הטיפ השבועי לילד: ניהול גבייה עם Google Sheets (כולל קובץ לדוגמה)

(אוקיי אוקיי, אולי לא בדיוק שבועי, אבל אתם מבינים את הכוונה)

טוב, נתחיל. יצא לי קצת להתעסק עם גבייה בשבועיים האחרונים, וחשבתי שיהיה נחמד לשתף אתכם ב-Hack נחמד שעושה שימוש ב"פתיחות" של Google Sheets, וכשאני אומר פתיחות אני לא מתכוון רק לעובדה שאפשר לשתף מסמכים בקלילות באמצעות URL, אלא גם לעובדה שקל יחסית "לדחוף" נתונים לגליון באמצעות קוד, ולאו דווקא באמצעות מקלדת.

הדרישה: כלי דינמי לתפעול וניהול הליך גבייה

אז מה בעצם היה חשוב לי כשחיפשתי כלי שיסייע לי לנהל את תהליך הגבייה?

  1. שמספר אנשים יוכלו לצפות בו-זמנית בקובץ שמראה כמה חייב כל לקוח. זה אגב לא רק מי שתפקידו להתקשר ולשאול את הלקוחות איפה הכסף, אלא כל אדם אחר בחברה שמתעניין בנושא.
  2. שהאנשים שביצעו שיחות יוכלו להזין בו-זמנית מידע אודות השיחות שניהלו (תאריך, מה אמרו להם וכו').
  3. שתהיה אפשרות "לנהל דיון" בנוגע לחובות מסוימים, בצורה מסודרת.
  4. שיהיה דשבורד שיציג סיכום עדכני של כמה חוב יש בחוץ, כמה שיחות התבצעו.
  5. שיהיה אפשר לצפות בצורה מרוכזת בתוכן שהוזן (קצת כמו אזור ה-Notifications של פייסבוק).

קרא עוד

עוד כמה מילים על WeWork

קיבלתי כמה תגובות מעניינות לפוסט הקודם על WeWork, אז חשבתי לעשות follow-up זריז.

נתחיל מהתגובה של אסף לפוסט הקודם, בו הוא הפנה לספר הנהדר של מקינזי, בו הם סוקרים את בועת הדוטקום שהתפוצצה ב-2001. הם טוענים שאחד הדרייברים לשוויים המנופחים היו שגם חברות שלא היו חברות אינטרנט אמיתיות, אלא היו קשורות לאינטרנט בצורה רופפת, הוערכו לפי מכפילים שמגלמים Sclae:

הפיסקה הזו מתחברת לאחת התגובות שקיבלתי בפייסבוק:

אתה פספסת מרכיב די מהותי שהם כנראה לא מספיק מדגישים כי כולם מתייחסים אליהם כחברת נדלן בלבד. אבל הם גם בית תוכנה. יש להם מחלקת פיתוח של מעל 100 איש שמפתחת טכנולוגיות שמשמשות את הקהילה שלהם שהם גם בסופו של דבר יימכרו לחברות חיצוניות גם שלא בהכרח חברות בקהילה, ממש כחברת תוכנה.

אני לא יודע עד כמה גדול הערך המוסף שלקוחות WeWork מקבלים מפיתוחי התוכנה הללו, מה שבטוח זה ש-WeWork עצמה לא הזכירה זאת כערוץ הכנסות פוטנציאלי מהותי, ולכן, אני לא קונה את הניסיונות למצב את WeWork כחברת תוכנה.

קרא עוד

פורסמו תוצאות סקר ה-SaaS לשנת 2017!

היוש!

תוצאות הסקר השנתי של SaaS Capital פורסמו (עבדכם הנאמן לקח חלק גם כן), והן כוללות בנצ'מרקים נחמדים לאללה עבור חברות SaaS.

גשו לכאן כדי להוריד את ה-PDF.

אני מקווה שייצא לי לכתוב עליו קצת בעתיד, יש שם כמה דברים שהפתיעו אותי.

פורים שמח!

ערן

בואו נדבר על WeWork

(עדכון: בעקבות תגובות שקיבלתי לפוסט זה, כתבתי עוד כמה מילים על WeWork)

אחת לשנה-שנתיים יוצא לי להסתכל על מודל עסקי של חברה מסוימת ולא להבין איך אפשר לפספס את סימני האזהרה. זה קרה לי עם בבילון, עם קופיקס ועכשיו זה קורה לי עם WeWork.

WeWork, למי שלא מכיר, היא חברה בתחום הנדל"ן-מניב-מסחרי, סמי יזמי. היא שוכרת שטחי משרדים, משפצת אותם (מכאן – סמי יזמית) ומשכירה את השטחים המעוצבים לפרילנסרים ועסקים קטנים. לאחרונה התבשרנו שהחברה עומדת להשלים סיבוב גיוס נוסף, בגובה 4 מילארד דולר (לפי שווי של 20 מיליארד דולר), כאשר סיבוב קודם היה בגובה 430 מיליון דולר (לפי שווי של 17 מיליארד דולר).

