מהדורה מספר 58, והפעם: ההחלטה של בסמיר להשקיע ב-Twillo וגל ה-B2D ששטף את העולם בסערה מאז

פוסט זה נשלח במקור למנויי הניוזלטר של הבלוג ומובא גם כאן לצורכי נוחיות. הירשמו כאן לניוזלטר ותקבלו אותו ישירות למייל, בערך מדי שבועיים :)

אחלה מהדורה לפנינו, ומה יותר הולם מעסקת רכישה של 3 מיליארד דולר בשביל לפתוח אותה עם תזכיר ההשקעה של בסמיר על ההשקעה ב-Twillo? אולי העובדה שמדובר בתזכיר הכי חלש שקראתי עד כה…

בכל אופן, למי שלא מכיר, Twillo היא חברה בשווי 50 (!) מיליארד דולר, שהתחילה מרעיון פשוט: מתן אפשרות להרים פיתרון של מרכזיה עם לוגיקה והכל, בצורה ידידותית יחסית למה שהיה בשוק בשנת 2009. אחר כך זה התפתח גם ל-SMS, וידאו ובעצם כל דרך תקשורת נפוצה; היום זה נראה טריוויאלי אבל מאחורי הקלעים של כזה מוצר זה לא צחוק כשצריך להתנהל מול פרוטוקולים של תקשורת שמשתנים ממדינה למדינה, שיטות חיוב הזויות, עמלות צולבות ובלה בלה אמאל'ה מפחיד. אז מה היה שם ב-Twillo? לא יותר מדי, ואולי זו גם הסיבה לכך שהתזכיר קצת משעמם. סכום השקעה קטן יחסית, 125 אלף דולר, הושקע רק כדי להבטיח את האפשרות להוביל את סבב A הקרוב (מאוד מזכיר אסטרטגיית השקעה של קרנות Multi-stage, עוד על הנושא בפרק הזה של 20VC ובערך בכל פרק אחר של הפודקאסט הזה); הכנסות חודשיות של 20 אלף דולר עם פוטנציאל לסגירת חוזה עם גוגל ודויטשה בנק; מרווח גולמי של 56% (זה גם המרווח הגולמי הנוכחי שלהם) – נמוך יחסית לחברת SaaS אבל חביב מאוד בשביל מוצר Middle Man; צמיחה אורגנית; ובעיקר, וזו כבר מנגינה חוזרת במדור הזה: פאונדרים חזקים ופידבק מעולה של הלקוחות.

המשך קריאה

מהדורה מספר 57, והפעם: ההחלטה של בסמיר להשקיע ב-SendGrid, קוד פתוח ועוד

פוסט זה נשלח במקור למנויי הניוזלטר של הבלוג ומובא גם כאן לצורכי נוחיות. הירשמו כאן לניוזלטר ותקבלו אותו ישירות למייל, בערך מדי שבועיים :)

בהמשך ישיר למהדורה 56, פידבק חיובי על עדכון הקרן האחרון של shl.vc, אחת הקרנות המתגלגלות שהוזכרו. מכתבים שנתיים למשקיעים היו ערוץ שיווק פסיכי עבור קרנות גידור בשני העשורים האחרונים (ומי יכול לשכוח את הפסטיבל סביב המכתב השנתי של ברקשייר האתווי), כנראה שתוכן לעולם יהיה המלך במקומות בהם אמון ומניטין חשובים במיוחד.

במקום לעבור על כל המזכרים של בסמיר החלטתי לעבור עליהם אחד-אחד, לפי עניין, והפעם זה של SendGrid, השקעה של בסמיר משנת 2012. אז יש את הרכילות הרגילה של מכפיל ARR בגובה 6 (הסטנדרט היום הוא לפחות 10), הסקנדרי של הפאונדרים ובכלל קצת מהפיקנטריה שמותר היה להם לשתף. תחום המייל הוא קצת כמו הוסטינג, מרגיש צפוץ בערך מ-2005 ועדיין כל כמה שנים מתגלים כמה מנצחים גדולים. אז מה היה מגניב אצל SendGrid? ובכן, 60,000 לקוחות כש-10% מהם לקוחות משלמים (איזו עוצמה יש לlow-touch כשזה מצליח), צמיחה דו-ספרתית מדי חודש, MRR של 800 אלף דולר, מרווח גולמי של 85% כשמנכים משכורות תמיכה, פידבק מעולה מצד הלקוחות וצוות יזמים שמכירים את הספייס מעולה. כמו-כן, שימו לב לאחוז הגבוה של מקורות טראפיק אורגניים – מאוד מתחבר לפידבק החיובי מצד הלקוחות ואיתות לכאב הגדול שהיה באותה תקופה. וכמובן שהיה גם churn נמוך, אינדקציה לLTV גבוה וכל הגוד סטאף. מה שהכי הדהים אותי בתזכיר היה תקציב השיווק הכמעט-אפסי שלהם: 5000 דולר בפייסבוק! בחודש! לסיכום, קל מאוד להבין את הconviction החזק שהיה לצוות של בסמיר בחברה. למעט העובדה שמתחרים התחילו לצוץ, היה כאן את כל מה שקרן מחפשת בסיבוב B ובשווי מאוד אטרקטיבי. אגב, SendGrid הונפקה בשנת 2017 ונמכרה ב-2019 לחברת פורטפוליו אחרת של בסמיר, Twillo, תמורת 2 מיליארד דולר בעסקת מניות (גם האחרונה כבר הייתה חברה ציבורית בשלב הזה).

