חברה קטנה או גדולה? על היתרונות *והיתרונות* של כל סוג חברה

בואו נעשה ניסוי קטן. קחו לכם עשרה קולגות בתפקידי מטה (כספים, שיווק וכו') עם סביב 7 שנות ניסיון מקצועי. אני מוכן להמר שתשעה מתוכם עברו מסלול קריירה שהוא אחד מהשניים, או חברות של עד 200 עובדים או מעל זה, בלי שילוב של השניים. מספר שאלות עולות כעת: מדוע המשרה הראשונה של דני הייתה בחברה קטנה ואילו של חגית בחברה גדולה? מדוע הם נשארו בחברות מהסוג בהן התחילו? וכמובן, איזה מסלול עדיף? משיחות קפה שיוצא לי לעשות נראה כי השאלה האחרונה היא המדוברת ביותר, ובעוד שאני לא חושב שקיימת מסקנה חותכת לכאן או לכאן, חשבתי שיהיה נחמד לאגד את מחשבותיי בנושא.

כהערת אגב, אני לא יודע למה אבל לקח לי המון זמן לכתוב את הפוסט הזה. כל הזמן נזכרתי בעוד פרט קטן ועוד אחד, סידור המחשבות לפוסט אחד מהודק היה תהליך די מייגע ואני מקווה שתמצאו עניין בתוצאה הסופית :)

קרא עוד

סמנכלי כספים משתפים מניסיונם טיפים לניהול קריירה

ערן בן חורין, דפנה גרובר, רן שניידרמן, רועי הלדשטיין

מלא זמן חלף מאז הפוסט האחרון בנושא קריירה (by far הנושא הכי אהוב בבלוג), ובמקרה בזמן שאני עובד על פוסט עדכני בנושא, יצא שלפני שבועיים וקצת הזדמן לי לקחת חלק בפאנל בנושא ניהול קריירה בכספים, בהנחיית רן שניידרמן (המייסד והמנכל של Made Finance), ובהשתתפות:

המיטאפ אורגן על ידי אייל פרטוק מדף הפייסבוק חשבונאים להכיר וקרן הרשקוביץ מארגון הבוגרים של 8200. באו בערך 120 איש, חתך גילאים צעיר ברובו, מה שלא הפתיע אותי אבל בדיעבד קצת חבל – כי רוב הנושאים שנידונו רלוונטים גם לאנשים עם 10 שנות ניסיון מקצועי. מטבע הדברים, והמשתתפים, רוב הדיון נסב סביב מגזר ההיי טק, שזה טוב לי כי הבנתי את רוב המונחים והאמת שברוב הנושאים זה לא כל כך שינה, מלבד נושא אחד שאגע בו עוד מעט.

אז מה היה מעניין? הכל לדעתי, אבל חשבתי שיהיה נחמד לתעד את שאלת הסיכום של רן: "אלו טיפים תרצו לתת על סמך ניסיונכם?". בכוונה לא הוספתי משהו בסגנון "לדור הצעיר" כי אלה טיפים שרלוונטים לדעתי לכל שכבת גיל, לא משנה הוותק. הנושא שהכי חזר על עצמו הוא ה-DD שצריך לעשות למעסיק לפני שסוגרים, בעיקר לבוס הישיר אבל גם לחברה כולה. יש מספר איתותים חיצוניים שיכולים לעזור, כמו איכות הקרנות המושקעות, הטראק רקורד של היזם ושאר חברי ההנהלה, שיעור הצמיחה בהכנסות ואני אישית מחבב את האם החברה התחילה ב-Bootstrap. צריך לומר שיש כאן הרבה חלקים נעים, לא לכל השאלות תקבלו תשובות והאמת היא שזה גם תלוי במידת הבכירות של התפקיד. ועדיין, זה היה טיפ שחזר לדעתי אצל כ-ו-ל-ם אז כדאי לקחת לתשומת הלב.

קרא עוד

איך מוצאים את התפקיד הבא בכספים? תוצאות סקר בן 100 משיבים

וואו, כמה היענות לשאלה כזו קטנה ולא משמעותית שפרסמתי בקבוצת הפייסבוק של הבלוג. אז קיבלתי כמעט 100 תגובות בתוך יום, ובאופן די מפתיע ההתפלגות די אחידה מבחינת שנות ניסיון, האמת שהופתעתי שרוב העונים היו בעלי 8 שנות ניסיון ומעלה, כאשר הממוצע 11 והחציון 10 שנים. משום מה ציפיתי ליותר חבר'ה צעירים מהאינטרנט וזה.