בכנות, אני לא מבין את זה, וזה למה:

קרא עוד

המדריך המקוצר להערכת שווי חברת SaaS

הערכות שווי הוא נושא שאני כמעט ולא כותב עליו בבלוג הזה, בעיקר משתי סיבות: האחת – הוא משעמם אותי (להזכירכם, יש לי נסיבות מקלות), והשנייה – הוא רלוונטי לחלק מאוד קטן מהתפקיד הנוכחי שלי. רצה הגורל והשבוע האחרון זימן לי כמה תזכורות שהערכת שווי חברות יכולה להיות דווקא די מעניינת כשהיא בקונטקסט הנכון, אחת מהן היא הפוסט הזה בפייסבוק (הקבוצה מומלצת, אגב).

האמת שיצא לי לחשוב לא מעט על איך להעריך שווי של חברת SaaS בצורה כללית, ורק כשנתקלתי במאמר המצוין How To Value a SaaS Company גיליתי שלמעשה קצת איחרתי את הרכבת, אבל היי – מקוריות זה לא הכל בחיים.

מה שאני הולך לעשות בפוסט הזה הוא להתחיל בסיבה שבגינה אני חושב שהשיטה בה משתמש המאמר, מכפילים, היא הנכונה מבין השיטות הקיימות, ואחר כך לאמ;לק ולזקק את העצות המרכזיות בו. תחשבו על זה כמו סיכום שיעור של החנון הזה שתמיד יושב בשורה הראשונה בקורס מבוא לדוחות מאוחדים.

קרא עוד

הדוח הכספי היחיד שאמור לעניין אתכם בתחילת הדרך

אני מניח שלא מעט סטארט אפים, גם כאלה שמוכרים להרבה לקוחות, משייטים להם מחודש לחודש, מדי פעם מציצים בחשבון הבנק ומבצעים איזה אנליזה שתגיד להם מה מצבם באותו רגע, אולי גם מה צפוי, ואז חוזרים לטפל בשוטף, עד הפעם הבאה שיתחשק להם לדעת מה מצבם. לדעתי, חייב שיהיה אדם בחברה שיידע בכל זמן נתון כיצד נסגר החודש שעבר, הן מבחינת ביצועים (מכירות, הוצאות וכו') והן מבחינת מצב חשבון הבנק. אם יש מנהל כספים אז כמובן שהוא אמור להיות האדם הזה, אבל במידה ולא, המנכ"ל או מנהל התפעול חייבים לקחת זאת עצמם. עד כאן כנראה שלא בדיוק זעזעתי את עולמכם, השאלה היא רק איך לעשות את זה בצורה האופטימטלית.

קרא עוד

התוסף הסודי למחלקת האופרציה שלכם: mixpanel

עם כל הכבוד ל-BI ונושאים אחרים שכתבתי עליהם, אני חושב שיש נושא אחד בבלוג שלא קיבל מספיק תהודה והוא אופרציה. קשה להגזים בחשיבות שמייחסים לנושא הזה עבור סטארט-אפ ובעצם עבור כל חברה עם פעילות. back-office יעיל הוא-הוא זה שמאפשר לחברה לצמוח במכירות בלי להגדיל את מצבת העובדים שתומכת במכירות שנעשו. זה כמובן מתחיל באוטומציה של רישוי ושאר ירקות, אבל זה הרבה יותר מזה; זה השאיפה לאפס מגע יד אדם בהליך המכירה והרישוי, וכן להשגת מידע עסקי בכמה קליקים. אני תומך גדול בהפיכת Salesforce ל-ERP וניהול הרישוי ועיקרי המידע העסקי שם, בעיקר בגלל שמשם אפשר לסנכרן פחות או יותר כל שירות על פני כדור הארץ (ואני נוגע בנקודה הזו בהמשך); לאחרונה יצא לי לשחק קצת עם mixpanel, וגיליתי שמעבר לכך שמדובר במוצר חובה עבור כל מנהל מוצר (ואני לא נכנס כרגע לשאלה מי יותר טוב, הם או Kissmetrics), מדובר במוצר שממש יכול לעזור למחלקת האופרציה / פיננסים.
קרא עוד

רשימת הקריאה שלי (וגם: דיון עם עצמי בדבר כדאיות התחזוקה של פרופיל ברשת חברתית)

(עדכון אחרון: פברואר 2017)

לאחרונה ממש מגרד לי להתחיל לשתף יותר ויותר חומר מעניין שאני נחשף אליו במדיומים השונים, ואני לא בטוח מה הדרך הנכונה לעשות זאת. פרופיל פייסבוק אישי ציבורי כמו עומר מואב? דף ציבורי כמו אורי כץ או אסף צימרינג? אולי בכלל טוויטר? לינקדין? על שמי או בשם CFO Desk? עם כותבים נוספים או רק אני? איך צריכה להיות החלוקה בין חומרים מקוריים לחומרים מבוססי שיתופים?

