מהדורה 75, והפעם: קריפטו, BaaS, ולשכות שכר

היי לכולם,

  • ניוזלטר שלישי מאז תחילת 2022, אני ממש על הגל! אם לא היינו כבר בחודש יולי.
  • נתחיל בפרק מעולה על קריפטו מאת Cartoon Avatars של לוגאן בארטלט מ-Redpoint, והאמת שכל כך אהבתי אותו שהאזנתי לו פעמיים וגם סיכמתי אותו בטוויטר. ממש בקיצור: זה בעיקר דו שיח בין פרנק רוטמן מ-QED שכבר הוזכר כאן מספר פעמים, וזאק ויינברג (יזם לשעבר, כיום VC). ויינברג לוקח את הגישה הפסימית, רוטמן כביכול על הגדר אבל מאמין שזה יכול לייצר משהו שימושי מתישהו. שניהם מאוד רהוטים ושוחים בחומר המקצועי, פשוט תענוג של האזנה. הפרק אורך 1:40 שעות, אני ממליץ בחום להקשיב לכולו.
  • קצת בהקשר של קריפטו, כי מדי פעם זה טיעון שנזרק לאוויר בהקשר של מטבעות דיגיטליים, מסתבר שלא מעט מדינות השיקו חשבונות בנק דיגיטליים (בהודו זה נקרא UPI) שמנגישים שירותים בנקאיים של P2P בעמלה אפסית. תחשבו על מס"ב שפתוח לצרכנים עם API מתקדם. די מגניב, ותודה לידיד הניוזלטר אלון איתן מ-Fido Bank על ההפניה.
המשך קריאה

הזמנה לוובינר: כיצד השתמשנו בפיצ'ר חינמי של אקסל כדי לבנות תקציב שנתי ברמה של אנטרפרייז

person writing on a notebook beside macbook

עדכון: לינק לחבילת הקבצים שהצגתי בוובינר

עדכון 2: לינק להקלטה של הוובינר. הוספתי קשיים טכניים בשביל האותנטיות ;)

כשהבלוג הוקם לפני 7 שנים, המטרה שלי הייתה לייצר מקור לתוכן איכותי בעברית לאנשי כספים, בעיקר בסטארטאפים, משהו שלי לא היה כשהתחלתי את המסע המקצועי שלי. התחלתי עם המון אנרגיה, פוסטים מדי כמה שבועות, ניוזלטר וקבוצה בפייסבוק, אבל עם הזמן התמעטה כמות הנושאים שחשתי שיש לי מה לתרום בהם, וגם תחומי העניין שלי הלכו והתמקדו בנושאים כמו גיוסי הון, תנועות בשוק וכו'. כך יצא שלמרות ההתקדמות המקצועית שחוויתי בגודל ומורכבות בחברות בהן עבדתי (ועדיין עובד), התוכן המקצועי די קפא בשנת 2018. אולי אפילו קודם.

לכן, אני שמח לשתף עמכם שבעוד שבועיים אארח וובינר שהמוקד שלו הוא בניית תקציב 2022 אצלנו בפרוטאנטקס באמצעות אקסל ו-Power Query (זוכרים?). הדיון יסוב סביב המודלים השונים שמרכיבים את התקציב, איך הם מתחברים אחד לשני, ההיגיון שמאחורי הבנייה הזו וכמובן מקום לשאלות על התהליך עצמו, תקשורת עם בעלי עניין וכל דבר שיעלה על דעתכם. אני מכוון לסביב שעה אבל ליתר ביטחון שריינתי שעה וחצי. חשוב לומר: זה ממש, אבל ממש לא דומה לתוכן שאני משתף בניוזלטר או בטוויטר. זה וובינר מקצועי בנושא תקציב. כדי להקל עליכם להחליט אם הוובינר מעניין אתכם, הנה מספר שאלות ותשובות שחשבתי שיועילו.

המשך קריאה

מהדורה 73, והפעם: Uber, Web 3.0, רווחיות תפעולית בשנה המייצגת ועוד

אני קצת קרוע. מצד אחד הצטרפו לאחרונה כמה מאות מנויים בגלל הקטע של הטק; מצד שני אני מת לכתוב כמה פוסטים על העשייה בשנה האחרונה בפרוטאנטקס (החברה בה אני עובד). למשל איך בתקציב 2022 הרמנו מנגנון דומה ל-Vena (שעולה כמה עשרות אלפי דולרים בשנה) באמצעות Power Query (שכלול באקסל), או הדשבורדים ב-BI שעוזרים להיות עם האצבע על הדופק בשוטף (לאו דווקא מטריקות SaaS). קיצר, בפעם הבאה שיש לי חופש צפו לפוסט משעמם כמו פעם.

יאללה, נתחיל.

נראה ש-Uber הגיעה לשלב המעניין בו הסבסוד של המשתמשים כבר פחות מגניב ומנסים להיות רווחיים, עדיף עם Recurring Revenue, הפעם עם השקה של תכנית מנויים ב-10 דולר לחודש. אני זוכר שישבתי ב-2015 עם חבר שעבד בקרן והוא דיבר בעיניים נוצצות על איך Uber בונה בסיס משתמשים שיהיה יקר מפז ברגע שבו מכוניות אוטונומיות יגיעו לרמת בשלות מספקת. נכון לדצמבר 2021, נראה שכמו תמיד, מי שממוצב הכי טוב לקחת את הקופה הוא מי שעושה את העבודה הכי קשה ובמקרה של מוניות זה לא מי שמביא את הטראפיק (באופן מפתיע, כי בדרך כלל זה כן. במיוחד במרקטפלייסים) אלא מי שמייצר את המכוניות, קרי טסלה האחרות. אגב, אם המהלך פה הוא להיות המסילות של הצעת הערך נראה ש- Via ממוצבת לא רע בכלל.

המשך קריאה

מהדורה 72, והפעם: כמה מילים על וולואציות כרגע, הגיוס האחרון של OpenWeb והאם קיימת כרגע הזדמנות היסטורית למיזוגים ורכישות?

הקשיבו הקשיבו. דוח הענן של Battery לשנת 2021 פורסם לאחרונה כדי שיהיו לכם בנצ'מרקים מגניבים להראות בבורד הבא. השקפים החביבים עלי: שקף 10 – לענן יש עוד המון לאן לצמוח; שקף 26 – השוואת יעילות תפעולית בין שני סוגי תמחור (Subscription לעומת Consumption-based); שקף 28 – השקת מוצרים חדשים כאסטרטגיית צמיחה.

אני רוצה קצת להתעכב על שקפים 12-16, ועל כך שכיום קל יותר להשיק מוצרים איכותיים שעובדים בסקייל. וברשותכם, אני רוצה לחבר זאת לפרק הפודקאסט הכי טוב ששמעתי השנה. פרנק רוטמן מ-QED, חביב הניוזלטר, אמר שם משפט שנחקק לי בזיכרון: Once you've seen something you cannot unseen it. אני אמנם לא הרבה זמן בתעשייה, אבל נראה שההומראנס של פעם די מחווירים לעומת אלה של היום. כשמסתכלים על ההנפקות של Uber, Airbnb, Doordash ואחרות, שהנפיקו לפי שווי של עשרות מיליארדי דולרים, הדמיון מתפרע כשה-TAM גדול מספיק. גם בישראל, Waze נחשבה לאקזיט מטורף ב-2013, והיום תראו את Monday, JFrog ו-ironSource. עכשיו, זה נכון שלולא סביבת הריבית הנמוכה הוולואציות לא היו גבוהות עד כדי כך, אבל מאידך יש הרבה גורמים אחרים שכן תומכים בוולואציות גבוהות (בפסקה הבאה) והכל בסוף חוזר לכך שהדמיון הוצת וקשה לחזור מפה אחורה. תוסיפו לזה LPs שצריכים להחנות הרבה כסף, קרנות שגייסו מיליארדים בעקבות רקורד מוצלח, פאונדרים שעשו אקזיטים או סקנדרי וקיבלתם הרבה אופטימיות ו-FOMO סביב סטארטאפים חזקים. עד כאן הצד של היצע הכסף, כעת לצד הביקוש.

המשך קריאה

המדריך המקוצר והלא-רשמי ל-IPO

IPO מאת קובי קרליבך, סמנכל הכספים של גלאסבוקס

השבוע קיבלתי תגובה נוספת לפוסט הקודם שלי שצבר הרבה צפיות ותגובות (מעל 40!). כאשר עברתי על הפוסט לשם מענה לתגובה האחרונה, הבחנתי שמדובר בפוסט מ-2016 ועברו מעל 5 שנים מאז הפוסט האחרון. יותר מידי זמן חלף, ואצלי נצבר ניסיון רב בנושא בו הייתי שמח לשתף והוא הנפקה ראשונה לציבור (IPO) בבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE).

לפני שנתחיל, ברצוני להציג את עצמי בקצרה. שמי הוא קובי קרליבך, ובשלוש השנים האחרונות אני משמש כסמנכ"ל הכספים של חברת Glassbox. אנחנו חברת SaaS המספקת פתרונות בתחום האנליזה של נתוני גלישה בערוצים דיגיטליים, כמו אתרי אינטרנט ואפליקציות מובייל. בחודש יוני 2021, השלמנו בהצלחה תהליך של IPO בבורסה לניירות ערך בתל אביב, במסגרתו גייסנו קרוב ל-100 מיליון דולר לפי שווי של 350 מיליון דולר לפני הכסף. במהלך תהליך ההנפקה וגם לאחריו, נשאלנו רבות מדוע בחרנו במסלול הנפקה בתל אביב, במקום מסלול "קלאסי" של הנפקה בארה"ב (נאסד"ק) או גיוס הון פרטי, שהינו תהליך יותר אופייני לחברות היי-טק מסוגנו. ובכן, היו לכך מספר סיבות עיקריות:

המשך קריאה

מהדורה 71, והפעם: Zillow פורשת מענף הפליפינג, Stripe מעתיקה משהו וחדשנות בפינטק

היי לכולם,

מסתבר שהתחיל להיווצר לו טוויטר-טק מקומי קטן כאן, ומי אם לא אני יעלה על הגל הזה באיחור אלגנטי של שנתיים. אז התחלתי להיות פעיל יותר, שזה אומר בעיקר לרטווט (שזה כמו לשתף) ולהגיב (שזה כמו להגיב).

זהירות, הרבה מילים באנגלית בפסקה הבאה. אירוע השבוע היה ללא ספק יציאתה של Zillow מתחום ה-iBuying (קניית בתים, השבחתם ומכירתם. בקיצור, פליפינג). הייתה גם הצהרה של רשת חברתית אמריקאית על מתן פוקוס לתחום המציאות המדומה אבל זה משהו שכבר נוסה ונכשל בשנות ה-90 אז אני לא רואה מה כבר אפשר לכתוב על זה. בחזרה ל-Zillow, שתי החברות שהובילו את הטרנד (Opendoor & Offerpad) הונפקו לאחרונה במסגרת SPAC וחברות מקבילות צצות השכם וערב בשאר העולם. הרבה נכתב על הכישלון של Zillow, בעיקר על כישלון האלגוריתם (זה אחד הטובים) אבל לא הרבה התייחסו לסיבות האחרות, מלבד תקווה לרווח ארביטראז', שבגללן Zillow כנראה נכנסה לתחום מלכתחילה: לידים של מוכרים וכיבוש הצעד הראשון במסע של רוב רוכשי הדירות. פעם זה היה להיכנס ולראות כמה הבית שווה ב-Zillow, והיא חששה מטרנד של להיכנס במקום זה ל-Opendoor כדי לקבל הצעת מחיר במזומן (בפרברים, שם הבית די דומים). ואם כבר מישהו נכנס כדי לקבל הצעת מחיר, למה לא לחבר אותו למתווך (זו ליבת העסק של Zillow, ופעילות שמייצרת לה מיליארד ומשהו דולר בשנה מלידים של קונים). אגב, זו גם הייתה המטרה של יד2 עם ההשקה של מחשבון Yadata (שבצירוף מקרים מוחלט הושק כמה חודשים לאחר שאנחנו השקנו את מד מדלן בזמנו :). Zillow צפתה סינרגיה בין פעילות קניית ומכירת הבתים לבין תכנית Premier Agent שלה, שכאמור מכניסה הרבה כסף ברווחיות גולמית של 90%. בסופו של דבר, המתמטיקה פשוט לא עבדה, ואני תוהה האם זה משהו ב-DNA שהיה חסר או שאף אחד אחר לא יכול לגרום לזה לעבוד בסקייל (והם עוד הלכו על אזורים פשוטים יחסית. תחשבו מה היה קורה בסביבה אורבנית). כעת, הפוקוס הוא על Opendoor ויהיה מעניין לראות אותה מתמודדת עם עליית הריבית הצפויה בשנים הקרובות.

המשך קריאה

מהדורה 70, והפעם: פרק הפודקאסט הכי טוב ששמעתי השנה, רולאפים וקריפטו

היי לכולם,

בואו נתחיל, אה?

תסבירו לי שניה משהו לגבי הליום, שגייסה זה עתה 111 מילון דולר בסיבוב שהובילו אנדריסן הורביץ. אם ההקמה של רשת ה-hotspots הגדולה במדינה נעשית בשיתוף עם חברות התקשורת – למה צריך בשביל זה מטבע קריפטו? החברות יכולות פשוט לתת הנחה למי שפותח hotspot. ואם זה לא נעשה בשיתוף חברות התקשורת, האם זה חוקי להפיץ רוחב פס? בראייה רחבה יותר, השותפים האחרונים שהצטרפו לקרן הקריפטו של אנדריסן מראים שהקרן לא מפחדת מאתגרים רגולטוריים; למעשה, אולי היא דווקא מחפשת כאלה. בסוף המהדורה אני משתף את פרק הפודקאסט הכי טוב ששמעתי בשנה האחרונה, ואחד המשתתפים בו אמר שהרקע המשפטי שלו פתח לו הזדמנויות השקעה שקרנות אחרות פחדו לקחת.

