ניכיון צ'קים – תיאוריה, פרקטיקה ופקודות יומן

ניהול תזרים מזומנים מזווית ההון החוזר

דיברנו לא מעט על ניהול תזרים מזומנים בכל מיני הקשרים, האחרון שבהם היה שיפור הגבייה. אני רוצה להמשיך את הכיוון הזה, אבל לפני שאני עושה זאת אני רוצה לקחת רגע צעד אחורה בכדי להסביר את המסגרת שבה אנחנו עובדים. הון חוזר הוא, כידוע, סך חובות הלקוחות, פלוס המלאי שיש במחסנים פחות החובות לספקים. ברוב החברות המספר הזה חיובי, כלומר השווי של החובות של הלקוחות שלנו ועלות המלאי שייצרנו גבוה מהחובות שלנו לספקים שעובדים איתנו. אם סך הנכסים בניכוי ההתחייבויות הינו חיובי סימן שמישהו מימן זאת – למשל, בעלי המניות או הלוואות שלקחנו מהבנקים. להסבר חלקי על הנושא ודוגמה שמראה את ההשפעה על תזרים המזומנים החופשי, קראו כאן. אחרי שהבנתם מה הקשר לתזרים המזומנים החופשי, אתם ודאי מבינים שאנו רוצים להקטין את ההון החוזר שלנו עד כמה שניתן, ואנו יכולים לעשות זאת על ידי אחת או יותר מהפעולות הבאות:

  1. גבייה מוקדמת יותר של חובות (תקטין את סעיף הלקוחות)
  2. ייצור יעיל יותר שיפחית את כמות המלאי ש"שוכבת" במחסנים (יקטין את סעיף המלאי)
  3. דחיית תשלום לספקים (יגדיל את סעיף הספקים), כמו שפרטנר החליטה לעשות

ספרים נכתבו על אחד מהסעיפים הללו, ובצדק. ניהול הון חוזר הוא אומנות, וגם צומת מפגש די מגניבה של המימון הקלאסי עם תפעול שוטף של עסק.

אבל הון חוזר לא חייב להיות אופטימיזציה סטרילית של שלושה סעיפים במאזן. הון חוזר הוא גם "איך אני עובר את החודש הבא כשאני צריך לשלם משכורות, ביטוח לאומי ושכר דירה", כלומר הצורך ברזרבות מזומנים שיספיקו לנו בשביל לעבור את השבוע / חודש הבא. שיפור הגבייה יכול כמובן לעזור, אבל מה אם הייתה דרך נוספת להקדים תקבולים מלקוחות? הרי זה שם המשחק כאן.

פקטורינג וניכיון צ'קים – same same but different

האמת שיש. ישנן שתי דרכים עיקריות לקבל כסף לקופה עוד לפני שהגיע מועד התשלום של החשבונית שהוצאנו. האחת היא פקטורינג. בפקטורינג אנחנו למעשה "מוכרים" את החוב של הלקוח לחברה חיצונית ומקבלים את סכום החשבונית בניכוי עמלה (או ריבית, זה לא כזה משנה איך קוראים לזה). בדרך כלל מקבלים 85% מסכום החשבונית (לא הכל מיד בבת אחת), וחברת הפקטורינג היא זו שלוקחת על עצמה את הגבייה מהלקוח. בגלל שהאחריות לגבייה הועברה לחברת הפקטורינג, החברה יכולה למחוק את החוב מהמאזן באמצעות פקודת יומן בסגנון הבא:

חובה קופה 85

חובה הוצאות מימון 15

זכות לקוח 100

זה אמנם נחמד להון החוזר אבל די הרסני לרווח והפסד, ולכן פקטורינג צריך להיות מוצא אחרון להקדמת תקבולים על חשבון חובות של לקוחות.

אפשרות אחרת, עדיפה יותר, הינה ניכיון צ'קים. ניכיון צ'קים היא פעולה בה החברה מוסרת צ'קים שקיבלה מהלקוחות שלה ומקבלת בתמורה את הערך המהוון של הצ'קים, בניכוי עמלה. הצד המנכה, בדרך כלל בנק אבל לא תמיד, מרוויח את הריבית ועמלה בגין פעולת הנכיון. מהיכרותי עם הנושא, בנקים גובים ריבית בגובה פריים פלוס 2%-4% ועמלה של כמה מאות שקלים בגין כל הפקדה (בהפקדה אחת אפשר לנכות מספר רב של צ'קים, כמובן).

