התוסף הסודי למחלקת האופרציה שלכם: mixpanel

עם כל הכבוד ל-BI ונושאים אחרים שכתבתי עליהם, אני חושב שיש נושא אחד בבלוג שלא קיבל מספיק תהודה והוא אופרציה. קשה להגזים בחשיבות שמייחסים לנושא הזה עבור סטארט-אפ ובעצם עבור כל חברה עם פעילות. back-office יעיל הוא-הוא זה שמאפשר לחברה לצמוח במכירות בלי להגדיל את מצבת העובדים שתומכת במכירות שנעשו. זה כמובן מתחיל באוטומציה של רישוי ושאר ירקות, אבל זה הרבה יותר מזה; זה השאיפה לאפס מגע יד אדם בהליך המכירה והרישוי, וכן להשגת מידע עסקי בכמה קליקים. אני תומך גדול בהפיכת Salesforce ל-ERP וניהול הרישוי ועיקרי המידע העסקי שם, בעיקר בגלל שמשם אפשר לסנכרן פחות או יותר כל שירות על פני כדור הארץ (ואני נוגע בנקודה הזו בהמשך); לאחרונה יצא לי לשחק קצת עם mixpanel, וגיליתי שמעבר לכך שמדובר במוצר חובה עבור כל מנהל מוצר (ואני לא נכנס כרגע לשאלה מי יותר טוב, הם או Kissmetrics), מדובר במוצר שממש יכול לעזור למחלקת האופרציה / פיננסים.
קרא עוד

רשימת הקריאה שלי (וגם: דיון עם עצמי בדבר כדאיות התחזוקה של פרופיל ברשת חברתית)

(עדכון אחרון: פברואר 2017)

לאחרונה ממש מגרד לי להתחיל לשתף יותר ויותר חומר מעניין שאני נחשף אליו במדיומים השונים, ואני לא בטוח מה הדרך הנכונה לעשות זאת. פרופיל פייסבוק אישי ציבורי כמו עומר מואב? דף ציבורי כמו אורי כץ או אסף צימרינג? אולי בכלל טוויטר? לינקדין? על שמי או בשם CFO Desk? עם כותבים נוספים או רק אני? איך צריכה להיות החלוקה בין חומרים מקוריים לחומרים מבוססי שיתופים?

זו התלבטות קשה. יש משהו מאוד נוח בלתחזק בלוג בלבד. אתה לא מחויב לו בשיא הכוח, כותב רק כשבא לך, משתף את מה שכתבת רק אם בא לך, הכל נמצא ברחוב צדדי כזה בלי ה-מון תגובות ודיונים. היתרון הזה הוא גם חיסרון, כי כשיש לך את חיידק הכתיבה והשיתוף אז הרעב ליצירה ולחשיפה הולך וגדל עם הזמן, אבל זה לא בדיוק עובד במתכונת "שגר ושכח", זה משהו שצריך לתחזק מדי יום, על חשבון דברים אחרים, כשלא לגמרי ברור מה ה-ROI בכל הסיפור הזה. למעשה, אני די בטוח שהיחידים שבאמת עושים כסף מלתחזק פרופיל ציבורי מוצלח זה או אנשי בידור שפונים למכנה משותף רחב (30,000 עוקבים ומעלה), או כאלה שזה חיבר אותם (בפוקס?) לשותפים עסקיים. כאסטרטגיה לקריירה בטווח ארוך, מאחר וישראל שוק קטן, לדעתי להיות חזק ברשתות החברתיות זה נחמד כתוספת, לא כמנה עיקרית, בטח ככל שתחום העיסוק שלך נישתי יותר.

אז כמו שאתם מבינים, יש לי כל מיני סימני שאלה בנוגע להיכן לקחת את הדבר הנחמד שנבנה פה, הרגישו חופשי להגיב ולשתף אותי במחשבות שלכם בנושא. בינתיים, נישאר עם רשימת הקריאה הזו, שאני מתכוון לעדכן מדי כמה שבועות.

קרא עוד

ייצוא מרוכז של דוחות כספיים לאקסל או CSV

איזה מכוערות התמונות shutterstock האלה אה?

טוב, לא משנה, לענייננו.

לכל האנליסטים שבקהל, לפני כמה ימים השקתי כלי חדש שמאפשר למשוך בבת אחת את כל הנתונים שקיימים ב-מגנא עבור רשימת חברות שהמשתמשת מזינה, לטווח זמן שמוזן גם כן. כל המידע מוצג בטבלה שטוחה (כמעט לגמרי, שמות החברות נמצאים בטורים, אבל אפשר להשטיח זאת באמצעות Unpivot), ואפשר לייצא אותה לקובץ CSV.

לינק – ייצוא מרוכז של דוחות כספיים ל-CSV

לא אלאה אתכם בשימושים האפשריים, אבל בעצם כל אחד צריך בנצ'מרק מדי פעם, וזו דרך ממש קלה להשיג אותו. אני מקווה שבקרוב ייצא לי להוסיף לו אפשרות למשוך את הנתונים עבור חברות אמריקאיות.

סתם ככה למקרה שמעניין אתכם, כתבתי את הכלי בפייטון, הלוגיקה עצמה של ה-scraping מתפרסת על פני 20 שורות בערך, Python ממש נוחה לשימושים כאלה. לסיכום, זה היה אתגר ממש כיפי לסופ"ש, ותודה לחברי טל מופקדי על הרעיון לעשות זאת.

תהנו !

קרדיט תמונה: James Kemp

האם מקצוע ראיית החשבון בהצפה???

אמל"ק: לא.

יצא לי לשמוע בשנתיים-שלוש האחרונות שהמון מקצועות, דוגמת ראיית חשבון או עריכת דין, נמצאים ב"הצפה", אז חשבתי ששווה לכתוב על הנושא פוסט שאוכל להפנות אליו בעתיד אנשים שמוציאים מפיהם את השטויות הללו. לפני שאני ניגש למלאכה (אל דאגה, זה פוסט קצר יחסית), חשוב לי לתת קרדיט לשלושה אנשים שאני עוקב אחריהם בשנתיים האחרונות ואני לומד מהם דברים חדשים על בסיס כמעט שבועי: עומר מואב, אורי כץ מדעת מיעוט ואסף צימרינג ממבוא לכלכלה ג'. למרות שהשניים האחרונים מתפעלים בלוגים שוקקים, הרבה יותר נוח לעקוב אחריהם באמצעות הפייסבוק משתי סיבות: האחת, אתם גם ככה מבלים בפייסבוק בערך 40 דקות ליום, והשניה, שהאקשן האמיתי נמצא לרוב בתגובות לפוסטים. למשל, לפני מספר שבועות החל ויכוח נהדר בין פרופ' מואב לפרופ' אריאל רובינשטיין (לנצח אזכור לו את הטראומה שהעביר אותי בקורס תיאוריה מיקרו בתואר השני) על מידת הבקיאות של כלכלנים ידועים במודלים מאקרו-כלכליים, וזו רק דוגמה אחת לדיונים אחרים מאוד מעניינים שקורים שם על בסיס די שוטף. ממש בקרוב אני מתכנן לכתוב פוסט בו אשתף אחרי מי אני עוקב בימים אלו ולשלושה הללו יהיה מקום של כבוד ברשימה.

הפוסט הזה יעשה שימוש במספר מקורות מידע, אבל הראשון שבהם הוא הפוסט המושלם של אסף (אני קורא לו אסף כי החלפנו שני מיילים) על שיווי משקל בשוק העבודה.

קרא עוד

תוצאות סקר אנשי הכספים הראשון של CFO Desk

תוצאות סקר אנשי כספים

האמת היא שהרעיון לבצע סקר אנשי כספים, כמו לקבוצת הוואטס אפ, בא לי מתוך רצון לבנצ'מרק מסוים, בעיקר עניין אותי כמה מזמנכם אתם משקיעים בעבודה תכלס וכמה זמן מוקדם לישיבות וכו'. משם זה התפתח לשאלות מקדימות ומרחיבות, וגם לשאלה כללית שעניינה אותי והיא עד כמה אתם מרגישים בטוחים ביכולת שלכם למצוא משרה חלופית במהרה. הסיבה שהתשובה לשאלה הזו עניינה אותי היא שאני רואה בה אינדיקציה לעד כמה "קשה" המקצוע. כלומר, אם תשאל מתכנת ברמה סבבה+ הוא ישיב לך שלא תהיה לו שום בעיה להשתלב במהרה בשוק העבודה במידה ויפוטר, בעוד שאצלנו אנשי הפיננסים תחושת הבטן שלי הייתה שזה לא כל כך פשוט… ואני מרחיב על כך בהמשך.

קרא עוד

בניית מודל פיננסי לחברות SaaS – כל מה שחשוב לדעת

מודל פיננסי חברות SaaS

פוסט חדש בנושא (דצמבר 2016): המדריך המקוצר להערכת שווי חברות SaaS

בין אם את מנהלת כספים בסטארט-אפ קטן או בינוני, רוב הסיכויים הם שאת מתחזקת מודל פיננסי שאמור לחזות את תוצאות החברה ב 3-5 השנים הקרובות. כשמדובר בחברה קטנה, אז הקליינט של המודל הוא משקיעים ו/או אנליסטים מקרנות הון סיכון עם יותר מדי זמן פנוי (זהירות! אלה מבזבזי הזמן הגדולים ביותר!). אם אתם כבר אחרי גיוס A אז צריך לתחזק מודל בשביל ישיבות הדירקטוריון, ישיבות תכנון לשנה הבאה וכמובן – התכוננות לסיבוב B (יש!). פוסט זה הולך לעסוק בטיפים מעשיים לבניית מודל פיננסי לחברות SaaS, ולמרבה השמחה – הפשטות של מודל ה-SaaS זולגת גם לאקסל עמו נעבוד. אני לא מתכוון להפוך את הפוסט הזה ל-SaaS Financial Modeling 101, כלומר אני מניח שאתם יודעים לעבוד עם אקסל, בניתם כמה מודלים בחיים שלכם ומעניין אתכם, כמו שעניין אותי בזמנו, לקבל כמה טיפים מעשיים שיעלו אתכם לשלב הבא מבחינת ההון האנושי שלכם בנושא זה.

סדר הדברים שאני מביא כאן הוא הסדר שלדעתי רצוי לעבוד בו, הוא לאו דווקא הסדר שיוצג לקליינט של המודל. למשל, בהמשך הפוסט אני ממליץ לפתוח את הקובץ עם גליון מבוא שנותן קצת רקע למודל ומפרט את ההנחות המרכזיות שלקחתם, אבל זה משהו שאני ממליץ לעשות בסוף העבודה ולא בתחילתה, מסיבות ברורות. עוד אוסיף שאני לא רואה את עצמי אוטוריטה בנושא, הפוסט הזה הוא בוודאי לא best-practice וייתכן מאוד שבתגובות לפוסט תמצאו טיפים ומתודולוגיות הרבה יותר שימושיים מאלה שאני חולק כאן. למען האמת, אני אפילו קצת מקווה שזה מה שיקרה…

קרא עוד

סקר אנשי הכספים הראשון של CFO Desk

עד עכשיו יצא שאני די מדבר לעצמי בבלוג, כלומר כותב על דברים שאני חושב שמעניינים, לאו דווקא בשיתוף אתכם. כבר הגדרתי את הבלוג הזה כמסמך החפיפה האולטימטיבי שלי, למרות שאני לא הולך לשום מקום. שנה וחצי לתוך המלאכה, לבלוג יש כמות די יפה של מבקרים, כמעט 1,500 בחודש, לא כולל אמא שלי (היי!), וכעת מעניין אותי לדעת מי אתם, מה אתם עושים, כיצד אתם מחלקים את זמנכם במהלך השבוע, מה אתם חושבים על המקצוע שלנו וכו'.

אז יצרתי סקר באמצעות הכלי הייעודי של גוגל. הסקר הוא אנונימי לחלוטין ובמידה ואקבל מספיק תשובות, אשמח להציג לכם ניתוח של התובנות המרכזיות שעלו ממנו. הרגישו חופשי לשתף עם מכרים במידה והם אנשי כספים. אם הניסוי יילך טוב, השאלות בגרסה הבאה ייבנו בשיתוף אתכם.

לגבי השאלון עצמו, אף שאלה היא לא חובה, אבל יהיה נחמד אם תענו על כל השאלון. מה 'כפת לכם, גם ככה הוא אנונימי.

השאלון מנוסח בלשון זכר, מה שטיפה מבאס אותי אבל לא ברמה שתגרום לי להוסיף "/ת" לכל מילה שלישית, אז סליחה מראש מבנות המין היפה, אני מבטיח שהסקר הבא (אם יהיה) ינוסח בלשון נקבה. כמו-כן, משום מה לא הצלחתי ליישר את הטקסט מימין לשמאל, ייתכן וזה קשור להגדרות השפה בדפדפן (שלי באנגלית) וייתכן שלא. אנא ערף.

בקיצור, כתובת הסקר: http://goo.gl/forms/TXjOczRnklUwGumI2

מבחר שאלות ותשובות מקבוצת הוואטס אפ של CFO Desk, חלק 1

לא קל לתחזק בלוג. כפי שסיפרתי לכם, לאחרונה החלטתי להקדיש קצת יותר זמן ל-Coursera, התחלתי הכשרת Full Stack שבינתיים די שותה לי את הסופ"שים, וזאת בנוסף לקורס שהעברתי עד לאחרונה באוניברסיטה העברית… לכן, בדומה למערכת של ארץ נהדרת, כאשר המצב קשה, גם אני פונה לתכניות לקט.

אני מתכבד להציג בפניכם את האוסף הראשון של דיונים נבחרים שעלו בקבוצת הוואטס אפ שהקמתי למנהלי כספים בחודש פברואר האחרון. את הניצן הראשון קיבלתם בדמות פוסט אורח של קובי קרליבך הגדול, עכשיו מגיע ההמשך. האמת שבראייה לאחור, היתרון הגדול בקבוצה הוא ההומוגניות היחסית שלה – כל החברים הם אנשי כספים מובילים בחברות קטנות, רובן במודל SaaS, כך שיש בסיס משותף יחסית רחב. היתרון השני הוא שהקבוצה קטנה יחסית, כרגע היא מונה שבעה חברים, ולדעתי זה מוסיף לתחושת המחויבות של כל חבר. כמו בקרטלים, גם בקבוצות מסוג זה, החשש הוא מפני תופעה של Free Rider ואני חושב שהגבלת הגודל מהווה פיתרון לא רע. בכל אופן, אם יש כאן קורא/ת שמעוניינ/ת להצטרף, הרגישו חופשי ליצור קשר בדף יצירת הקשר, תוך מתן לינק לפרופיל הלינקדין שלכם – המועמד/ת יעלו להצבעה בקבוצה, כאשר קריטריון הקבלה הוא החלטה פה אחד בעד צירוף המועמד/ת הפוטנציאלי/ת.

הפורמט של הפוסטים מהסוג הזה הולך ככה: בכותרת ציטוט של שאלה שנשאלה, ולאחר מכן ציטוט מדויק של התשובות שניתנו, ללא ציון מי אמר אותן. אני משתמש בצבעים כדי שתרגישו את ה-flow של השיחה ותדעו לקשר תשובה שמחולקת לכמה פסקאות לאדם שכתב אותה. אין לייחס צבע מסוים לאדם מסוים, אני משתמש בצבע כחול לאדם הראשון שענה על שאלה מסוימת, ורוד לשני וכו'. אגב, כפי שתשימו לב, לא כל השאלות הן סוגיות SaaS מתקדמות, אלא להיפך: הרבה פעמים אנשי כספים מתמודדים עם שלל סוגיות שכר/חשבונאות מעצבנות והדרך הכי מהירה לפתור אותן היא בלקבל את השורה התחתונה מחברים שהתעסקו עם זה כבר.

יאללה, בואו נתחיל.

קרא עוד

הזמנה אחרונה לקורס ניתוח דוחות כספיים והערכת שווי חברות

היוש.

עבר קצת זמן מאז הפוסט האחרון, וכרגע נראה שיעבור עוד קצת זמן עד הפוסט הבא.

עומס בעבודה והעובדה שהתחלתי כמה קורסים חדשים ב-Coursera לא ממש משאירים לי הרבה זמן פנוי, מה עוד שעדיין לא מצאתי נושא מעניין מספיק לכתוב עליו. אולי בהזדמנות אכתוב קצת על Coursera ועל רכישת יכולות חדשות בזמן עבודה במשרה מלאה. אולי לא. אנא ערף.

על כל פנים, בנוסף לשאר הדברים, ויחד עם חברי ניר יוסף, ביום שישי הבא (17.6.2016) אני חוזר ללמד בקרוב את הקורס שהוא הלחם והחמאה שלי, קורס בנושא ניתוח דוחות כספיים והערכת שווי חברות באוניברסיטה העברית (מסלול MBA לרואי חשבון). כמו במחזורים הקודמים, גם הפעם אני מזמין את כל מי שהנושא מעניין אותו לבוא ולהקשיב להרצאות חינם אין כסף. אני יודע שזה הולך להישמע כמו קלישאה, אבל מצד שני קוראי בלוג זה כבר אמורים לדעת שאני משתדל להיות כנה עד מוות, ולכן סמכו עליי כשאני אומר לכם שאין קורס כזה בארץ. אף אחד, ולצערי אני באמת מתכוון לאף אחד, לא מדבר על המתודולוגיות שאנחנו מציגים בקורס הזה, מתודולוגיות שקיימות בחו"ל כבר 20-30 שנה אבל משום מה עדיין לא הגיעו לארץ הקודש. כן, אני יודע, אני נשמע קצת פלצן, אבל מה לעשות שזו האמת. אגב, זה לא שהמצאנו כאן את הגלגל; אני למדתי אותן ממורי ורבי, ד"ר אורי רונן האחד והיחיד. ייתכן והזקנים שביננו זוכרים שפעם היה לו אתר נדיר בשם tashkif, אתר שבזמנו עשה לא מעט רעש בקרב פעילי שוק ההון בארץ. אולי יותר מדי רעש…

קרא עוד

קצת סדר בבלאגן שהוא Power BI, ולמה כדאי לכם לקפוץ על הרכבת הזו

פחות או יותר כל מי שמכיר אותי יודע שאני מעריץ גדול של Power BI, כל מי שמכיר אותי מלבד קוראי הבלוג שלי! אני מתכוון, אוקיי, נכון שהזכרתי אותם בפוסט על ה-BI ונכון שכתבתי קצת על Power Query, אבל עדיין יש לי הרגשה שלא כתבתי פוסט אחד מקיף וממצה על הנושא הזה. כשאני מדבר עם חברים מהתחום אני תמיד מוצא את עצמי חוזר על אותם הסברים, סקירות והמלצות, ואם יש דבר אחד שלמדתי מ-Power Query זה שאפשר לחסוך פעולות טכניות שחוזרות על עצמן אם משקיעים קצת בהתחלה (חה! הבנתם את האלגוריה?); לכן, הפוסט הזה הולך לשמש אותי מעתה ועד קץ העולם כיעד אליו אשלח את כל מי שיוצא לי לדבר איתו על BI ועבודה עם נתונים, ואני מקווה שתוך כדי הוא גם יעזור לכם קצת ;)

יש המון בלאגן בכל מה שקשור לסדרת מוצרי ה-BI שמיקרוסופט שחררה תחת השם Power BI. בגדול, הם התחילו כתוספים לאקסל, חלקם בוטלו (או בדרך לביטול) וחלקם נמצאים גם במוצר ה-BI הייעודי שמיקרוסופט השיקה לפני כשנה. זה הבלאגן הראשון. הבלאגן השני הוא שלחלקם יש לפחות שני שמות, שמשתנים על פני גרסאות אקסל שונות, ובנוסף, לא ברור מה נגיש מאיפה. לדעתי, שני הבלאגנים האלה נובעים מכך שברגע שמיקרוסופט הבינה שיש לה משהו טוב ביד, היא התחילה לפתח ולהרחיב אותו בלי ממש להגדיר ולעשות חלוקה ברורה של מי עושה מה. הבלאגן השלישי נוצר מזה שמיקרוסופט נותנת הרבה גז בתחום הזה, מדי חודש יוצאת גרסה חדשה שמוסיפה עוד ועוד יכולות. זה טוב לנו המשתמשים, אבל זה גם גורם לכך שגופי הידע שנבנים עדיין צעירים יחסית, חלקם לא מספיק מעודכנים, ובכלל, קשה לומר שה-echo system של כל המשפחה הגיעה לרמת בשלות מספקת. הוא יגיע, אבל בינתיים, הדרך היחידה לעקוב אחרי כל השינויים היא באמצעות הבלוג הרשמי של מיקרוסופט.

כעת, לאחר פתיח די מבולגן כשלעצמו, אפשר להתחיל בסקירה קצרה של הכלים השונים.

קרא עוד