המשך קריאה

מהדורה מספר 56, והפעם: הדור הבא של הון סיכון מעבר לפינה?

פוסט זה נשלח במקור למנויי הניוזלטר של הבלוג ומובא גם כאן לצורכי נוחיות. הירשמו כאן לניוזלטר ותקבלו אותו ישירות למייל, בערך מדי שבועיים :)

בואו נדבר על הון סיכון.

לפי מידע עדכני מPitchbook רק 50-70% מהקרנות (תלוי איך סופרים) מצליחות להחזיר את ההשקעה של השותפים המוגבלים (נקראים LPs, אלה גופים מוסדיים או פאמילי אופיס שמשקיע בקרנות. לעתים אלה גם קרנות במשקיעות בקרנות, מה שנקרא Fund of Funds). טוב, זה לא חדש. אחת לשנה בערך ישנה החגיגה הקבועה של ללכת לדוחות CalPERS ולהתבשם מהביצועים הככה-ככה של הקרנות הישראליות שם. ישראלים, אתם יודעים. אבל לא צריך את קאלפרס כדי לדעת שבממוצע קרנות הון סיכון מניבות תשואה די דומה לריבית חסרת סיכון (מה שעקבי עם מודל ה-CAPM אגב), עם החסרונות הברורים של חוסר נזילות וסיכון גבוה פי כמה. החיים קצת יותר מורכבים מזה, כי הרבה פעמים LPs משקיעים בקרנות בשביל הצ'אנס להצטרף בסיבובים מאוחרים יותר ובאופן כללי קיימות ראיות לעקביות (Persistence במימונית מדוברת) בין דורות של אותן קרנות, כלומר הסיכויים של קרן חדשה של אנדריסין הורביץ לתת בראש כמו הקרן הקודמת גבוהים יותר מסתם קרן מתחילה. לא לחינם קיים המונח קרן Top tier (למשל אנדיריסין הורביץ, לייטספיד, בסמיר, אקסל, סאקויה, באטרי, ג'נרל קטליסט ועוד כמה ששכחתי) והאמונה היא שסמל הסטטוס הזה מביא לDeal Flow איכותי יותר. הספר Secrets of Sand Hill Road מהווה דלת כניסה לא רעה למי שמעוניין להתעמק הרבה יותר בנושא הזה.

אם צלחתם את החפירה עד כה ייתכן ומקונן בכם רצון קל להשקיע כמה מיליוני דולרים שיושבים לכם בעו"ש בקרן הבאה של סאקויה. וול, זה לא כל כך פשוט. בעצם זה כן פשוט: אין לכם סיכוי. הקרנות המובילות מאוד בררניות בכל הקשור לLPs שהם מוכנות לקבל. מה אם כן אמור לעשות אנג'ל חובב בשאיפה? לחפש הזדמנויות. לאחרונה יצא לי לקחת חלק קטנצ'יק בסבב סיד של Approve (סטארט-אפ ישראלי בתחום הרכש שאני מאוד מאמין בו ואני מקווה לשתף בעתיד קצת יותר עליו) והלוואי ויותר הזדמנויות כאלה יפלו לפתחי. למה הן לא נופלות? כי צריך לעבוד בזה, רשת קשרים ענפה, נגישות ליזמים ועדיף גם טראק רקורד מוכח.

Enter Rolling Funds

המשך קריאה

מנג'רים – ההחלטה הכי טובה שעשיתם, או שלא

פוסט זה פורסם במקור בבלוג של עומר וקובי ומובא כאן במלואו. עומר וקובי הם רואי חשבון יוצאי ביג4 שהקימו פירמת הד האנטינג לאנשי כספים ומכירים לאורך ולרוחב את האתגרים הקיימים בבניית קריירה בתחום. תרגישו חופשי להשאיר שאלות ובקשות לפוסטים נוספים שלהם, אני בטוח שיש עוד הרבה נושאים מעניינים שלא נכתב עליהם בבלוג עד כה. כעת, הבמה שלהם :)

במהלך השנתיים האחרונות אנו נחשפים להמון תהליכי קריירה שונים, אחד מהם סקרן אותנו במיוחד: התמחות – מנג'ר – יציאה החוצה. בעצם יש כמה שאלות שתמיד נמצאות על השולחן: האם כדאי להמשיך במשרד לאחר ההתמחות? או לחילופין לעזוב מיד בסיומה או במקסימום להישאר עוד שנה? אולי בכלל להישאר עד לקבלת מנג'ר, כלומר עוד שנתיים שלוש, והאם להמשיך עוד עד לדרגת לסניור מנג'ר?

השאלה הזו מקבלת משמעות וחשיבה נוספת במיוחד בתקופה זו כשקידומים מוקפאים, הפחתות שכר מתבצעות וגם על קיצוצים שהצטערנו לשמוע… אז האמת שזה מאוד מאוד מאוד תלוי. זה תלוי בהמון גורמים כמו – איזה אשכול הייתם? באיזה תעשייה התעסקתם – הייטק, נדלן, וכד? באיזה תיקים טיפלתם? כמה הייתם מעורבים בביזנס של החברה? הקשרים הרושם שיצרתם? וכמובן מזל ותזמון. כשניסינו לנתח מצאנו כל מיני תובנות מעניינות בנושא. יאללה בואו נצלול פנימה:

המשך קריאה

הרגע לו חיכיתם! קבוצת וואטסאפ חדשה!

בקרוב אפתח קבוצת וואטסאפ חדשה בסגנון קבוצת הוואטסאפ הנוכחית והסגורה, מכוונת לראשי מחלקות כספים בסטארטאפים שזהו התפקיד הראשון שלהם בהובלת מחלקת כספים.

בקבוצה יקחו חלק אני ועוד מספר קולגות שביקשתי מהם לתת כתף ולעזור קצת לקולגות צעירים/ות יותר. אנו נקבל לקבוצה 10-15 חברים/ות וקיימת ציפייה לאחווה וחברותא, קרי שהחברים יעזרו אחד לשניה ולא רק יסתמכו עלינו במתן תשובות.

אגב, התכנון הוא לפתוח קבוצה כזו מדי שנה, במחזורים כמו של YC. כן כן, לא פחות ולא יותר.

לינק להרשמה (קבלה לא מובטחת)

חברה קטנה או גדולה? על היתרונות *והיתרונות* של כל סוג חברה

בואו נעשה ניסוי קטן. קחו לכם עשרה קולגות בתפקידי מטה (כספים, שיווק וכו') עם סביב 7 שנות ניסיון מקצועי. אני מוכן להמר שתשעה מתוכם עברו מסלול קריירה שהוא אחד מהשניים, או חברות של עד 200 עובדים או מעל זה, בלי שילוב של השניים. מספר שאלות עולות כעת: מדוע המשרה הראשונה של דני הייתה בחברה קטנה ואילו של חגית בחברה גדולה? מדוע הם נשארו בחברות מהסוג בהן התחילו? וכמובן, איזה מסלול עדיף? משיחות קפה שיוצא לי לעשות נראה כי השאלה האחרונה היא המדוברת ביותר, ובעוד שאני לא חושב שקיימת מסקנה חותכת לכאן או לכאן, חשבתי שיהיה נחמד לאגד את מחשבותיי בנושא.

כהערת אגב, אני לא יודע למה אבל לקח לי המון זמן לכתוב את הפוסט הזה. כל הזמן נזכרתי בעוד פרט קטן ועוד אחד, סידור המחשבות לפוסט אחד מהודק היה תהליך די מייגע ואני מקווה שתמצאו עניין בתוצאה הסופית :)

המשך קריאה

סמנכלי כספים משתפים מניסיונם טיפים לניהול קריירה

ערן בן חורין, דפנה גרובר, רן שניידרמן, רועי הלדשטיין

מלא זמן חלף מאז הפוסט האחרון בנושא קריירה (by far הנושא הכי אהוב בבלוג), ובמקרה בזמן שאני עובד על פוסט עדכני בנושא, יצא שלפני שבועיים וקצת הזדמן לי לקחת חלק בפאנל בנושא ניהול קריירה בכספים, בהנחיית רן שניידרמן (המייסד והמנכל של Made Finance), ובהשתתפות:

המיטאפ אורגן על ידי אייל פרטוק מדף הפייסבוק חשבונאים להכיר וקרן הרשקוביץ מארגון הבוגרים של 8200. באו בערך 120 איש, חתך גילאים צעיר ברובו, מה שלא הפתיע אותי אבל בדיעבד קצת חבל – כי רוב הנושאים שנידונו רלוונטים גם לאנשים עם 10 שנות ניסיון מקצועי. מטבע הדברים, והמשתתפים, רוב הדיון נסב סביב מגזר ההיי טק, שזה טוב לי כי הבנתי את רוב המונחים והאמת שברוב הנושאים זה לא כל כך שינה, מלבד נושא אחד שאגע בו עוד מעט.

אז מה היה מעניין? הכל לדעתי, אבל חשבתי שיהיה נחמד לתעד את שאלת הסיכום של רן: "אלו טיפים תרצו לתת על סמך ניסיונכם?". בכוונה לא הוספתי משהו בסגנון "לדור הצעיר" כי אלה טיפים שרלוונטים לדעתי לכל שכבת גיל, לא משנה הוותק. הנושא שהכי חזר על עצמו הוא ה-DD שצריך לעשות למעסיק לפני שסוגרים, בעיקר לבוס הישיר אבל גם לחברה כולה. יש מספר איתותים חיצוניים שיכולים לעזור, כמו איכות הקרנות המושקעות, הטראק רקורד של היזם ושאר חברי ההנהלה, שיעור הצמיחה בהכנסות ואני אישית מחבב את האם החברה התחילה ב-Bootstrap. צריך לומר שיש כאן הרבה חלקים נעים, לא לכל השאלות תקבלו תשובות והאמת היא שזה גם תלוי במידת הבכירות של התפקיד. ועדיין, זה היה טיפ שחזר לדעתי אצל כ-ו-ל-ם אז כדאי לקחת לתשומת הלב.

המשך קריאה

איך מוצאים את התפקיד הבא בכספים? תוצאות סקר בן 100 משיבים

וואו, כמה היענות לשאלה כזו קטנה ולא משמעותית שפרסמתי בקבוצת הפייסבוק של הבלוג. אז קיבלתי כמעט 100 תגובות בתוך יום, ובאופן די מפתיע ההתפלגות די אחידה מבחינת שנות ניסיון, האמת שהופתעתי שרוב העונים היו בעלי 8 שנות ניסיון ומעלה, כאשר הממוצע 11 והחציון 10 שנים. משום מה ציפיתי ליותר חבר'ה צעירים מהאינטרנט וזה.

המשך קריאה

נוהל סגירת חודש במחלקת הכספים שלנו

אוקיי, פוסט ראשון מזה שנה. בואו נראה אם אני זוכר איך עושים זה.

היי לכולם! מרוב רעיונות קטנים לפוסטים קטנים איכשהו יצא שלא כתבתי כבר די הרבה זמן. אז במקום להמשיך להתלבט פשוט קבלו פוסט בנושא הראשון שעלה לי השבוע: נוהל סגירת חודש שבנינו במחלקת הכספים בחודשים האחרונים. המהלך כולו הובל על ידי החשב החדש של מדלן ולוקלייז, אהוד צדוק כפרה-עליו, שהנוכחות שלו מורגשת מאוד מהרגע שנכנס לנעליים הקטנטנות שלי בכל מה שקשור לחשבות ו-FP&A. לפני שאני ממשיך לנוהל עצמו, מילה על "טקסים". כאחד שבא מחברה קטנה יחסית לחברה שהלכה וצמחה לסביב ה-170 עובדים, אני משתדל לבוא לנושא הזה עם הרבה צניעות. טקסים שבועיים/חודשיים/רבעוניים הוא משהו שלא כל כך קורה בחברות קטנות ממגוון סיבות: הצוות מאוד מאוחד סביב המטרה גם כך, "אין זמן" "להתעסק" ב"שטויות האלה", צוות ההנהלה ברובו לא מגיע מחברות גדולות אז הוא לא מכיר טקסים, אין HR אז אף אחד לא לוקח זאת על עצמו ועוד ועוד. ככל שאני צומח יחד עם מדלן אני מכיר בחשיבות של טקסים, לא משנה באיזו מחלקה, גם ברמה האישית (הערכת עובדים אחד-על-אחד חצי שנתית), גם בצוותית ("וויקלי") וגם ברמת החברה (Happy Hour / טיול חברה), ובואו נגיד שאם בכיר לשעבר ב-Airbnb בחר להזכיר זאת בפוסט שלו אודות בניית התרבות בחברה-של-32-מיליארד-דולר-שווי מי אני שאשלול זאת (ותודה לקובי על הלינק). אוקיי, נתקדם. פוסט זה מתמקד בשגרת סגירת החודש שלנו, כשבשבועיים האחרונים אהוד נפגש עם מקבילים אליו בחברות גדולות יותר (400+ עובדים), אז יש מצב שאעדכן את הפוסט במהלך החודשים הקרובים. תרגישו חופשי להוסיף משלכם בתגובות ואדאג להעתיק בלי לתת קרדיט.

המשך קריאה