הטיפול החשבונאי בנכיון צ'קים

בניגוד לפקטורינג, בניכיון צ'קים האחריות לא עוברת לצד שמקבל את הצ'קים, ולכן החוב של הלקוח צריך להישאר במאזן. זה טיפה בעייתי כי בהנהלת החשבונות פקודת היומן שנרשמת הינה:

חובה קופה 95

חובה עמלות 5

זכות לקוח 100

לפני שנראה כיצד "להחזיר" בחזרה את החוב למאזן, הבא נחשוב לרגע מהי בעצם פעולת הניכיון. בניגוד לפקטורינג, בו החברה מוכרת את החוב של הלקוח לצד שלישי שעתיד לגבות את החוב, ניכיון צ'קים הוא למעשה הלוואה שהחברה מקבלת ביום אפס, כאשר:

  • קרן ההלוואה הוא הסכום על הצ'ק שנוכה (100 ש"ח במספרי הדוגמה הקודמת);
  • הריבית משולמת מראש ביום לקיחת ההלוואה (5 ש"ח במספרי הדוגמה. השתמשתי במילה "עמלות" בפקודת היומן לצורכי פשטות. אגב, זה גם הופך את הריבית האפקטיבית לגבוהה מ-5% אבל זה פחות חשוב כרגע);
  • ההלוואה תיפרע כאשר יגיע מועד הצ'ק (הבנק יסב את את סכום הצ'ק אליו).

כלומר, הפקודה שהיינו צריכים לרשום היא בכלל (המחיקה בכוונה, כדי להדגיש את העובדה שזה לא מה שקורה במציאות).

חובה קופה 95

חובה הוצאות ריבית 5

זכות הלוואה בגין נכיון צ'קים 100

אבל, בגלל שתוכנת הנהלת החשבונות סוגרת את חוב הלקוח כאשר הוא נותן לנו צ'קים (דרך כרטיס שקים לגבייה ולאחר מכן כרטיס קופה), אנחנו נשארים עם חוב לקוח בגובה אפס. מצד אחד זה נכון, כי הלקוח לא חייב לנו כסף – הוא כיסה את חובו באמצעות צ'קים שצפויים להיפרע בעתיד; מצד שני, האחריות לא הועברה לצד ג' אלא נשארה אצלנו, ובנוסף אנחנו לקחנו הלוואה מהבנק (על חשבון הצ'קים הללו) שכרגע אין לה ביטוי במאזן.

לכן, מה שצריך לעשות הוא לכתוב פקודת יומן נוספת, אחת לכמה זמן (אני רושם מדי חודש), שתתאים את יתרת הלקוחות אל מול ההלוואה שקיימת לחברה בגין ניכיון צ'קים שהיא ביצעה:

חובה לקוחות (כרטיס כללי שישויך לסעיף הלקוחות בהרכבת המאזן) 100

זכות הלוואה בגין ניכיון צ'קים 100

בפעם הראשונה הפקודה תהיה בגובה סך ההלוואה בגין ניכיון צ'קים ובפעמים הבאות זה יהיה בגובה השינוי, בכדי להעמיד את סעיף ההלוואה על יתרה שתואמת את רשומות הבנק.

 כמה מילות סיום

אופטימיזציה של הון חוזר היא לא תמיד דחיית תשלומים לספקים או רדיפה סיזיפית אחר לקוחות. לעיתים, היא יכולה לתפוס צורה של "איך אני עושה יותר עם מה שכבר יש לי?". ניכיון צ'קים היא דוגמה מגניבה לאיך ספקי שירותים פיננסים יכולים לתת ערך אמיתי לחברה ולסייע לה לממן את ההון החוזר שלה על בסיס שוטף. זה לא מצב אידאלי, אבל מסתבר שלא מעט חברות נוהגות כך. מבחינתנו, מדובר בעוד נושא שמנהל כספים צריך להכיר מכמה זוויות: אחת, המשמעות המימונית; והשנייה, המשמעות החשבונאית.

נ.ב – השקתי ניוזלטר

מרכז הכובד של הבלוג עבר לאחרונה לניוזלטר. מדי מספר שבועות אני שולח ליותר מ-1,000 מנויים ומנויות סיכום קצר של האירועים המעניינים שקרו בעולם הטק, פלוס פרשנות שלי. הירשמו כאן כדי לקבל אותו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *