זה הולך להיות קצת ארוך ואסוציאטיבי, אבל here we go.
מעשה בשתי השקעות שהוביל אנדרו צ'ן מיודענו, כעת שותף מנהל באנדריסן הורביץ, ב-Substack ו-Clubhouse. את הראשונה, נערת הפוסטר של כלכלת היוצרים, כיסיתי לאחרונה, ולמי שעדיין לא נמאס לו אני מצרף פוסט חביב שמנתח את מלכוד 22 שיש לצוות המוצר שם. בקצרה, מדובר באותן בעיות שדיברנו עליהן כאן: הדינמיקה בכלכלת יוצרים היא כזו שפחות מ-2% מהיוצרים מצליחים להרוויח שכר מינימום, שלא לומר לשגשג. אותם 2% עליונים הם אלה שמממנים את Substack (דרך העמלה שהיא גוזרת), אבל אם היא תתרכז בהם היא לא שונה מהותית ממיזמים כמו The Athletic. טיפוח זנב ארוך של כותבים הוא לא רק הגשמת החזון של Substack אלא גם ערוץ שיווק חשוב עבורה, אבל זה עובר דרך הפניית חלק מהטראפיק של הכותבים המובילים לכותבים קטנים יותר, מה שעלול לפגוע ב.. אתם מבינים כבר. בינתיים הם השיקו בביטא את Reader.
ובעוד ש-Substack היא כלי ליוצרים עם אפקט רשת, Clubhouse, השקעה אחרת של צ'ן, היא הילד החדש והמגניב בשכונה עם וולואציה של מיליארד דולר מסבב B האחרון. בקצרה, זוהי רשת חברתית במודל של הזמנות בלבד (טקטיקת שיווק מוכרת ב-B2C), שמספקת חדרי האזנה לשיחות במגוון נושאים, גירסת אודיו של Twitch אם תרצו. בניגוד לרשתות חברתיות אחרות, Clubhouse הולכת חזק על סלבס מההתחלה, כנראה כדי לחזק את הבאז שמודל המוזמנים-בלבד מביא עמו. אין לי מושג אם הקונספט יצליח או לא, מה שכן בולט לי בחודש האחרון זה רמת המעורבות של אנדריסן הורביץ במאמץ השיווקי הזה. מאז שהובילו את סבב A במאי 2020, בן הורביץ, אשתו פלישיה, מארק אנדריסן, אנדרו צ'ן ושותפים אחרים מנחים בעצמם או מתראיינים באינספור תכניות בפלטפורמה. לא זכור לי מקרה דומה של שותפים בקרן שנרתמים בכזה דרייב להניע את הגלגל באפליקציית קונסיומר, ואני תוהה מה זה אומר לגבי ההמשך. המשך קריאה
מהדורה 65, והפעם: מיני-משפיענים, על ההבדל בין חברות אופקיות לאנכיות ועוד
Goat, סוכנות השיווק הגדולה בעולם בנושא שיווק באמצעות משפיענים (נגיד), משיקה שותפות עם שחקנים ישראלים. שיווק באמצעות משפיענים מרגיש לי לעתים כמו היתוך קר, ואני אנסה להסביר למה. בחלוקה גסה ישנם שני סוגי משפיענים: סלבריטאי-על, כמו קיילי ג'נר או נועה קירל ברמה המקומית, ומשפיענים "ורטיקליים", כלומר כאלה שדעתם מעניינת בתחום ספציפי כמו כושר או אופנה. לראשונים מיליוני עוקבים לפחות (או מאות אלפים אם מדובר במשפיענים מקומיים) בעוד שלורטיקליים מאות אלפים (עבור מקומיים אלפי עוקבים ומעלה).
כמו בכלכלת היוצרים שסקרנו במהדורה הקודמת, גם כאן הגדולים נהנים משפע של אפשרויות מוניטיזציה. אנחנו קוראים מדי פעם על כך שבר רפאלי "מוכרת" פוסט ממומן בכמה עשרת אלפי שקלים, אבל הכסף הגדול הוא לא במתן חסות ליוגורט אלא במינוף הפלטפורמה כדי לקדם עסק משלך – מה שהפך את קיילי ג'נר למולטי מיליונרית בגיל 20 לאחר שמכרה נתח מאימפריית האיפור שלה לחברת החזקות ציבורית בשם Coty. הרשתות החברתיות הן כר מעולה לסלבריטאי-על לקצר תהליכים ולהשיק מוצר ישירות לצרכן כי עלויות השיווק הכבדות נחסכות מהם – חלק מטרנד ה-D2C (ראשי תיבות של Direct to Consumer), שהוא רחב הרבה יותר מסלבריטאי-על ואולי אכתוב עליו קצת בהזדמנות.
מהדורה 64, והפעם: Wix וניסיוני האישי ככותב, דיוויד סאקס כותב על SaaS, הגירה והכנסה, הסיפור היפה של Calm ועוד
באוקטובר 2007 השקיעה בסמר, בעסקה שהוביל השותף אדם פישר, 2 מיליון דולר (פלוס מיליון דולר בכתב אופציות שמומש מאוחר יותר) במסגרת סיבוב סיד של חברה ישראלית בשם WixPress, לפי שווי של 7 מיליון דולר לפני הכסף – אחזקה של 27% אם מניחים שכתב האופציות ימומש ו-20% במידה ולא. Wix הונפקה 6 שנים לאחר מכן בשווי של 750 מיליון דולר ושווה כיום כמעט פי 20 מכך (14 מיליארד דולר).
הרעיון היה פשוט: כלי ידידותי ליצירת אתרי אינטרנט, המיועד לעסקים קטנים המעוניינים בנוכחות אינטרנטית.
גם הכאב וגם הפיתרון היו מוכרים כבר באותה תקופה. למיליארד אנשים בשנת 2007 הייתה גישה לאינטרנט; אתרי לוחות כמו יד2 ו-Zillow נגסו בחלק מהביזנס של עיתונים וספרי הטלפונים, גוגל ו-Yelp בחלק נוסף; כלים מסוג WYSIWYG, כמו FrontPage של מיקרוסופט (שבאופן סמלי הפסיקה את הפיתוח שלו בספטמבר 2007, חודש לפני הגיוס של Wix), היו מסובכים לתפעול ולא דיברו עם שירות האירוח של האתר – ומוצרי אונליין לבניית אתרים, כמו WordPress, החלו לתפוס הכרה ותאוצה. בסמר מציינים שבאותה תקופה 3.5 מיליון אתרים חדשים הושקו מדי חודש.
מהדורה 63, והפעם: הכנסת צוות מכירות למוצר low-touch, הטרנספורמציה של דיסני, טעויות בחישוב Sales Tax ועוד
היי היי, הפעם מהדורה "רגילה", בלי memo של בסמר, אבל עם לא מעט תוכן מעניין.
פוסט מעולה של אנדריסן הורביץ על מתי נכון להוסיף ערוץ מכירות ישיר בחברות שהתחילו במודל low-touch. הכי אהבתי את הפתיח שלהם, שנוגע בדיוק בנקודה שמועלית כמעט תמיד בשיחות מהסוג הזה:
Even Atlassian — frequently touted for its incredibly successful and high velocity bottom up motion — added channel partners to facilitate top down sales before eventually building its own direct sales team.
רובנו אנשים של אמ;לק, אז אני אנסה לתמצת את מה שאני מצאתי כהכי מעניין:
הנפקה באמצעות SPAC, חלק א': מבוא, השחקנים השונים ודוגמה מספרית
בחודשים האחרונים אנו שומעים לא מעט על SPAC. מספר הנפקות ה- SPAC בבורסת ארה"ב בשנת 2020 חצה את רף ה- 170 הנפקות בסכום מדהים שגויס של 63 מילארד דולר. מדהימה לא פחות לדעתי, העובדה שמספר הנפקות ה- SPAC בשנת 2020 עלה על מספר ההנפקות ה"רגילות" בבורסה, או אם להיות מעט יותר מדוייקים, הוא היווה כ- 63% מסך ההנפקות לציבור. האם ה- SPAC הינו אכן מדהים ומספק ערך ניכר למספר רב של משקיעים או שמא מדובר בלוליינות פיננסית מתוחכמת?
בפוסט הזה ובפוסט המשך, אנסה לשפוך אור על הנושא ממספר זוויות, בתקווה שלאחר קריאתם, יקבל הקורא הבנה שתאפשר לו לנתח בצורה טובה את אפשרות המימון הזו (נראה לי התפלספתי יתר על המידה… ובכן, קדימה לעבודה).
מהדורה 62, והפעם: PagerDuty, ההשפעות של עבודה מהבית, CNN, ביטקוין ועוד
פוסט זה נשלח במקור למנויי הניוזלטר של הבלוג ומובא גם כאן לצורכי נוחיות. הירשמו כאן לניוזלטר ותקבלו אותו ישירות למייל, בערך פעם בשבועיים
ביולי 2014 השקיעה בסמר 19.6 מיליון דולר בחברת PagerDuty לפי שווי לפני הכסף של 180 מיליון דולר (מכפיל 14 על ה-ARR); בנוסף, רכשה בסמר 6 מיליון דולר בעסקת סקנדרי מול הפאונדרים. החברה הונפקה כעבור 5 שנים לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר והיא שווה כיום 2.6 מיליארד דולר.
אז מה PagerDuty עושה? מחלקת IT של ארגון גדול משתמשת בממוצע ב-7 כלים שונים לניטור הרשת/אתרים/תחנות קצה, כל כלי וההתראות שלו, שללא סינון נשלחות במגוון ערוצי תקשורת (Slack, SMS, מייל ואחרים) – מה שיוצר המון רעש ומקשה מאוד על היומיום של הצוות. אז מה ש-PagerDuty עשתה זה בעצם להיות השכבה שבין הכלים הללו לבין אנשי ה-IT, כשבמועד ההשקעה כבר היו לה כבר 75 אינטגרציות וכיום יש לה מאות (אגב, Integrations ממשיך להופיע בתפריט הראשי של דף הבית, עדות לחשיבות של זה בהצעת הערך של המוצר), מה שמאפשר לה לסנן רעשים, לנתב התראות לאיש המתאים, לאפשר שיתוף ותיעוד, וכמובן הוספת שכבת אנליזה חכמה (גם היום זה חזק מאוד בהצעת ערך של מוצרי DevOps, ראו ההודעה לעיתונות שיצאה בסיבוב האחרון של Coralogix ובערך כל חברה שעוסקת בניטור של משהו).
מהדורה 61, והפעם: ההשקעה של בסמר ב-Shopify, סקר שימושי של IVP, ראנד פישקין קורא תיגר על מודל ה-VC ועוד
פוסט זה נשלח במקור למנויי הניוזלטר של הבלוג ומובא גם כאן לצורכי נוחיות. הירשמו כאן לניוזלטר ותקבלו אותו ישירות למייל, בערך פעם בשבועיים
נתחיל מהסוף: שווי השוק של Shopify נכון למועד כתיבת שורות אלה עומד על 125 מיליארד דולר, לאחר שהמניה שילשה עצמה בחצי השנה האחרונה; עכשיו, הדבר הנדוש יהיה להשוות את שווי השוק הזה לשווי של קמעונאית ותיקה תוך התעלמות מכך שלא מדובר באותו עסק משום בחינה, אבל אני אעמוד בפיתוי.
ITX, חברת האם של זארה: 90 מיליארד דולר. גאפ: 7 מיליארד דולר.
באוקטובר 2010 בסמר השקיעה בחברה 5 מיליון דולר לפי שווי לפני הכסף של 20 מיליון דולר, ועוד 2 מיליון דולר בסקנדרי עם 25% הנחה מול פאונדר שעזב. במאי 2015 החברה הונפקה לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר ובשנים האחרונות היא ללא ספק סיפור ההצלחה המוכר ביותר בהקשר של מכירות ל-SMB.
מהדורה מספר 60, והפעם: ההשקעה של בסמר ב-Twitch, עתיד הפינטק נמצא (אולי) בגישה לנתוני שכר, טיפים לגיוס סבב B ועוד
פוסט זה נשלח במקור למנויי הניוזלטר של הבלוג ומובא גם כאן לצורכי נוחיות. הירשמו כאן לניוזלטר ותקבלו אותו ישירות למייל, בערך פעם בשבועיים
היי לכולם,
לפני שנצלול לעוד ניתוח רדוד של השקעה מדהימה של בסמר, אני רוצה להודות לכל מי שטרח וכתב פידבק על הסגנון החדש של הניוזלטר. רובו חיובי, ומאמא שלי, אבל היו נוספים שפירגנו וכנראה ששיתפו עם חברים כי היו עשרות הרשמות בחודש האחרון, אז… תודה, זה כיף :)
כעת, ממשיכים במסורת עם עוד השקעה מעניינת של בסמר, Twitch, שם היא הובילה את סבב B והשקיעה 13 מיליון דולר לפי שווי לפני הכסף של 53 מיליון דולר (עם השתתפות וקאפ של 3x, מאוד נדיר בנוף של היום).
מהדורה מספר 59, והפעם: Yelp, ה-Unbundling של לינקדין ועוד
פוסט זה נשלח במקור למנויי הניוזלטר של הבלוג ומובא גם כאן לצורכי נוחיות. הירשמו כאן לניוזלטר ותקבלו אותו ישירות למייל, בערך פעם בשבועיים
היתה זו שעת לילה מאוחרת, 3:00 לפנות בוקר ליתק דיוק. אני מתעורר בבעתה, מכוסה זיעה קרה, וחושב לעצמי: על מה לעזאזל יישאר לי לכתוב כשאסיים את כל תזכירי ההשקעות של בסמר??! רגע אחד ערן, המשכתי לדבר לעצמי, תירגע. נותרו לנו עוד 11 תזכירים, עם שמות כמו Twitch ו-Shopify בקנה, אתה מכוסה לכל שנת 2020 כרגע.
ובכן, הפעם נעסוק בתזכיר ההשקעה של בסמר משנת 2005, מאת ג'רמי לוין, שלא רק שהוא חולק את אותו שם כמו מנכל טבע לשעבר גם פגשתי אותו כשעשינו רודשואו לפני שנתיים והוא אדם מאוד נחמד (עם רקורד מטורף במוצרי B2C). בסמר החליטה להשקיע 5 מיליון דולר לפי שווי של 13 מיליון דולר ב-Yelp, חברה שנוסדה על ידי שני יוצאי PayPal שגייסו את הפרי-סיד שלהם מה-CTO הראשון של PayPal, אצלו הם עבדו. אני מתעכב על הנקודה הזו בעקבות פרק פודקאסט עם אורן בר-און מ-EY שיצא לי להקשיב לו, שם הוא מדבר על היתרון הגדול של יזמים שכבר מכירים את האקו-סיסטם, בין אם הם יזמים פעם שנייה, היו עובדים ראשונים בסטארטאפ או יוצאי יחידה טכנולוגית. אני מסכים מאוד עם זה. הנגישות להון של חצי מיליון עד מיליון דולר מ"כסף חכם" בשלב מוקדם היא אקוטית כדי לזוז מהר וגם כאיתות חיובי לקרנות שיבחנו את החברה. האמת היא שעוד לא יצא לי לקרוא תזכיר של בסמר שבו הפאונדרים לא גייסו סבב סיד מאנג'לים מוכרים (שאלה פילוסופית: אולי הסיבתיות הפוכה? כלומר מאחר והתזכירים הם אודות ההום-ראנס הגדולים של בסמר, אולי אותם אנג'לים בכלל נהפכו למפורסמים בעקבות אותה השקעה?).
החזון של Yelp, שלא השתנה מאז, היה ליצור את הדור הבא של דפי זהב – אינדקס של עסקים מקומיים עם טריק אינטרנטי מוכר: UGC, תוכן שנכתב על ידי גולשים, כשאצל Yelp היו אלה ביקורות ודירוגים של בתי העסק (בדומה למה ש-Google Maps השיקו כעבור כמה שנים). ניתן היה לחשוב ששנת 2005 הייתה שקולה לימי הביניים של לפני המהפכה התעשייתית בכל מה שקשור למרקטפלייס מקומי שניזון מ-UGC. ניתן היה, אבל זה לא היה המצב. גוגל ויאהו גיששו, סאקויה הובילו סבב B ב-Insiderpages וכמובן שגם השחקנים הותיקים היו ערים למה שקורה (אקסל שפרינגר הם דוגמה לשחקן ותיק שצלח את התקופה הזו). אם כן, מה בלט כבר אז וגרם לג'רמי לסגור עסקה תוך סופש אחד בשווי שהוא סבר שהוא גבוה? איכות, שבמקרה של מוצר כמו Yelp התבטאה במספר היבטים:
מהדורה מספר 58, והפעם: ההחלטה של בסמר להשקיע ב-Twilio וגל ה-B2D ששטף את העולם בסערה מאז
פוסט זה נשלח במקור למנויי הניוזלטר של הבלוג ומובא גם כאן לצורכי נוחיות. הירשמו כאן לניוזלטר ותקבלו אותו ישירות למייל, בערך פעם בשבועיים
אחלה מהדורה לפנינו, ומה יותר הולם מעסקת רכישה של 3 מיליארד דולר בשביל לפתוח אותה עם תזכיר ההשקעה של בסמר על ההשקעה ב-Twilio? אולי העובדה שמדובר בתזכיר הכי חלש שקראתי עד כה…
בכל אופן, למי שלא מכיר, Twilio היא חברה בשווי 50 (!) מיליארד דולר, שהתחילה מרעיון פשוט: מתן אפשרות להרים פיתרון של מרכזיה עם לוגיקה והכל, בצורה ידידותית יחסית למה שהיה בשוק בשנת 2009. אחר כך זה התפתח גם ל-SMS, וידאו ובעצם כל דרך תקשורת נפוצה; היום זה נראה טריוויאלי אבל מאחורי הקלעים של כזה מוצר זה לא צחוק כשצריך להתנהל מול פרוטוקולים של תקשורת שמשתנים ממדינה למדינה, שיטות חיוב הזויות, עמלות צולבות ובלה בלה אמאל'ה מפחיד. אז מה היה שם ב-Twilio? לא יותר מדי, ואולי זו גם הסיבה לכך שהתזכיר קצת משעמם. סכום השקעה קטן יחסית, 125 אלף דולר, הושקע רק כדי להבטיח את האפשרות להוביל את סבב A הקרוב (מאוד מזכיר אסטרטגיית השקעה של קרנות Multi-stage, עוד על הנושא בפרק הזה של 20VC ובערך בכל פרק אחר של הפודקאסט הזה); הכנסות חודשיות של 20 אלף דולר עם פוטנציאל לסגירת חוזה עם גוגל ודויטשה בנק; מרווח גולמי של 56% (זה גם המרווח הגולמי הנוכחי שלהם) – נמוך יחסית לחברת SaaS אבל חביב מאוד בשביל מוצר Middle Man; צמיחה אורגנית; ובעיקר, וזו כבר מנגינה חוזרת במדור הזה: פאונדרים חזקים ופידבק מעולה של הלקוחות.