בפוסט) https://www.cfodesk.co.il/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8-%d7%9c%d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%a7-%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98/ https://www.cfodesk.co.il/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8-%d7%9c%d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%a7-%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98/#respond Tue, 03 Apr 2018 20:42:44 +0000 https://www.cfodesk.co.il/?p=1713 אני שמח לבשר שבחודש מאי הקרוב אני חוזר ללמד בפעם החמישית את הקורס הערכת שווי חברות, במסלול MBA באוניברסיטה העברית, ואתם יכולים להגיע כשומעים חופשיים (ללא עלות כמובן). הקורס כולל 8 מפגשים, בימי שישי בין … קרא עוד

The post אני חוזר ללמד! (לינק הרשמה בפוסט) appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
אני שמח לבשר שבחודש מאי הקרוב אני חוזר ללמד בפעם החמישית את הקורס הערכת שווי חברות, במסלול MBA באוניברסיטה העברית, ואתם יכולים להגיע כשומעים חופשיים (ללא עלות כמובן).

הקורס כולל 8 מפגשים, בימי שישי בין השעות 11:15-13:45, באוניברסיטה העברית קמפוס הר הצופים, מספר כיתה יימסר בהמשך. המפגש הראשון מתוכנן ליום שישי ה-4.5.18 (עדכון: 18.5.18).

אני צפוי להעביר את שלושת / ארבעת השיעורים הראשונים, העוסקים בניתוח דוחות כספיים והערכת שווי חברות בשיטת ה-DCF. ימשיך אותי שותפי לכתיבת הספר, ניר יוסף, כיום דוקטורנט למימון באוניברסיטת תל אביב ואחד האנשים הכי חכמים שיצא לי להכיר בחיי.

את מצגות הקורס שהעברתי ב-2016 ניתן למצוא כאן.

לרישום כשומע חופשי לחץ כאן

The post אני חוזר ללמד! (לינק הרשמה בפוסט) appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
https://www.cfodesk.co.il/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8-%d7%9c%d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%a7-%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98/feed/ 0 1713
הגרף הראשון שצריך לעניין כל עסק SaaS https://www.cfodesk.co.il/%d7%92%d7%a8%d7%a3-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%95%d7%aa-saas/ https://www.cfodesk.co.il/%d7%92%d7%a8%d7%a3-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%95%d7%aa-saas/#respond Thu, 15 Mar 2018 19:48:06 +0000 https://www.cfodesk.co.il/?p=1687 היוש, חזרתי. לפני שנתחיל, כמה עדכונים על מה שהלך איתי בחודשים האחרונים. השקנו את Localize.city, האתר החדש של מדלן המיועד לתושבי ניו יורק (כתבה בכלכליסט, עם וידאו). בערך שנה מאז שהצטרפתי, ולאחר עבודה מאומצת מאוד … קרא עוד

The post הגרף הראשון שצריך לעניין כל עסק SaaS appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
היוש, חזרתי.

לפני שנתחיל, כמה עדכונים על מה שהלך איתי בחודשים האחרונים.

  1. השקנו את Localize.city, האתר החדש של מדלן המיועד לתושבי ניו יורק (כתבה בכלכליסט, עם וידאו). בערך שנה מאז שהצטרפתי, ולאחר עבודה מאומצת מאוד של עשרות אנשים, כיף גדול לראות את האתר חי ומתחיל לקבל טראפיק. עכשיו מתחיל אתגר עוד יותר גדול… :)
  2. המון מזמני הוקצה לצמיחה של מדלן בחודשים האחרונים. אני חושב שהצטרפו אלינו בערך 10 אנשים חדשים לעמדות מפתח שונות (ו-20 איש לעמדות אחרות), ועדיין מחפשים עוד. מדהים אותי כל פעם מחדש כמה זמן הליכי גיוס גוזלים.
  3. פתחתי קבוצה בפייסבוק למנהלי כספים של סטארט אפים, משהו קצת פחות אינטימי מקבוצת הוואטסאפ, אבל עדיין בעל פוטנציאל גדול לספק ערך לדעתי.
  4. נועה חגגה שנה :)

דגדג לי מאוד לחזור לכתוב, פשוט לא היה לי על מה. למדתי המון בחודשים האחרונים על בניית חברת סטארט-אפ, זה פשוט לא משהו שאפשר לתמצת לפוסט אחד או שניים. קצת קשה להסביר זאת.

בכל אופן, סוף סוף בא לי רעיון לפוסט, בסגנון הפוסטים החנוניים שהייתי כותב בתחילת הבלוג, וזה הולך ככה.

יש המון מדדים שאנו עוקבים אחריהם ביומיום: שיעור נטישה, MRR, ARR, CAC, LTV, כסף חדש שנכנס וכו'. אבל אם אני צריך לחשוב על הגרף הראשון שהייתי בונה במקום עבודה חדש, הגרף הראשון שצריך להסתכל עליו כשמסתיים חודש, זה גרף שמסכם את השינויים שחלו בהכנסות מכל לקוח, ברוטו ונטו. קודם יסכם, ואז יהווה בסיס לדיון של "מה קרה החודש".

נתחיל עם דוגמת מכולת. נאמר שאלה החשבוניות שהוצאנו בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2018:

טבלה 1: פירוט הכנסות בשלושת החודשים הראשונים לשנת 2018

לפני שנמשיך, הדגשה: במקרה והחשבוניות שלכם מתייחסות לטווח תאריכים מסוים, כמו בכל עסק SaaS, אז הטבלה הזו אמורה להכיל את ההכנסות המיוחסות לכל חודש, ללא קשר למתי הונפקה החשבונית. כך למשל, במידה והוצאנו חשבונית ב-15.2, על סך 100 דולר, בגין התקופה של 15.2-14.3 – אז ההכנסות של פברואר הן 50 דולר ושל מרץ 50 דולר.

אוקיי, נמשיך.

הסיכום של השינויים נראה כך:

סיכום השינוי בחיובים על פני זמן

השינויים לחיוב בירוק, לשלילה בכתום, והקו מציג את הנטו של כל חודש. בגדול, זה מה שהעסק עשה בכל חודש. את העליות אפשר לקטלג תחת New Money/Upsell/Expansion, את הירידות תחת הקטנת שימושים או Churn, כאמור הגרף הזה הוא תחילתו של דיון ולא סופו.

כדי להשלים את הניתוח, יש ב-Power BI פיצ'ר נחמד שמאפשר לקבל בקליק את הפירוט של אלמנט מסוים בגרף. למשל, אם נרצה פירוט של הירידות בפברואר:

לאחר סינון ירידות פברואר

כאשר הטבלה המסוננת ממוינת לפי הערך המוחלט של השינוי, מהגדול לקטן.

זה מאפשר לעבור את השינויים לטובה ולרעה שעברו על העסק, ואולי גם למצוא טעויות במידה ולא הכל מתנהל בצורה אוטומטית.

