שחררתי הרגע עדכון לדוח הדינמי שמציג נתונים השוואתיים ל-41 חברות SaaS ציבוריות.
יש כעת למעלה מ-50 פרמטרים שאפשר לקבל עבורם גם טבלה מסכמת וגם השוואה בין חברות, תוך אפשרות לסנן ברמת החברה/ות ורמת הפרמטרים שנכללים בניתוח. דפדפו בעמודים השונים של הדוח (ישנם חצים בתחתית התרשים) ושחקו עם התרשימים כדי להבין על מה אני מדבר. כמו-כן, ישנו התרשים שמציג את מכפיל ההכנסות כפונקציה של שיעור הצמיחה, גודל החברה ומרווח ה-EBITDA שלה. בקיצור, Good Stuff.
תהנו!
(אוקיי אוקיי, אולי לא בדיוק שבועי, אבל אתם מבינים את הכוונה)
טוב, נתחיל. יצא לי קצת להתעסק עם גבייה בשבועיים האחרונים, וחשבתי שיהיה נחמד לשתף אתכם ב-Hack נחמד שעושה שימוש ב"פתיחות" של Google Sheets, וכשאני אומר פתיחות אני לא מתכוון רק לעובדה שאפשר לשתף מסמכים בקלילות באמצעות URL, אלא גם לעובדה שקל יחסית "לדחוף" נתונים לגליון באמצעות קוד, ולאו דווקא באמצעות מקלדת.
אז מה בעצם היה חשוב לי כשחיפשתי כלי שיסייע לי לנהל את תהליך הגבייה?
קיבלתי כמה תגובות מעניינות לפוסט הקודם על WeWork, אז חשבתי לעשות follow-up זריז.
נתחיל מהתגובה של אסף לפוסט הקודם, בו הוא הפנה לספר הנהדר של מקינזי, בו הם סוקרים את בועת הדוטקום שהתפוצצה ב-2001. הם טוענים שאחד הדרייברים לשוויים המנופחים היו שגם חברות שלא היו חברות אינטרנט אמיתיות, אלא היו קשורות לאינטרנט בצורה רופפת, הוערכו לפי מכפילים שמגלמים Sclae:
הפיסקה הזו מתחברת לאחת התגובות שקיבלתי בפייסבוק:
אתה פספסת מרכיב די מהותי שהם כנראה לא מספיק מדגישים כי כולם מתייחסים אליהם כחברת נדלן בלבד. אבל הם גם בית תוכנה. יש להם מחלקת פיתוח של מעל 100 איש שמפתחת טכנולוגיות שמשמשות את הקהילה שלהם שהם גם בסופו של דבר יימכרו לחברות חיצוניות גם שלא בהכרח חברות בקהילה, ממש כחברת תוכנה.
אני לא יודע עד כמה גדול הערך המוסף שלקוחות WeWork מקבלים מפיתוחי התוכנה הללו, מה שבטוח זה ש-WeWork עצמה לא הזכירה זאת כערוץ הכנסות פוטנציאלי מהותי, ולכן, אני לא קונה את הניסיונות למצב את WeWork כחברת תוכנה.
היוש!
תוצאות הסקר השנתי של SaaS Capital פורסמו (עבדכם הנאמן לקח חלק גם כן), והן כוללות בנצ'מרקים נחמדים לאללה עבור חברות SaaS.
גשו לכאן כדי להוריד את ה-PDF.
אני מקווה שייצא לי לכתוב עליו קצת בעתיד, יש שם כמה דברים שהפתיעו אותי.
פורים שמח!
ערן
(עדכון: בעקבות תגובות שקיבלתי לפוסט זה, כתבתי עוד כמה מילים על WeWork)
אחת לשנה-שנתיים יוצא לי להסתכל על מודל עסקי של חברה מסוימת ולא להבין איך אפשר לפספס את סימני האזהרה. זה קרה לי עם בבילון, עם קופיקס ועכשיו זה קורה לי עם WeWork.
WeWork, למי שלא מכיר, היא חברה בתחום הנדל"ן-מניב-מסחרי, סמי יזמי. היא שוכרת שטחי משרדים, משפצת אותם (מכאן – סמי יזמית) ומשכירה את השטחים המעוצבים לפרילנסרים ועסקים קטנים. לאחרונה התבשרנו שהחברה עומדת להשלים סיבוב גיוס נוסף, בגובה 4 מילארד דולר (לפי שווי של 20 מיליארד דולר), כאשר סיבוב קודם היה בגובה 430 מיליון דולר (לפי שווי של 17 מיליארד דולר).
בכנות, אני לא מבין את זה, וזה למה:
הערכות שווי הוא נושא שאני כמעט ולא כותב עליו בבלוג הזה, בעיקר משתי סיבות: האחת – הוא משעמם אותי (להזכירכם, יש לי נסיבות מקלות), והשנייה – הוא רלוונטי לחלק מאוד קטן מהתפקיד הנוכחי שלי. רצה הגורל והשבוע האחרון זימן לי כמה תזכורות שהערכת שווי חברות יכולה להיות דווקא די מעניינת כשהיא בקונטקסט הנכון, אחת מהן היא הפוסט הזה בפייסבוק (הקבוצה מומלצת, אגב).
האמת שיצא לי לחשוב לא מעט על איך להעריך שווי של חברת SaaS בצורה כללית, ורק כשנתקלתי במאמר המצוין How To Value a SaaS Company גיליתי שלמעשה קצת איחרתי את הרכבת, אבל היי – מקוריות זה לא הכל בחיים.
מה שאני הולך לעשות בפוסט הזה הוא להתחיל בסיבה שבגינה אני חושב שהשיטה בה משתמש המאמר, מכפילים, היא הנכונה מבין השיטות הקיימות, ואחר כך לאמ;לק ולזקק את העצות המרכזיות בו. תחשבו על זה כמו סיכום שיעור של החנון הזה שתמיד יושב בשורה הראשונה בקורס מבוא לדוחות מאוחדים.
אני מניח שלא מעט סטארט אפים, גם כאלה שמוכרים להרבה לקוחות, משייטים להם מחודש לחודש, מדי פעם מציצים בחשבון הבנק ומבצעים איזה אנליזה שתגיד להם מה מצבם באותו רגע, אולי גם מה צפוי, ואז חוזרים לטפל בשוטף, עד הפעם הבאה שיתחשק להם לדעת מה מצבם. לדעתי, חייב שיהיה אדם בחברה שיידע בכל זמן נתון כיצד נסגר החודש שעבר, הן מבחינת ביצועים (מכירות, הוצאות וכו') והן מבחינת מצב חשבון הבנק. אם יש מנהל כספים אז כמובן שהוא אמור להיות האדם הזה, אבל במידה ולא, המנכ"ל או מנהל התפעול חייבים לקחת זאת עצמם. עד כאן כנראה שלא בדיוק זעזעתי את עולמכם, השאלה היא רק איך לעשות את זה בצורה האופטימטלית.
עם כל הכבוד ל-BI ונושאים אחרים שכתבתי עליהם, אני חושב שיש נושא אחד בבלוג שלא קיבל מספיק תהודה והוא אופרציה. קשה להגזים בחשיבות שמייחסים לנושא הזה עבור סטארט-אפ ובעצם עבור כל חברה עם פעילות. back-office יעיל הוא-הוא זה שמאפשר לחברה לצמוח במכירות בלי להגדיל את מצבת העובדים שתומכת במכירות שנעשו. זה כמובן מתחיל באוטומציה של רישוי ושאר ירקות, אבל זה הרבה יותר מזה; זה השאיפה לאפס מגע יד אדם בהליך המכירה והרישוי, וכן להשגת מידע עסקי בכמה קליקים. אני תומך גדול בהפיכת Salesforce ל-ERP וניהול הרישוי ועיקרי המידע העסקי שם, בעיקר בגלל שמשם אפשר לסנכרן פחות או יותר כל שירות על פני כדור הארץ (ואני נוגע בנקודה הזו בהמשך); לאחרונה יצא לי לשחק קצת עם mixpanel, וגיליתי שמעבר לכך שמדובר במוצר חובה עבור כל מנהל מוצר (ואני לא נכנס כרגע לשאלה מי יותר טוב, הם או Kissmetrics), מדובר במוצר שממש יכול לעזור למחלקת האופרציה / פיננסים.