קרא עוד

נוהל סגירת חודש במחלקת הכספים שלנו

אוקיי, פוסט ראשון מזה שנה. בואו נראה אם אני זוכר איך עושים זה.

היי לכולם! מרוב רעיונות קטנים לפוסטים קטנים איכשהו יצא שלא כתבתי כבר די הרבה זמן. אז במקום להמשיך להתלבט פשוט קבלו פוסט בנושא הראשון שעלה לי השבוע: נוהל סגירת חודש שבנינו במחלקת הכספים בחודשים האחרונים. המהלך כולו הובל על ידי החשב החדש של מדלן ולוקלייז, אהוד צדוק כפרה-עליו, שהנוכחות שלו מורגשת מאוד מהרגע שנכנס לנעליים הקטנטנות שלי בכל מה שקשור לחשבות ו-FP&A. לפני שאני ממשיך לנוהל עצמו, מילה על "טקסים". כאחד שבא מחברה קטנה יחסית לחברה שהלכה וצמחה לסביב ה-170 עובדים, אני משתדל לבוא לנושא הזה עם הרבה צניעות. טקסים שבועיים/חודשיים/רבעוניים הוא משהו שלא כל כך קורה בחברות קטנות ממגוון סיבות: הצוות מאוד מאוחד סביב המטרה גם כך, "אין זמן" "להתעסק" ב"שטויות האלה", צוות ההנהלה ברובו לא מגיע מחברות גדולות אז הוא לא מכיר טקסים, אין HR אז אף אחד לא לוקח זאת על עצמו ועוד ועוד. ככל שאני צומח יחד עם מדלן אני מכיר בחשיבות של טקסים, לא משנה באיזו מחלקה, גם ברמה האישית (הערכת עובדים אחד-על-אחד חצי שנתית), גם בצוותית ("וויקלי") וגם ברמת החברה (Happy Hour / טיול חברה), ובואו נגיד שאם בכיר לשעבר ב-Airbnb בחר להזכיר זאת בפוסט שלו אודות בניית התרבות בחברה-של-32-מיליארד-דולר-שווי מי אני שאשלול זאת (ותודה לקובי על הלינק). אוקיי, נתקדם. פוסט זה מתמקד בשגרת סגירת החודש שלנו, כשבשבועיים האחרונים אהוד נפגש עם מקבילים אליו בחברות גדולות יותר (400+ עובדים), אז יש מצב שאעדכן את הפוסט במהלך החודשים הקרובים. תרגישו חופשי להוסיף משלכם בתגובות ואדאג להעתיק בלי לתת קרדיט.

קרא עוד

דרוש: חשב/ת

מה הטעם בבלוג משלך אם אתה לא יכול לנצל אותו לצרכיך האישיים??!

אז אני מחפש חשב/ת. הגדרות התפקיד נמצאות כאן, ואני מבקש להגיש קורות חיים אך ורק דרך האתר, בלי הודעות אישיות או מיילים.

קרא עוד

המדריך המלא לפתרונות סליקה עבור חברות SaaS – חלק ב'

לאחר הפידבק המעולה שקיבל חלק א', הגיע הזמן לחלק השני והסופר-מעניין: כיצד חברות SaaS שכולנו מכירים גובות? כמיטב המסורת, גם הפעם אני מכוון למקסימום תכלס ומינימום פילוסופיה. עבור כל חברה שתופיע כאן אני מפרט את ה-setup שהקימה כל חברה (כולל טיב הסנכרון עם ה-ERP ועם סיילספורס), יתרונות וחסרונות, טיפים עבור הטמעה דומה ומה השיפורים המתוכננים אם קיימים כאלה. אני מודה מקרב לב לקולגות שחלקו עמי את המידע הזה וסבלו את השאלות החודרניות והמציקות שלי: עומר כהן (JFrog), איתן גדון (Spotinst), דיוויד ססלי ורון דוידסון (WalkMe), כפיר ליפמן (Monday.com), רותם לנדא (Yotpo) ואבי ישראל (Similar Web).

כעת, בלי פטפטת מיותרת, קבלו את מה שהגעתם בשבילו.

קרא עוד

איך צריך לדעתי לחשוב על חיסכון במשק הבית

בניגוד לציפיות שלי כשהשקתי את הבלוג, אני כמעט ולא כותב על דברים שלא קשורים ממש לסטארט אפים, אבל מדי פעם יש לי התפלקויות, כמו למשל נושא הפוסט הזה. אני מניח שחלק גדול מקוראי הבלוג מכיר את העקרונות הבסיסיים של הסולידית, אם לא אז אני ממליץ לנבור שם קצת כי זה נותן אחלה כלים לחשוב על החיים. הבהרה: זה ממש לא הכלי היחיד לחשוב באמצעותו על החיים. אגב, יש מצב שהסולידית כבר נגעה במה שאני כותב כאן, אני פשוט לא מכיר לעומק את התכנים אצלה.

ב-כ-ל אופן, אני חושב שמי שכבר חושב על כמה הוא חוסך מדי חודש כנראה מבצע את שתי הטעויות הבאות:

  1. לא מציב יעד לסכום הסופי שיש לשאוף אליו, וכתוצאה מכך חושב במונחים אבסולוטיים (כמה כסף אני חוסך) במקום במונחים יחסיים (מה מצבי ביחס ליעד)
  2. לוקח בחשבון רק את סכום הכסף שהוא שם בצד מדי חודש ומתעלם מחיסכונות סמויים כמו הפרשות לפנסיה

קרא עוד

המדריך המלא לפתרונות סליקה עבור חברות SaaS – חלק א'

יו, איזה כיף! סוף סוף פוסט שמחבר פיננסים ותפעול כמו פעם, ועוד בנושא אולי הכי מדובר בקבוצות דיונים של סטארט אפים: פתרונות סליקה לחברות SaaS! ולא רק שזה נושא מדובר, הוא גם נושא חשוב, כי סליקה היא בורג מרכזי באופרציה של חברות שהגיעו לשלב המוניטיזציה (בוודאי כאלה שהן Self-Service) וכי טעויות עלולות לעלות ביוקר או להקשות על צמיחה; אז החלטתי להרים את הכפפה ולשפוך בשני פוסטים את כל מה שאני יודע על הנושא הזה פלוס שיחות עם קולגות, וכדי לעמוד מאחורי תיאור מפוצץ כמו המדריך המלא אני גם אשתדל לעדכן את הפוסט על סמך מידע חדש שיזרום בתגובות ובקבוצה שלנו בפייסבוק.

סליקה באינטרנט היא משהו שאפשר לדבר עליו בלי סוף, החל ממניעת הונאות ועד לתקן PCI-DSS LEVEL 1, אין לי שום כוונה (וידע) לכסות את הכל, ולמען האמת אני גם חושב שזה יסיט את רוב האנשים ממה שחשוב באמת: בניית מערך גבייה/סליקה שיעבוד טוב בסקייל וגם יספק חווית שירות טובה; מטרת הפוסט אפוא היא להיות One Stop Shop של ידע "תכלסי" בנוגע לגבייה / סליקה אוטומטית מלקוחות (לצורך נוחיות, מעתה אשתמש רק במונח סליקה, כי לגבייה יש קונוטציה של להתקשר ללקוח ולשאול איפה הכסף). אם הצלחתי במשימה, אז לאחר קריאת הפוסט הזה והפוסט שיבוא אחריו אמור להיות לכם מושג די טוב של איך העניינים עובדים מבחינה תפעולית (לאו דווקא מה בדיוק קורה מתחת למכסה המנוע) ומה ה-setup שנכון למקרה שלכם (כולל באיזה ספקים להשתמש).

קרא עוד

פוסט אורח: כמה מילים על תכנית מדען

שלום לכולם, שמי רגב, אני מתמחה בביג 4 בחטיבת הביקורת בצוות הייטק (בעיקר סטארט-אפים) וקרנות הון סיכון. נתקלתי בבלוג של ערן כשהתחלתי לחשוב ולחפש כיוונים לתעסוקה לאחר ההתמחות. החומרים והכתיבה היו מעולים וחשבתי לעצמי איך אני יכול לתרום חזרה לבלוג.. הרי אני נתקל בסטארט-אפים כל הזמן (אומנם מנקודת מבט של רואה חשבון מבקר אבל בכל זאת) ואז נזכרתי שתכנית מבוססת מענק של לשכת המדען הראשי (או בשמה העממי, תכנית מדען) זה משהו שיכול להיות רלוונטי – והנה אנחנו =]

הסוגים השונים של תכנית מדען

אז נתחיל עם קצת פרומו. ישראל בעלת יתרון יחסי (יש בוגרי כלכלה?) בתעשיית ההייטק ובעיקר בפוטנציאל הקיים בחדשנות שמביאים איתם הסטארט-אפים. המדינה זיהתה את הקושי הראשוני של מיזמים טכנולוגיים חדשניים בתחילת דרכם לגייס הון ראשוני מהשוק הפרטי ובמיוחד כאלה שרמת הסיכון הטמון בהם (עקב הטכנולוגיה הבוסרית) הוא גבוה, ולכן הכינה מסלול מיוחד עבורם, ושמו בישראל תכנית החממות.

קרא עוד