תוספות אפשריות:

  1. גרף של Running Total כדי לראות את ההכנסות המצטברות
  2. גרף דומה עבור כמות ה-Seats (אמור להיות דומה להכנסות, אבל לעיתים נושא בחובו תובנות עסקיות נוספות)
  3. גרף דומה עבור חוזים שנחתמו/השתנו/הסתיימו (שוב, דומה להכנסות אבל טיפה יותר קרוב לדופק של מחלקת המכירות, כי שינוי בחוזה קודם לשינוי בהכנסות בגינו)
  4. פירוק של סיבת העלייה / ירידה בחיובים

יש המון דברים שחשוב לנתח ביומיום, אבל אם אני צריך לזקק את מה שלמדתי ב-4 השנים האחרונות לגרף אחד שחשוב לבנות כבר בתחילת הדרך זה הגרף הזה.

מקווה שעזרתי במשהו, ומקווה שאחזור לכתוב קצת יותר. טה טה!

לינק לקובץ ה-Power BI ששימש אותי

The post הגרף הראשון שצריך לעניין כל עסק SaaS appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
https://www.cfodesk.co.il/%d7%92%d7%a8%d7%a3-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%95%d7%aa-saas/feed/ 0 1687
עלה סקר לקבוצת הפייסבוק – אשמח לשמוע מכם https://www.cfodesk.co.il/%d7%a2%d7%9c%d7%94-%d7%a1%d7%a7%d7%a8-%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%90%d7%a9%d7%9e%d7%97-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a2-%d7%9e%d7%9b%d7%9d/ https://www.cfodesk.co.il/%d7%a2%d7%9c%d7%94-%d7%a1%d7%a7%d7%a8-%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%90%d7%a9%d7%9e%d7%97-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a2-%d7%9e%d7%9b%d7%9d/#respond Sat, 10 Feb 2018 12:18:24 +0000 https://www.cfodesk.co.il/?p=1678 עוד לא הצטרפתם לקבוצת הפייסבוק?? אתם בחברה טובה יחד עם אמא שלי! אבל אתם מפסידים! זה עתה העליתי לקבוצה פוסט שהוא בעצם סקר, אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות. לינק להצטרפות לקבוצה: https://www.facebook.com/groups/cfodesk

The post עלה סקר לקבוצת הפייסבוק – אשמח לשמוע מכם appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
עוד לא הצטרפתם לקבוצת הפייסבוק?? אתם בחברה טובה יחד עם אמא שלי!

אבל אתם מפסידים!

זה עתה העליתי לקבוצה פוסט שהוא בעצם סקר, אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.

לינק להצטרפות לקבוצה: https://www.facebook.com/groups/cfodesk

The post עלה סקר לקבוצת הפייסבוק – אשמח לשמוע מכם appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
https://www.cfodesk.co.il/%d7%a2%d7%9c%d7%94-%d7%a1%d7%a7%d7%a8-%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%90%d7%a9%d7%9e%d7%97-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a2-%d7%9e%d7%9b%d7%9d/feed/ 0 1678
מצגת הרצאה שהעברתי בנושא SaaS https://www.cfodesk.co.il/%d7%9e%d7%a6%d7%92%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%94-%d7%a9%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90-saas/ https://www.cfodesk.co.il/%d7%9e%d7%a6%d7%92%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%94-%d7%a9%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90-saas/#respond Sat, 27 Jan 2018 13:27:48 +0000 https://www.cfodesk.co.il/?p=1661 בארבע השנים האחרונות, בהן התמזל מזלי לעבוד בחברות SaaS, התאהבתי במודל העסקי הזה, ממגוון סיבות: מדדי הביצוע אינטואיטיביים ופשוטים לחישוב בגלל שהמדדים אוניברסלים וחוצי-תעשיות, ישנם סקרים רלוונטים שמספקים בנצ'מרק ה-Funnel ברור ויש המון מידע וכלים … קרא עוד

The post מצגת הרצאה שהעברתי בנושא SaaS appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
בארבע השנים האחרונות, בהן התמזל מזלי לעבוד בחברות SaaS, התאהבתי במודל העסקי הזה, ממגוון סיבות:

  1. מדדי הביצוע אינטואיטיביים ופשוטים לחישוב
  2. בגלל שהמדדים אוניברסלים וחוצי-תעשיות, ישנם סקרים רלוונטים שמספקים בנצ'מרק
  3. ה-Funnel ברור ויש המון מידע וכלים שמסייעים לבצע לו אופטימיזציה. אגב, גם הכלים הללו הם כלי SaaS
  4. ההצלחה העסקית קשורה באופן הדוק לערך שהמוצר מספק. אם ישנו ערך, משתמשים ירכשו מנוי וישתמשו במוצר. אם הערך פוחת, הם יקטינו שימושים עד שיפסיקו את המנוי
  5. יש אינסוף בלוגים ומקורות מידע

בשבוע שעבר העברתי מצגת בנושא SaaS לחטיבת ההיי טק של אחד הבנקים. המצגת מתחילה בהסבר כללי על כלכלת מנויים, ממשיכה בשיקולים עסקיים ומשמעויות בבחירת אסטרטגיית Go To Market, מגדירה את המדדים הנפוצים ומסיימת בסקירה של תוצאות מעניינות מסקרים אחרונים. לאורך המצגת ניסיתי שלא לדבר על המדדים stand-alone, אלא על משמעותם העסקית ופריטי המשימה שהם גוזרים לעסק. אז הנה היא, אני מקווה שתיהנו ממנה למרות שרוב התוכן הועבר בעל פה והמצגת היוותה בעיקר רקע לדברים: ערן בן חורין – SaaS 101

The post מצגת הרצאה שהעברתי בנושא SaaS appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
https://www.cfodesk.co.il/%d7%9e%d7%a6%d7%92%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%94-%d7%a9%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90-saas/feed/ 0 1661
אז פתחתי קבוצה בפייסבוק https://www.cfodesk.co.il/%d7%90%d7%96-%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%aa%d7%99-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7/ https://www.cfodesk.co.il/%d7%90%d7%96-%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%aa%d7%99-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7/#respond Wed, 06 Dec 2017 21:09:42 +0000 https://www.cfodesk.co.il/?p=1653 נכון לעכשיו אני צורך מפייסבוק את מרבית התוכן שלי: חדשות, תחומי עניין, תחביבים ותמונות מחגיגות יומולדת 3 לכל מיני אנשים מהתיכון. לאחרונה נכנסתי קצת לעולם ה-Customer Success והשיווק, וקצת קינאתי באקו סיסטם היפה שהמקצועות הללו … קרא עוד

The post אז פתחתי קבוצה בפייסבוק appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
נכון לעכשיו אני צורך מפייסבוק את מרבית התוכן שלי: חדשות, תחומי עניין, תחביבים ותמונות מחגיגות יומולדת 3 לכל מיני אנשים מהתיכון.

לאחרונה נכנסתי קצת לעולם ה-Customer Success והשיווק, וקצת קינאתי באקו סיסטם היפה שהמקצועות הללו הצליחו ליצור לעצמם: מקום להתייעץ בו, לשתף ידע וכמובן גם ליצור קשרים מקצועיים.

כשאני מחבר את זה לבקשות ההצטרפות לקבוצת הוואטס אפ שאני מקבל על בסיס שבועי, אז נהיה לי ברור שיש מקום למנף את ה-reach שהבלוג השיג וליצור קהילה פייסבוק פעילה, המיועדת לאנשי כספים של סטארט אפים (או כאלה שנמצאים ליד). אני אשתדל לחלוק שם מהידע שצברתי בשנים האחרונות וכל מיני חומרים חדשים שאני נתקל בהם, בעיקר כאלה שהם מעניינים אבל לא שווים פוסט בפני עצמם, וכמובן, מקווה שעם הזמן יותר ויותר אנשים ישתפו גם הם.

מבחינת פרטים טכניים ודגשים אחרים, אז ככה:

  • האוריינטציה של הקבוצה דומה לזו של הבלוג: כספים ואופרציה בסטארט אפים. יצא לי קצת להיות חבר בקבוצות של רואי חשבון והם משעממות רצח. אין מצב שיהיו בקבוצה הזו פוסטים על דחיית מועד הגשת דוח מע"מ או סיווג קניית פתי בר בתלוש שכר. הנושאים המועדפים הם: כלים שימושיים, השוואות מחירים של מוצרים פופולריים (כמו פריוריטי או סיילספורס), התנהלות בסיבוב גיוס וכו'.
  • הקבוצה היא קבוצה סגורה, כלומר רק חברי הקבוצה יכולים לראות את הפוסטים
  • לא יורשו פוסטים פרסומיים, אלא אם זה יסגור לי את הפינה של מימון MBA בחו"ל לשלושה ילדים
  • מי שרק יצרוך ידע מבלי לשתף – יעוף
  • קהל היעד העיקרי הוא אנשי כספים בחברות היי טק, עם דגש על סטארט אפים, אבל אני לא אסנן לפי הקריטריון הזה. גם נותני שירותים, אנליסטים בקרנות, סטודנטים ואחרים מוזמנים בכיף, כל עוד אראה שיש לכך אפקט חיובי

הוספתי כאדמינים לקבוצה את חבריי הראשונים לקבוצת הוואטס אפ, שמעט צמחה בחודשים האחרונים: תומר, קובי ויואב; ואני מקווה שיחד נצליח למלא את התפקיד של אדמין מתפקד אחד.

לינק לקבוצה

The post אז פתחתי קבוצה בפייסבוק appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
https://www.cfodesk.co.il/%d7%90%d7%96-%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%aa%d7%99-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7/feed/ 0 1653
10 סיבות בגללן הכנתי את תקציב 2018 בעזרת Budgeta https://www.cfodesk.co.il/10-%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%9e%d7%a9-%d7%91-budgeta/ https://www.cfodesk.co.il/10-%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%9e%d7%a9-%d7%91-budgeta/#comments Sat, 11 Nov 2017 14:15:45 +0000 https://www.cfodesk.co.il/?p=1610 אני חושב שאחד הדברים שהכי עזרו לי בתחילת הדרך כ-CFO בסטארט אפ זה ההבנה שאפשר להספיק הרבה יותר כאשר משתמשים בכלים הנכונים. הדגשתי את המילה נכונים כי בשנים האחרונות יש פריחה מטורפת של מוצרי SaaS ורטיקלים, כלומר כאלה … קרא עוד

The post 10 סיבות בגללן הכנתי את תקציב 2018 בעזרת Budgeta appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
אני חושב שאחד הדברים שהכי עזרו לי בתחילת הדרך כ-CFO בסטארט אפ זה ההבנה שאפשר להספיק הרבה יותר כאשר משתמשים בכלים הנכונים. הדגשתי את המילה נכונים כי בשנים האחרונות יש פריחה מטורפת של מוצרי SaaS ורטיקלים, כלומר כאלה שפונים למחלקה ספציפית בארגון (כמו HR) ולא לארגון כולו (כמו ERP). כל המוצרים האלה באים לפתור בעיה נקודתית, הם בעצם ייצוג נאה של טבלאות פלוס מנגון Workflow, ומדי פעם אתם תפגעו בול במוצר שעושה לכם טוב. אגב, לתומס טונגוז יש תיאוריה שמוצר SaaS ורטיקלי ממש טוב הוא כזה שהולך ומתרחב בתוך הארגון; זו תיאוריה נחמדה בעיקר כי היא פותחת חלון לאופן שבו אנשי VC מנתחים את העולם, לדעתי היא לא ממש מחזיקה מים, אבל לכו תדעו.

בכל אופן, כשעמדתי להכין את תקציב 2018 של מדלן, אמרתי לעצמי "קח לך כמה ימים לנסות מערכת SaaS לבניית תקציב, לך תדע אולי זה ישתלם". אני מודה שקצת חששתי בהתחלה, בכל זאת אני עובד עם אקסל כבר 20 שנה (כלומר מאז כיתה ז') ומרגיש שהגעתי לרמת שליטה די טובה בו (כלומר עבודה עם פונקציות מעריכיות), אבל לפעמים צריך לצאת מאזור הנוחות כדי לעלות ל"רמה הבאה" ואני מרגיש שזה בדיוק מה שהקנה לי המעבר לעבודה עם מערכת תקציב מקצועית, Budgeta במקרה שלי (ותודה לתומר על ההמלצה). בשורה התחתונה, זה לגמרי היה שווה את זה וחזרתי כדי לספר למה:

  1. למישהו עם ניסיון בסיסי בהכנת תקציב, העבודה עם כלי מקצועי מתווה דרך שהיא סביר להניח Best Practice. כלומר, אפשר לקחת את זה למקומות בסיסיים ולשתול את כל המספרים, אבל אפשר גם (וזה מה שעשיתי) ללמוד על כל הפיצ'רים שקיימים ולהשליך מהם על הצרכים שלך. אני חושב שבמובן מסוים "ריחפתי" כמה רמות מעל קצב ההתקדמות הטבעי שלי כשעבדתי עם Budgeta, התחושה היא שהכלי מהווה סיכום של כל מה שמייסדי החברה, שהם אנשי כספים בעצמם, למדו במרוצת השנים.
  2. מידול Out-of-the-Box. המערכת מאפשרת "למדל" כל שורה בתקציב, והמקומות שהכי אהבתי להשתמש בזה היו בשורת ההכנסות (בניתי Funnel שמתחיל בכמות שיחות הטלפון היוצאות, דרך כמות הלידים, סגירות, גודל עסקה צפוי וגם נטישות – עד שקיבלתי את ההכנסות החזויות לכל חודש), עלות המכר (שם עלויות הענן נגזרות מההכנסות) השקעות הוניות (שנגזרות ממספר העובדים החדשים, אפשר גם להסתמך על מספר העובדים החדשים במחלקה ספציפית) ועלויות SaaS (שנגזרות ממצבת העובדים בכל חודש).
  3. נוחות בהזנת כח אדם. Budgeta מאפשרת להזין את מצבת העובדים הקיימת והחזויה, כולל תאריך הצטרפות ועזיבה, שיעור מס והפרשות פנסיוניות, בונוסים, שיעור גידול שנתי בשכר ועוד.
  4. Mass Import. קיים "משטח טעינה" (אם להשתמש בעגה פריוריטית), שהוא בעצם אפשרות להעלות קובץ אקסל, למפות את המשמעות של כל טור בו, ואז הכל נטען בבת אחת ל-Budgeta. אפשר לעשות את זה עבור פחות-או-יותר כל שורה בתקציב. אם יש לכם כבר אקסל מסודר של כח אדם ו/או הוצאות, זה מקל בצורה משמעותית על ה-Onboarding.
  5. כל שורת הוצאות יכולה להיות קבועה על פני זמן, להגדיר את טווח הזמן בה היא תתרחש (ברירת המחדל היא לאורך כל תקופת התקציב), חודשית/רבעונית/שנתית, משתנה מחודש לחודש (כלומר מוזנת ידנית), בעלת תנאי תשלום ספציפיים, והכי מגניב: אפשר להקצות אותה בין טריטוריות ובין מחלקות. כנ"ל בכח אדם. זה מאוד שימושי כאשר יש עובד, לרוב חבר הנהלה, שזמנו מחולק בין מספר מחלקות וטריטוריות. אגב, אני ממליץ לא להשתמש בזה יותר מדי כי זה מקשה על ניתוח של "תקציב מול ביצוע", אבל שווה להכיר.
ממשק הזנת ההוצאות של Budgeta