המשך קריאה

מהדורה 69, והפעם התשקיף של סנטינל וואן

אני מאוד אוהב את ז'אנר ה"חמש תובנות שאפשר ללמוד התשקיף האחרון של X" של ג'ייסון למקין, חשבתי שיהיה נחמד לקחת השראה ממנו ולשתף כמה דברים מעניינים מהתשקיף של סנטינל וואן. מדוע זו השראה, ולא העתקה, אתם שואלים? מכיוון שברשימה שלי יש יותר תובנות. אגב, התובנות "צויצו" בזמן אמת בערוץ הטלגרם.

  • החברה הוקמה בשנת 2013 ולקח לה 6 שנים להגיע לקצב ARR של 20 מיליון דולר.

המשך קריאה

מהדורה 68, והפעם: הסיפור של Twilio, כסף מתוכן, ה-ROI על הקמת ענן משלך ועוד

אחד הפרקים שהכי אהבתי ב-20VC הוא אחד האחרונים, ראיון עם ביירון דיטר מבסמר בנוגע להשקעה שלהם ב-Twilio. למען האמת, בגלל שכבר נגעתי במזכר ההשקעה של בסמר, לא חשבתי שהפרק יכול לחדש לי יותר מדי, והו – ממש כמו בפסיכומטרי הראשון לי, כמה שטעיתי. דיטר נוגע כבר בדקה 7:15 בשתי שאלות שמאוד חשוב שהקרן תענה עליהן "כן" ומכניס אותנו למטבחון של אותה תקופה:

  1. האם השוק גדול מספיק?
  2. מה יקרה אם ה-incumbent, חברות הטלקום, ישיק הצעת ערך דומה, כשהקהל כבר אצלו?

השאלה הראשונה הקשתה עלינו לא מעט ב-Atera בתחילת הדרך (החברה במקום אחר לגמרי היום, אולי יום אחד אקדיש פרק נפרד למסע שלנו שם), השאלה השנייה עלתה בכמעט כל פיץ' כשגייסנו כסף עם Localize.

המשך קריאה

מהדורה 66, והפעם: קלאבהאוס והדור הבא של אנדריסן הורביץ, מתי ללכת על פרימיום, עוד סקר לאוסף ועוד

זה הולך להיות קצת ארוך ואסוציאטיבי, אבל here we go.
מעשה בשתי השקעות שהוביל אנדרו צ'ן מיודענו, כעת שותף מנהל באנדריסן הורביץ, ב-Substack ו-Clubhouse. את הראשונה, נערת הפוסטר של כלכלת היוצרים, כיסיתי לאחרונה, ולמי שעדיין לא נמאס לו אני מצרף פוסט חביב שמנתח את מלכוד 22 שיש לצוות המוצר שם. בקצרה, מדובר באותן בעיות שדיברנו עליהן כאן: הדינמיקה בכלכלת יוצרים היא כזו שפחות מ-2% מהיוצרים מצליחים להרוויח שכר מינימום, שלא לומר לשגשג. אותם 2% עליונים הם אלה שמממנים את Substack (דרך העמלה שהיא גוזרת), אבל אם היא תתרכז בהם היא לא שונה מהותית ממיזמים כמו The Athletic. טיפוח זנב ארוך של כותבים הוא לא רק הגשמת החזון של Substack אלא גם ערוץ שיווק חשוב עבורה, אבל זה עובר דרך הפניית חלק מהטראפיק של הכותבים המובילים לכותבים קטנים יותר, מה שעלול לפגוע ב.. אתם מבינים כבר. בינתיים הם השיקו בביטא את Reader.
ובעוד ש-Substack היא כלי ליוצרים עם אפקט רשת, Clubhouse, השקעה אחרת של צ'ן, היא הילד החדש והמגניב בשכונה עם וולואציה של מיליארד דולר מסבב B האחרון. בקצרה, זוהי רשת חברתית במודל של הזמנות בלבד (טקטיקת שיווק מוכרת ב-B2C), שמספקת חדרי האזנה לשיחות במגוון נושאים, גירסת אודיו של Twitch אם תרצו. בניגוד לרשתות חברתיות אחרות, Clubhouse הולכת חזק על סלבס מההתחלה, כנראה כדי לחזק את הבאז שמודל המוזמנים-בלבד מביא עמו. אין לי מושג אם הקונספט יצליח או לא, מה שכן בולט לי בחודש האחרון זה רמת המעורבות של אנדריסן הורביץ במאמץ השיווקי הזה. מאז שהובילו את סבב A במאי 2020, בן הורביץ, אשתו פלישיה, מארק אנדריסן, אנדרו צ'ן ושותפים אחרים מנחים בעצמם או מתראיינים באינספור תכניות בפלטפורמה. לא זכור לי מקרה דומה של שותפים בקרן שנרתמים בכזה דרייב להניע את הגלגל באפליקציית קונסיומר, ואני תוהה מה זה אומר לגבי ההמשך. המשך קריאה