קרא עוד
(עדכון אחרון: פברואר 2017)
לאחרונה ממש מגרד לי להתחיל לשתף יותר ויותר חומר מעניין שאני נחשף אליו במדיומים השונים, ואני לא בטוח מה הדרך הנכונה לעשות זאת. פרופיל פייסבוק אישי ציבורי כמו עומר מואב? דף ציבורי כמו אורי כץ או אסף צימרינג? אולי בכלל טוויטר? לינקדין? על שמי או בשם CFO Desk? עם כותבים נוספים או רק אני? איך צריכה להיות החלוקה בין חומרים מקוריים לחומרים מבוססי שיתופים?
זו התלבטות קשה. יש משהו מאוד נוח בלתחזק בלוג בלבד. אתה לא מחויב לו בשיא הכוח, כותב רק כשבא לך, משתף את מה שכתבת רק אם בא לך, הכל נמצא ברחוב צדדי כזה בלי ה-מון תגובות ודיונים. היתרון הזה הוא גם חיסרון, כי כשיש לך את חיידק הכתיבה והשיתוף אז הרעב ליצירה ולחשיפה הולך וגדל עם הזמן, אבל זה לא בדיוק עובד במתכונת "שגר ושכח", זה משהו שצריך לתחזק מדי יום, על חשבון דברים אחרים, כשלא לגמרי ברור מה ה-ROI בכל הסיפור הזה. למעשה, אני די בטוח שהיחידים שבאמת עושים כסף מלתחזק פרופיל ציבורי מוצלח זה או אנשי בידור שפונים למכנה משותף רחב (30,000 עוקבים ומעלה), או כאלה שזה חיבר אותם (בפוקס?) לשותפים עסקיים. כאסטרטגיה לקריירה בטווח ארוך, מאחר וישראל שוק קטן, לדעתי להיות חזק ברשתות החברתיות זה נחמד כתוספת, לא כמנה עיקרית, בטח ככל שתחום העיסוק שלך נישתי יותר.
אז כמו שאתם מבינים, יש לי כל מיני סימני שאלה בנוגע להיכן לקחת את הדבר הנחמד שנבנה פה, הרגישו חופשי להגיב ולשתף אותי במחשבות שלכם בנושא. בינתיים, נישאר עם רשימת הקריאה הזו, שאני מתכוון לעדכן מדי כמה שבועות.
איזה מכוערות התמונות shutterstock האלה אה?
טוב, לא משנה, לענייננו.
לכל האנליסטים שבקהל, לפני כמה ימים השקתי כלי חדש שמאפשר למשוך בבת אחת את כל הנתונים שקיימים ב-מגנא עבור רשימת חברות שהמשתמשת מזינה, לטווח זמן שמוזן גם כן. כל המידע מוצג בטבלה שטוחה (כמעט לגמרי, שמות החברות נמצאים בטורים, אבל אפשר להשטיח זאת באמצעות Unpivot), ואפשר לייצא אותה לקובץ CSV.
לינק – ייצוא מרוכז של דוחות כספיים ל-CSV
לא אלאה אתכם בשימושים האפשריים, אבל בעצם כל אחד צריך בנצ'מרק מדי פעם, וזו דרך ממש קלה להשיג אותו. אני מקווה שבקרוב ייצא לי להוסיף לו אפשרות למשוך את הנתונים עבור חברות אמריקאיות.
סתם ככה למקרה שמעניין אתכם, כתבתי את הכלי בפייטון, הלוגיקה עצמה של ה-scraping מתפרסת על פני 20 שורות בערך, Python ממש נוחה לשימושים כאלה. לסיכום, זה היה אתגר ממש כיפי לסופ"ש, ותודה לחברי טל מופקדי על הרעיון לעשות זאת.
תהנו !
קרדיט תמונה: James Kemp