ממשק הזנת ההוצאות של Budgeta

  1. ישנו פלט נוח של הדוחות הסטנדרטיים (מאזן, רווח והפסד, תזרים מזומנים בשיטה הישירה) וספירת ראשים, עם אחלה של ממשק לסינון הטבלה שמוצגת. הנה, תראו:
ממשק הדוחות של Budgeta

ממשק הדוחות של Budgeta

  1. אחלה של ממשק לייבוא תוצאות בפועל מה-ERP. אמנם לא הצלחתי לגרום לזה לעבוד עבורי Out-of-the-box, אבל עם קצת עבודת ETL באמצעות Power Query, הגעתי למצב שבו אני פותח את האקסל שהכנתי מראש, לוחץ Refresh ומקבל טבלאות שאני יכול להעלות ישר ל-Budgeta כדי לקבל ניתוח של תקציב לעומת בפועל לאותו חודש (אני מבצע את הטעינה לאחר שהעברנו את פקודת השכר לחודש שחלף, תוך וידוא שכל ההוצאות בכרטיסי אשראי נרשמו). עבור רווח והפסד זה די straightforward, אבל כדי לייצר כזה דבר עבור תחזית תזרים המזומנים הייתי צריך להשקיע כמה ימים כדי שהכל ינגן בצורה חלקה. אם תעלה דרישה מהקהל אכתוב פוסט נפרד על איך עשיתי את זה (ותודה ליואב על סיעור המוחות). יש תמיד את החשש הזה של היכן לבצע את הניתוח של בפועל-מול-ביצוע, במערכת חיצונית או ב-ERP. אני סבור שאם הצלחתם לייצר מנגנון טוב לטעינת נתוני ה"בפועל" למערכת חיצונית, היתרונות של מערכת ה-ERP מתגמדים, אבל כל אחד ומערכת השיקולים שלו.
  2. ואם כבר נגענו בייבוא נתוני הבפועל, החשיבה על איך אני הולך להציג את תקציב ההוצאות ואיך אני הולך לייבא נתוני בפועל הכריחה אותי לבצע חשיבה מחודשת באופן שבו חשבונות ההוצאה מסודרים אצלי. למשל, היה לי חשוב לקבץ בקבוצה אחת (שיש תחתיה מספר הוצאות שונות) את הוצאות השיווק B2C ובקבוצה נפרדת את הוצאות השיווק B2B (כנ"ל); אז אחרי שבניתי את התקציב עם ההיררכיה שנכונה בעיניי, היה עליי לסדר את חשבונות ההוצאה בצורה דומה וגם לדאוג לכך שההוצאות שנרשמו אחורה יתיישרו עם המבנה החדש (מנהלת החשבונות שלנו פחות התלהבה). זה קצת מתחבר לנקודה הראשונה שהעליתי, יש משהו בכלים מובנים שמכריח אותך לאמץ מתודולוגיות עבודה שבסוף משתלמות לך.
  3. התמיכה נהדרת. בכל שאלה שהייתה לי קיבלתי מענה בתוך שעה-שעתיים.
  4. תמחור סביר מאוד ביחס לתמורה. המסלול של כלי החיזוי ב-75$ לחודש הוא מציאה של ממש, המסלולים האחרים (200$ עבור הוספת ייבוא תוצאות בפועל, 500$ עבור הוספת חברי צוות עם ניהול הרשאות) כדאיים במידה ותתמסרו לכלי בצורה מוחלטת.

זהו פחות או יותר. קצר ולעניין (אני מקווה). מסקרן לראות לאן החברים מ-Budgeta יקחו את המוצר שלהם. אין ספק שהוא עונה על צורך מאוד ברור: הרצון ליהנות מהיתרונות של מערך פיננסי מקצועי, בלי הכאבים של להחזיק מישהו במשרה מלאה שיתחזק אותו (קצת מזכיר את האתגרים של רוב הסטארט אפים הוורטיקליים). על סמך שימוש במוצר עד כה, לדעתי הם לגמרי פתרו את החלק של בניית התקציב, האתגר הגדול הוא בייבוא עוד-יותר-חלק של התוצאות בפועל מה-ERP. אני מאחל להם שיצליחו בכך, ולכם – קוראי הבלוג, אני מאחל ששנת 2018 תהיה השנה הראשונה שבה תחזית ההכנסות שלכם תתגלה כפסימית מדי (חה!).

The post 10 סיבות בגללן הכנתי את תקציב 2018 בעזרת Budgeta appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
https://www.cfodesk.co.il/10-%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%9e%d7%a9-%d7%91-budgeta/feed/ 10 1610
עדכון לבנצ'מרק של חברות ה-SaaS! https://www.cfodesk.co.il/%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%a6%d7%9e%d7%a8%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94-saas/ https://www.cfodesk.co.il/%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%a6%d7%9e%d7%a8%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94-saas/#respond Tue, 31 Oct 2017 21:57:03 +0000 https://www.cfodesk.co.il/?p=1614 עדכנתי את דף הנתונים ההיסטורים המכיל דוחות רווח והפסד של חברות SaaS. מעבר לעדכון המספרים (וכעת אפשר לראות בפינה הימנית התחתונה את תאריך העדכון האחרון), גם שיניתי קצת את התרשימים. כעת, התרשים הראשון שמוצג הוא חלוקת … קרא עוד

The post עדכון לבנצ'מרק של חברות ה-SaaS! appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
עדכנתי את דף הנתונים ההיסטורים המכיל דוחות רווח והפסד של חברות SaaS.

מעבר לעדכון המספרים (וכעת אפשר לראות בפינה הימנית התחתונה את תאריך העדכון האחרון), גם שיניתי קצת את התרשימים. כעת, התרשים הראשון שמוצג הוא חלוקת האחוזים בין ההוצאות התפעוליות השונות, לשונית הבאה מראה את המספרים ולשונית אחרונה מראה את כל הנתונים שיש ביאהו פייננס, כולל התאריכים המדויקים (בתרשימים לקחתי את השנים כציר ה-x, למרות שאפשר לעשות drill-down).