זו התלבטות קשה. יש משהו מאוד נוח בלתחזק בלוג בלבד. אתה לא מחויב לו בשיא הכוח, כותב רק כשבא לך, משתף את מה שכתבת רק אם בא לך, הכל נמצא ברחוב צדדי כזה בלי ה-מון תגובות ודיונים. היתרון הזה הוא גם חיסרון, כי כשיש לך את חיידק הכתיבה והשיתוף אז הרעב ליצירה ולחשיפה הולך וגדל עם הזמן, אבל זה לא בדיוק עובד במתכונת "שגר ושכח", זה משהו שצריך לתחזק מדי יום, על חשבון דברים אחרים, כשלא לגמרי ברור מה ה-ROI בכל הסיפור הזה. למעשה, אני די בטוח שהיחידים שבאמת עושים כסף מלתחזק פרופיל ציבורי מוצלח זה או אנשי בידור שפונים למכנה משותף רחב (30,000 עוקבים ומעלה), או כאלה שזה חיבר אותם (בפוקס?) לשותפים עסקיים. כאסטרטגיה לקריירה בטווח ארוך, מאחר וישראל שוק קטן, לדעתי להיות חזק ברשתות החברתיות זה נחמד כתוספת, לא כמנה עיקרית, בטח ככל שתחום העיסוק שלך נישתי יותר.

אז כמו שאתם מבינים, יש לי כל מיני סימני שאלה בנוגע להיכן לקחת את הדבר הנחמד שנבנה פה, הרגישו חופשי להגיב ולשתף אותי במחשבות שלכם בנושא. בינתיים, נישאר עם רשימת הקריאה הזו, שאני מתכוון לעדכן מדי כמה שבועות.

קרא עוד

ייצוא מרוכז של דוחות כספיים לאקסל או CSV

איזה מכוערות התמונות shutterstock האלה אה?

טוב, לא משנה, לענייננו.

לכל האנליסטים שבקהל, לפני כמה ימים השקתי כלי חדש שמאפשר למשוך בבת אחת את כל הנתונים שקיימים ב-מגנא עבור רשימת חברות שהמשתמשת מזינה, לטווח זמן שמוזן גם כן. כל המידע מוצג בטבלה שטוחה (כמעט לגמרי, שמות החברות נמצאים בטורים, אבל אפשר להשטיח זאת באמצעות Unpivot), ואפשר לייצא אותה לקובץ CSV.

לינק – ייצוא מרוכז של דוחות כספיים ל-CSV

לא אלאה אתכם בשימושים האפשריים, אבל בעצם כל אחד צריך בנצ'מרק מדי פעם, וזו דרך ממש קלה להשיג אותו. אני מקווה שבקרוב ייצא לי להוסיף לו אפשרות למשוך את הנתונים עבור חברות אמריקאיות.

סתם ככה למקרה שמעניין אתכם, כתבתי את הכלי בפייטון, הלוגיקה עצמה של ה-scraping מתפרסת על פני 20 שורות בערך, Python ממש נוחה לשימושים כאלה. לסיכום, זה היה אתגר ממש כיפי לסופ"ש, ותודה לחברי טל מופקדי על הרעיון לעשות זאת.

תהנו !

קרדיט תמונה: James Kemp

האם מקצוע ראיית החשבון בהצפה???

אמל"ק: לא.

יצא לי לשמוע בשנתיים-שלוש האחרונות שהמון מקצועות, דוגמת ראיית חשבון או עריכת דין, נמצאים ב"הצפה", אז חשבתי ששווה לכתוב על הנושא פוסט שאוכל להפנות אליו בעתיד אנשים שמוציאים מפיהם את השטויות הללו. לפני שאני ניגש למלאכה (אל דאגה, זה פוסט קצר יחסית), חשוב לי לתת קרדיט לשלושה אנשים שאני עוקב אחריהם בשנתיים האחרונות ואני לומד מהם דברים חדשים על בסיס כמעט שבועי: עומר מואב, אורי כץ מדעת מיעוט ואסף צימרינג ממבוא לכלכלה ג'. למרות שהשניים האחרונים מתפעלים בלוגים שוקקים, הרבה יותר נוח לעקוב אחריהם באמצעות הפייסבוק משתי סיבות: האחת, אתם גם ככה מבלים בפייסבוק בערך 40 דקות ליום, והשניה, שהאקשן האמיתי נמצא לרוב בתגובות לפוסטים. למשל, לפני מספר שבועות החל ויכוח נהדר בין פרופ' מואב לפרופ' אריאל רובינשטיין (לנצח אזכור לו את הטראומה שהעביר אותי בקורס תיאוריה מיקרו בתואר השני) על מידת הבקיאות של כלכלנים ידועים במודלים מאקרו-כלכליים, וזו רק דוגמה אחת לדיונים אחרים מאוד מעניינים שקורים שם על בסיס די שוטף. ממש בקרוב אני מתכנן לכתוב פוסט בו אשתף אחרי מי אני עוקב בימים אלו ולשלושה הללו יהיה מקום של כבוד ברשימה.

הפוסט הזה יעשה שימוש במספר מקורות מידע, אבל הראשון שבהם הוא הפוסט המושלם של אסף (אני קורא לו אסף כי החלפנו שני מיילים) על שיווי משקל בשוק העבודה.

קרא עוד