שימו לב שנתוני 2017 יכולים להיות השנה שהסתיימה ב-31/1/2017 במקרה של חברות מסוימות (כמו סיילספורס), אז תמיד טוב להציץ בטבלה כדי לראות מה הנתונים שעומדים בבסיס התרשים.

תהנו!

The post עדכון לבנצ'מרק של חברות ה-SaaS! appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
https://www.cfodesk.co.il/%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%a6%d7%9e%d7%a8%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94-saas/feed/ 0 1614
קצת על בחירת ERP, קצת על SaaS בענן וקצת על Disruption בשווקים https://www.cfodesk.co.il/priority-erp/ https://www.cfodesk.co.il/priority-erp/#comments Tue, 15 Aug 2017 20:07:29 +0000 https://www.cfodesk.co.il/?p=1588 בזמן האחרון יצא לי לעסוק לא מעט בשפצור מערכת הפריוריטי ERP של מדלן. זו פעם שנייה שאני מתעסק עם פריוריטי (עשיתי זאת לפני כן ב-Atera), אבל בניגוד לפעם הקודמת, הפעם אני ניגש למשימה כשראיתי המון פיתרונות … קרא עוד

The post קצת על בחירת ERP, קצת על SaaS בענן וקצת על Disruption בשווקים appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
בזמן האחרון יצא לי לעסוק לא מעט בשפצור מערכת הפריוריטי ERP של מדלן. זו פעם שנייה שאני מתעסק עם פריוריטי (עשיתי זאת לפני כן ב-Atera), אבל בניגוד לפעם הקודמת, הפעם אני ניגש למשימה כשראיתי המון פיתרונות SaaS B2B, בכל מיני וורטיקלים, במגוון ברמות בשלות. לכן, במהלך התהליך הזה, שלוש שאלות עיקריות מנקרות לי בראש:

  1. האם פריוריטי היא בחירה טובה כ-ERP של חברת סטארט אפ?
  2. מה זה באמת מוצר SaaS?
  3. מה צפוי לתחום ה-ERP בישראל?

הפוסט מעט שטחי, אני הולך לרחף קצת מעל כל נושא, הן בגלל שאני לא חושב שאני מומחה בתחום והן מפאת קוצר בזמן. בכל אופן, אני חושב שבחירת ERP הוא משהו שמעסיק לא מעט מנהלי כספים של סטארט אפים וחשבתי שהוא שווה איזה פוסט קטן. אשמח לשמוע בתגובות מה דעתכם.

האם לבחור במערכת פריוריטי כ-ERP עבור הסטארט אפ שלך?

לפני שאני מתחיל על הביקורת שיש לי על פריוריטי, ויש לי המון, צריך קודם כל לומר שמעטים הדברים שאי אפשר לעשות איתה. היא באה בילט-אין עם 90% ממה שחברה שיש לה לקוחות צריכה, ומה שחסר – אין בעיה להשלים כי כל חלקיק בה ניתן לשינוי. כלומר, כשבוחרים בפריוריטי אפשר להיות רגועים שהיא תדע לענות על הצרכים שלכם גם בעוד 3 שנים ויותר זה אולי קצת לא מקצועי לחשוף זאת, אבל הסיבות שאני הלכתי על פריוריטי גם במדלן הן הבאות:

  1. קודם לכן הייתה הנהלת חשבונות חיצונית ורציתי לבצע את המעבר למחלקת כספים פנימית בהקדם האפשרי. כמו-כן, לא הכרתי לעומק מערכות ERP אחרות. כלומר, ידעתי שיש אלטרנטיבות כמו iCount או רווחית אבל לא ידעתי לאפיין בדיוק ולעומק מה אני צריך, ולכן לא רציתי להיתקע עם מערכת שלא עונה על הצרכים של החברה. במדלן, למשל, חלק נכבד מהלקוחות משלם בצ'קים ולא רציתי לקחת סיכון עם מערכת שאין לה מודול קופה אמין.
  2. מנהלת החשבונות שלי ידעה פריוריטי מצוין, ואני כבר הכרתי חברות הטמעה, כל שידעתי שהמיגרציה תהיה חלקה.
  3. משיחות עם קולגות הבנתי שחשבשבת די מיושנת, NetSuite יקרה ו-SAP היא Overkill
  4. עדיין לא פיטרו מנהל כספים בישראל על בחירה בפריוריטי (מקור).

מה זה אומר לגביך, מנהלת כספים שמתלבטת באיזה מערכת לבחור?

ייתכן ששאלה נכונה יותר תהיה למה לא לבחור בפריוריטי עבור הסטארט אפ שלך. התשובה, מטבע הדברים, מעט ארוכה, ושאר הפוסט הולך לעסוק בעיקר בה, עם בריחות לנושאים אחרים מדי פעם.

ראשית, זה שאפשר לעשות הכל עם פריוריטי לא אומר שזה יהיה פשוט. זוכרים שאמרתי לכם שאני משפצר את פריוריטי עבור מדלן? אז עד עכשיו זה כבר עלה בערך 30,000 ש"ח (ששולמו לחברת ההטמעה עמה אנו עובדים), פלוס אינספור שעות שלי מתעסק באפיונים, בדיקות ולימוד הצוות. זה פשוט לא ייאמן איך כל דבר קטן דורש הצעת מחיר של 4 שעות פיתוח ב-250 ש"ח לשעה. על פאקינג עיצוב של חשבונית מחדש רצו ממני 1,500 ש"ח, וחברת ההטמעה שלנו היא סופר מקצועית והגונה. View ל-Power BI זה בכלל מותרות. לפני בערך חודש רציתי לשנות משהו בתצורה של דוח רווח והפסד אז איש הפריוריטי שלנו חפף אותי על "מחולל הדוחות" של פריוריטי. מחולל הדוחות הזה כנראה מזקק את הנושא בצורה הטובה ביותר: מצד אחד, יכולת Customization מפוארת לכל סעיף ותת סעיף, מצד שני לקח לי בערך שבע שעות להגיע לתוצאה שרציתי.

כשאני משווה כמה מהר הגעתי לרמת עצמאות בסיילספורס למשל, אני מוצא שאין בכלל מה להשוות, ולא נראה לי שמדובר במערכת פשוטה יותר. גם כשהייתי צריך פיתוח לסיילספורס, מפתח הודי מ-Upwork ב-25 דולר לשעה תקתק לי פיתוחים יפיפיים בתוך יומיים גג.

האם פריוריטי היא בכלל SaaS בענן?

במובן הצר של ההגדרה, כן. משלמים פר מושב והגישה לפריוריטי מתבצעת באמצעות דפדפן. אבל, וזה אבל גדול, זה לא דומה לשום מערכת ענן שיצא לי להשתמש בה. ראשית, פריוריטי לא נמצאת בענן Multi Tenant, כלומר זה לא שכל הלקוחות ניגשים לאותה כתובת, עושים לוגין ואז מקבלים גישה ל"חלק שלהם" במערכת, כמו בסיילספורס, זנדסק או כל מוצר ענן נורמלי. מה שקורה בפריוריטי זה שהמערכת שלכם נמצאת על שרת משלה, אם אתם דרך אשבל אז כתובת הגישה שלכם היא פרטית עבורכם (למשל: www.eshbalsaas.com/fdsfsdf) או שאתם קונים שרת, מתקינים עליו חלונות, SQL ושרת Web ואז ניגשים לשרת שלכם באמצעות דפדפן (נקרא גם: Bring Your Own Cloud). יש המון בעיות בשיטה הזו ובגללן אין אף חברת SaaS שנוהגת כך. למשל, תחזוקת השרת נופלת עליכם במידה והחלטתם על BYOC, שדרוג לגרסה חדשה לא מתבצע אוטומטית אלא תלוי בכם או ברצון הטוב של מטמיע הפריוריטי שלכם ועוד ועוד. אנחנו למשל התחלנו על הענן של אשבל, גילינו שזה מגביל אותנו מבחינת פיתוחים שאפשר לעשות למערכת אז עברנו לענן שלנו, ואז היו לנו מלא באגים כי מסתבר שכשהעבירו את החומר לענן שלנו לא שינו כמה הגדרות במסד הנתונים שעליו ישבה המערכת. בקיצור, לא בדיוק החוויה הנקייה של Mailchimp… ונגיד שזה עוד מתקבל על הדעת, אי אפשר לגשת לפריוריטי מכל מחשב ולהתחיל לעבוד; לא לא. צריך להיכנס לפורטל, לעשות לוגין ואז להתקין התקנה מקומית של כמה מאות מגה – רק אז אפשר לגשת לפריורטי "בענן", שכנראה מדברת עם רכיב שמותקן על המחשב (מה שמחסל אפשרות של גישה מהפלאפון).

רוצים עוד? בכיף. רצינו להחליף את השם של החברה באנגלית, זה שמוצג בדוחות הכספיים של המערכת. זה דרש פתיחת קייס אצל אשבל, קבלת קובץ רישיון (עם סיומת lic) אותו הייתי צריך לטעון למערכת. כשרצינו להוסיף אנשי קשר שיוכלו לפתוח קריאת שירות היינו צריכים לשלוח מייל עם הפרטים (שם מלא, תפקיד, טלפון וכתובת מייל), בניגוד למוצרי SaaS בהם היוזר יכול לשאול שאלה דרך המערכת.

אם כבר בשימושיות במוצר עסקינן, אז כנראה שמה שהכי מפריע לי בפריוריטי "בענן" כמוצר היא העובדה שמדובר בדיוק באותה מערכת שולחנית מלפני 15 שנה, עם אותם תפריטים ו-Look&Feel של Silverlight (סוג של הישג), כאשר השוק היום מוצף בכלי SaaS בוורטיקלים מגוונים, שהרבה יותר קל להשתלט עליהם.

דוגמה כואבת במיוחד היא נושא ה-API. המצב היום הוא כזה שאין חברת SaaS רצינית שטרם הפנימה את החשיבות של יכולות API עבור מוצר בענן. הרי כל היופי בענן, מלבד הגישה הנוחה, היא העובדה שאפשר לחבר בין מוצרים שונים שלא תוכננו לדבר אחד עם השני בקלות ובמהירות, בין אם באמצעות כלים כמו Zapier ובין אם באמצעות פיתוח פשוט. אתם יודעים מה, עזבו פעולות אקטיביות, נאמר ואתם סתם רוצים למשוך קצת נתונים מהענן, למשל כמה נרשמים היו לוובינר שלכם ב-Zoom או כמה טיקטים ביו לכם בחודש האחרון ב-Zendesk. אתם יודעים, BI בסיסי, לא משהו מטורף. אז למה שלא תשטפו את העיניים עם פורטל ה-API של Zoom ומה שזה לא יהיה של פריוריטי? חלקכם אולי אומרים כרגע "אתה סתם נתפס לקטנות, זה לא אומר של-API של אשבל אין יכולות דומות, אז מה אם הם לוקים קצת בהנגשת החומר". אז בואו נשחק משחק. אנא התקשרו לחברת ההטמעה שלכם של פריוריטי ותשאלו אותם איך הם מעדיפים לממש דף אינטרנט עם טופס, שיפתח כרטיס לקוח בפריוריטי על סמך מידע שגולשים מילאו בטופס. 10 חברות מתוך 10 יענו לכם באופן הבא: "ה-API של פריוריטי זה משהו שנכנס רק לאחרונה, הוא עדיין לא בשל. אנחנו ממליצים ללקוחות שלנו לפתח זאת בדרך הבאה: לאחר מילוי הטופס, מנגנון שנפתח יכתוב את פרטי הלקוח בקובץ טקסט שיישמר על שרת הפריוריטי. לאחר מכן, ניצור תכנית שתרוץ מדי כמה דקות, תדגום ספרייה מיועדת לקבצי טקסט חדשים ואם היא תמצא כאלה היא תפתח לקוח חדש בהסתמך על הפרטים שרשומים בכל קובץ טקסט". מה שיפה בתשובה הזו זה שלמרות שה-API של פריוריטי שוחרר לפני בערך שנתיים, הדרך המומלצת לעשות משהו פשוט כמו לפתוח לקוח מרחוק היא אותה דרך שבה מימשתי פתיחת חשבוניות מהזדמנות של סיילספורס לפני 3 שנים. רוצים עוד קצת? נסו למשוך מפריוריטי חשבוניות שיצאו בחודש האחרון באמצעות Power BI. בהצלחה בהתמצאות בין 600 הטבלאות השונות שהמערכת נשענת עליהן ופענוח הקשרים ביניהן. אה, ומשהו אחרון לפני שאני ממשיך: גישה ל-API עולה כסף. נחמד, מה?

כמה מילים על Disruption, וסיכום

ב-Atera הצלחנו לבנות מוצר SaaS מודרני וידידותי בוורטיקל של חברות מחשוב שמספקות שירותים לעסקים קטנים ובינוניים שאין להם איש IT פנימי. בהתחלה לא הבנתי עד הסוף עד כמה אנחנו לפני המתחרים עד שהלקוחות התחילו לתאר את "מוצר הענן" שהמתחרים הוותיקים שלנו השיקו. אני חושב שעכשיו אני מבין למה הם התכוונו כשאמרו שהענן הוא לא באמת ענן והממשק לא מרגיש "וובי". המציאות היא שכיום, עם עושר כה גדול של מוצרי SaaS נהדרים, הציפייה ממוצר ענן היא שהוא יהיה בעל ממשק מודרני, מודל תמחור פשוט, דוקיומנטציה לכל הפיצ'רים וכו'. לאחר 4 שנות שימוש בפריוריטי, ולא מעט שיחות עם מטמיעים, מסקנתי היא כזאת: זה מה יש, וזה לא הולך להשתנות במידה רבה. כנראה ששינוי DNA של חברה זה קצת יותר מלהביא שני פתחי פרונט אנד. זה מתחבר לי לfl של-SAP לקח המון זמן לשחרר מוצר ענן, אורקל רכשה את NetSuite ולכך שבאופן כללי יש חברות שלא מצליחות לפעמים לעמוד בקצב.

מה זה אומר עבורכם? אני לא ממש בטוח. אני שומע שהרבה סטארט אפים היום מתחילים לעבור ל-NetSuite, כך שייתכן שזה יהפוך לסטנדרט בעשור הקרוב. מצד שני, כשמוצר שהוא בליבת הארגון עדיין לא נפוץ בארץ, ההסתגלות עלולה להיות קשה (ויקרה, מאחר ואין הרבה אנשי מקצוע מיומנים), שלא לדבר על הקושי בלמצוא מנהלי חשבונות מתאימים. אגב, גם FinancialForce מבית סיילספורס נראית מעניינת, אבל לא שמעתי על אף חברה ישראלית שמשתמשת בה. בקיצור, השורה התחתונה היא שאין לי שורה תחתונה. ההמלצה שלי היא לעשות תחקיר ממש מקיף, להתייעץ עם קולגות ולנסות להעריך איזה יכולות מתקדמות יותר יידרשו בשנים הקרובות (למשל, ניהול רכש או מערכת ניהול חוזי חיוב חודשיים). פריוריטי כנראה תעשה את העבודה, אבל ייתכן שגם מערכות אחרות. העניין עם ERP הוא שכנראה שתצליחו לגרום לכל דבר לעבוד בסוף, אבל כל דקה שתשקיעו ב-ERP היא דקה שיכולתם להשקיע במשהו עם השפעה גדולה יותר על הארגון בו אתם עובדים, והחלק הכי טוב: אף אחד לא יחמיא לכם על בחירה מוצלחת ב-ERP, אבל אתם תקבלו בראש אם דברים לא ירוצו חלק. זיכרו את המחשבה הכיפית הזו בפעם הבאה שאתם נדרשים להחלטה.

The post קצת על בחירת ERP, קצת על SaaS בענן וקצת על Disruption בשווקים appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
https://www.cfodesk.co.il/priority-erp/feed/ 15 1588
מה לחפש בתפקיד שני/שלישי בקריירה? (לאו דווקא עבור רואי חשבון) https://www.cfodesk.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%a4%d7%a9-%d7%91%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%a8%d7%94/ https://www.cfodesk.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%a4%d7%a9-%d7%91%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%a8%d7%94/#comments Sat, 15 Jul 2017 14:41:29 +0000 https://www.cfodesk.co.il/?p=1572 אחרי ההצלחה המסחררת1 של הפוסטים הסנסציוניים האם כדאי ללמוד ראיית חשבון ומה לחפש בתפקיד ראשון לאחר התמחות, קבלו את ממשיך הדרך שלהם: מה לחפש בתפקיד שני או שלישי לאחר התמחות, רק שכאן אני חושב שהפוסט … קרא עוד

The post מה לחפש בתפקיד שני/שלישי בקריירה? (לאו דווקא עבור רואי חשבון) appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
אחרי ההצלחה המסחררת1 של הפוסטים הסנסציוניים האם כדאי ללמוד ראיית חשבון ומה לחפש בתפקיד ראשון לאחר התמחות, קבלו את ממשיך הדרך שלהם: מה לחפש בתפקיד שני או שלישי לאחר התמחות, רק שכאן אני חושב שהפוסט הרבה יותר מדבר גם אל אנשים שלא למדו ראיית חשבון, והם "סתם" שכירים בתפקידי ניהול ביניים שנמצאים מדי פעם בצומת החלטה בנושאי קריירה. אגב, בכוונה כתבתי שני/שלישי – בתפקיד רביעי ומעלה אני חושב שאנשים הופכים להיות הרבה יותר שונאי סיכון בגלל משפחה וגיל – ואלה דברים שאני פחות מבין בהם ממרומי 33 שנות קיומי.

מה לשאול את עצמך לפני החלפת משרה? דיסקליימר וממשיכים

בניגוד לחפרת של שני הפוסטים הקודמים, כאן אני הולך פשוט לשטוח את השאלות המרכזיות שלדעתי אתם צריכים לשאול את עצמכם לפני שאתם מחליטים אם לעבור או לא לעבור למשרה חדשה. אלה השאלות שאני שאלתי את עצמי לפני המעבר ל-Atera ולאחר מכן למדלן. אני אנסה לסדר אותן לפי סדר חשיבות, אבל לא הייתי לוקח את מדד העוצמה הזה ברצינות רבה מדי. כמו-כן, כלל ההחלטה ממש לא צריך להיות תשובה חיובית על כל השאלות, אלא על רובן – סוג של ברמטר כזה.

מן הסתם, ואני לא יודע למה אני תמיד בוחר להדגיש זאת, הפוסט הזה הוא סתם תמצית של דעותיי בנושא הזה, מבוסס ברובו על שיחות קפה שיצא לי לנהל בנושא ואינו מהווה אמת אחת יחידה ואובייקטיבית כמו העובדה ש-I want it that way הוא השיר הכי טוב של הבקסטריט בויז ever. וכעת, ללא הקדמה נוספת, הנה הן:

1. האם השדרוג (מבחינת שכר/הגדרת תפקיד) צפוי להיות פרמננטי?

מדי פעם ייקרו בדרככם הצעות לכל מיני משרות "חלומיות" כמו מנכ"לות של איזה חברת אחזקות קפריסאית או ניהול עסקיו של איש עסקים כלשהו. כן כן, זה יקרה. לאנשים צעירים ההזדמנויות האלה נראות כמו חלום רטוב וראיתי הרבה אנשים שקופצים על הזדמנות כזו; אותי זה פחות מרשים. בכל פעם שאני שומע על כזה מקרה אני ישר שואל "אוקיי, אבל האם הקפיצה הזו פרמננטית או חד-פעמית?". אם היא פרמננטית, שאפו. אם לא, זה לא מעניין ואפילו יכול לפגוע בעתיד המקצועי של האדם הזה, כי הוא מפסיד שנים פוריות של השבחת הון אנושי והוא עלול לכלות עוד שנה בחיפוש אחר משרה דומה שהוא לא מתאים לה. לא חסרות דוגמאות של כאלה שזה הצליח להם, על אלה שלא – קצת פחות. עכשיו, אני ממש לא בא לומר שצריך לשלול כאלה הצעות, להיפך: אני חושב שאנשים בני 30-35 צריכים לקחת סיכונים בקריירה שלהם כי זה טבען של קפיצות מדרגה, אני רק אומר שצריך לקחת בחשבון גם את התוצאות האפשריות השליליות של קפיצת מדרגה גדולה מדי.

לגבי עצמי, אני יכול לומר שלפני שלקחתי את התפקיד ב-Atera, אחת הסיבות המרכזיות לקחת את התפקיד הוא שזה היה הצ'אנס שלי לקבל משרת CFO ואמרתי לעצמי שאם אלמד מספיק ואעשה עבודה טובה – אוכל להתמודד על תפקידים דומים בהמשך הדרך; כלומר, הנחתי שהתפקיד מהווה קפיצת מדרגה שאוכל לשמר. אצלי זו גם הייתה ה-הזדמנות לעזוב את עולם הייעוץ וללכת לעבוד בתוך חברה, אבל זה כבר נושא אחר. במעבר למדלן היה שיקול דומה במובן מסוים (אחד מרבים אחרים), והוא הצ'אנס לנהל כספים בחברה של 70 עובדים.

2. האם אני הולך ללמוד משהו חדש?

לדעתי, ככל שתתמודדו על תפקידים בכירים יותר, כובד המשקל יתחיל לעבור מ"האם הוא לומד מספיק מהר" ל"האם הוא כבר עשה תפקיד דומה". אני מניח שרובנו היה רוצה להגיע לסביבות גיל 40 כשהוא חווה את רוב האספקטים של התחום בו הוא עוסק, ולכן קפיצת המדרגה צריכה להיות לא רק מבחינת שכר / מעמד, אלא גם מבחינת תוכן התפקיד. במובן מסוים זו גם הסיבה לעבור לחברה חדשה על פני מסלול התקדמות בחברה קיימת (בהנחה שהיא גדולה מספיק). לדעתי דוגמה טובה לאנשים מהסקטור הפיננסי, שמתקדמים בתוך ארגון אבל לא חווים בו מספיק גיוון תעסוקתי, הם מנג'רים בכירים שעבדו רק בפירמות. אתם כמעט ולא רואים רואי חשבון בני 35 ומעלה שעוברים מהמשרדים למשרות בכירות בחוץ (להוציא מקרים בהם התפקיד הוא המשך ישיר למה שעשו בפירמה, כמו למשל במקרה של מסים), ולדעתי הסיבה לכך פשוטה: אין תפקיד אחר שהם יודעים לעשות ברמת שכר דומה. לפני שאתם קופצים עליי עם מקלות ואבנים, תחשבו על זה רגע: מנג'ר בכיר בפירמה גדולה מרוויח 30 אלף ש"ח ומעלה לחודש, דומה למשכורת של מנהל כספים עם לפחות 5 שנות ניסיון בחברה בינונית. לחברות כאלו ישנה מורכבות פיננסית/אופרטיבית שדורשת ניסיון בתפקידים דומים, זה לא איזה משהו שהוא nice to have – זה חובה. גם כאן ישנם יוצאי דופן, אבל טיפה סטיתי מהנקודה שהיה לי חשוב להעביר: אם כבר עוברים תפקיד, רצוי לעבור לכזה שתלמדו בו חומר מקצועי חדש ושימושי.

3. האם לאלטרנטיבה שאני שוקל יש פוטנציאל לפצות על הויתור שאני הולך לעשות?

תראו, זה לא כזה פשוט לעזוב מקום אחרי כמה שנים. השכר סבבה, רגילים לאנשים ולאיך שהמקום מתנהל, האופציות הבשילו בחלקן (וכנראה שבמחיר מימוש נמוך ביחס לנוכחי), אולי גם יש קידום בעתיד הנראה לעין. חוצמזה, למי יש כוח עכשיו לנסוע לרעננה כשהתרגלתם לפפקים של פיתוח. לכן, גם אם התשובה על השאלה הקיימת חיובית, לא בטוח שנכון ללכת לספינה טובעת רק כדי לקבל טייטל בכיר יותר. אני טיפה מקצין, וברוב המקרים אין לכם סיכוי לדעת לאן הספינה הזו הולכת, א-ב-ל, ככל שאתם מוותרים על יותר, אתם צריכים לוודא שיש יותר פוטנציאל לכך שזה ישתלם לכם.

4. האם ארצה להמשיך בכיוון אליו לוקח אותי התפקיד החדש?

הסתברות נמוכה שאתם יכולים לחזות איפה תהיו בעוד 10 שנים, אבל אתם כן אמורים לדעת האם הכיוון שאתם מתכוונים לקחת הוא כזה שמשתלב עם השאיפות שלכם, או במילים אחרות: "מרגיש נכון". כמו שכתבתי קודם לכן, כשאתם בני 30+, אין טעם ללכת למשרות מגניבות רק בגלל שהן מגניבות, כי העלות האלטרנטיבית של אובדן השבחת ההון האנושי שלכם גבוהה מאוד בשנים הראשונות לקריירה שלכם. למשל, תפקידי פיתוח עסקי הם תפקידים מאוד סקסיים כי הם כוללים חשיפה לגורמים בכירים בארגון ומחוץ לו, אבל אתם צריכים לשאול את עצמכם האם זה מסלול שהוא נכון עבורכם.

5. האם האנשים שאני הולך לעבוד איתם נחמדים?

השאלה נשמעת לכם קצת "היפית"? היא ממש לא. אתם הולכים לעבוד 3+ שנים, 10-12 שעות ביום, בחברת הקולגות שלכם. סביבת עבודה מהנה וטיב הקשר עם הבוס הישיר שלכם הם אולי שני הפרמטרים שהכי ישפיעו על החודשים הראשונים שלכם בתפקיד, ולכן גם על המשך הדרך.

קצת קשה להעריך בצורה טובה איך יהיה לעבוד עם קולגות עתידיים. כשמדובר על תפקיד בכיר בחברה קטנה אז סביר להניח שסבבי הראיונות יסתכמו במספר שעות משותפות שאפשר להוציא מהן תחושת בטן כלשהי, לפעמים גם זה לא אפשרי כי אנשים לרוב לובשים את ה-happy face שלהם באינטרקציות הללו. מה שכן אפשר לעשות זה להיעזר בקשרים משותפים, רופפים ככל שיהיו, כדי ללמוד קצת על הנפשות הפועלות. לצערי אין לי איזה נוסחת קסם כאן, תעשו מה שאתם יכולים, רק אל תשכחו להקדיש לזה מחשבה.

סיכום

יש משהו טיפה מאכזב בזה שעד שכבר הצלחתם להסתדר על תפקיד ראשון מגניב, שטוב לכם איתו, העניינים לא נהיים פשוטים יותר, אם כבר להיפך. כמו שפוטנציאל ה-upside גדול בתפקיד שני/שלישי טוב, פוטנציאל ה-downside גדול גם כן, ולכן – יחד עם ההמלצה שלי לקחת סיכונים בגילאים שלנו, אני מצרף גם המלצה לעשות החלטה מושכלת ככל שניתן, כי מה לעשות, זה לא כזה פשוט לחזור למסלול אחרי פנייה לא נכונה.

למה חשוב לי לכתוב זאת? כי לפעמים ההחלטה הנכונה יכולה להיות פשוט להישאר במקום העבודה הנוכחי ולהתקדם בתוכו. אם המקום בצמיחה, התפקיד שלכם מאתגר ואתם רואים את עצמכם כובשים דרכו את העולם (או יוצאים לכבוש את העולם אחרי עוד כמה שנים בו) – הישארו והמשיכו להצטיין. מורי ורבי, פרופ' דבי פקלמן, מראשוני היועצים האסטרטגים בארץ, היה נוהג לומר ש"באסטרטגיה צריך גם לדעת מה לא לעשות"; ואני, כשאני לא יודע איך לסיים פוסט, תמיד בוחר לברוח ולצטט אנשים חכמים ממני.

The post מה לחפש בתפקיד שני/שלישי בקריירה? (לאו דווקא עבור רואי חשבון) appeared first on CFO Desk Israel.

]]>
https://www.cfodesk.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%a4%d7%a9-%d7%91%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%a8%d7%94/feed/ 5 1572