יוזמה: הקמת קבוצת וואטס אפ למנהלי כספים

מי שכבר מכיר אותי מבין שהכוונות שלי לאתר הזה, מלבד פרסום תוכן איכותי, הוא לבנות קהילה תומכת למגזר מנהלי הכספים, כאשר ב"מנהלי כספים" אני מתכוון לקבוצה רחבה יחסית של בעלי תפקידים. זה יכול להיות מנהלי (או מנהלות!) כספים של חברות קטנות, VP Finance או מנהלי כספים בחברות בינוניות וגם מנהלי צוותי כלכלנים בחברות גדולות. המטרה היא ליצור קבוצה שתהיה מקום לשאול בו שאלות מכל הסוגים (מיסוי, דיני עבודה, BI ועוד), לחלוק משרות שנפתחו וכל דבר רלוונטי אחר שחברי הקבוצה ימצאו לנכון לשתף. ראיתי את זה עובד יפה במגוון של תחומי עיסוק ומעניין אותי אם יש לזה מקום גם בענף שלנו.

כרגע אני בודק את מידת הרלוונטיות של זה לקוראי האתר. אם אתם בעניין, אנא פנו באמצעות דף יצירת הקשר, וברגע שאחליט לפתוח את הקבוצה אצרף אתכם.

להשתמע…

ערן

כמה דברים שלמדתי על מעבר משרדים

עבר קצת זמן מאז הפוסט האחרון, ולא סתם. הייתי עסוק עם הכנת הדוחות הכספיים, עניינים שוטפים אחרים וגם, כפי שכותרת הפוסט מרמזת, עם העברת המשרדים שלנו. ניסיתי לזקק כמה תובנות מהתהליך לפוסט שאני מקווה שיעזור למי ששוקלים לעשות מהלך דומה, הפוסט הזה הוא תפעולי יותר מהאחרים אבל אני מניח שיהיה רלוונטי ללא מעט חברים.

שלב ראשון: בדיקת כדאיות כלכלית

ראשית כל, אני יוצא מנקודת הנחה שכבר יש לכם משרדים ואתם שוקלים להחליף. מציאת משרד ראשון היא משימה שונה מזו שאני התמודדתי איתה, לפעמים היא קלה יותר כי לא צריך להתחשב בתגובת העובדים לשינוי המיקום ולפעמים קשה יותר (עודף אלטרנטיבות, לקיחה בחשבון של קניית ציוד וכו').

אז איך מתחילים בבדיקת הכדאיות? דבר ראשון, מצטמצמים למספר אלטרנטיבות קטן ככל האפשר, תוך לקיחה בחשבון של הגורמים הבאים:

המשך קריאה

האם כדאי ללמוד ראיית חשבון? באיזו מחלקה, אם בכלל, כדאי להתמחות?

עד כמה רלוונטית השאלה מה כדאי ללמוד?

אם היה לי שקל על כל שיחת סלון או מסדרון, במפגש חברתי או הפסקת צהריים בעבודה, בשנה א' ללימודים או שנה לתוך ההתמחות, שסבבה סביב השאלה מה כדאי ללמוד או היכן כדאי להתמחות, הייתי כותב לכם את הפוסט הזה מהריץ' קרלטון. בבלוג שפונה אל מנהלי כספים, אני חושב שמן הראוי לדבר גם על הסוגיה הזו, בטח עכשיו כשכבר יש לי מעט פרספקטיבה על המקצוע שלי ועל מקצועות אחרים שיצא לי להכיר. מיותר לציין, אבל כל התוכן בפוסט זה הוא דיעה, לא עובדה, שמסתמכת על ניסיון שלי או ניסיון של חברים, ואתם מוזמנים להגיב עם תובנות משלכם.

המשך קריאה

תוסף לאקסל שאתם חייבים להכיר: Power Query

עדכון (מאי 2016): ישנו גם הפוסט המשלים שסוקר לעומק את משפחת מוצרי Power BI של מיקרוסופט, וכן פוסט אודות החשיבות של BI באופן כללי

אם בחברות גדולות ישנו קו דק העובר בין פיננסים ל-BI הרי שבסטארט אפים הוא כלל לא קיים, וטוב שכך. היכולת לעבד ולהציג ניתוחים ממקורות מידע שונים הוא קריטי בסטארט אפ שמנסה להבין בדיוק איך הדברים עובדים אצלו, כאשר מקורות המידע הם אינסופיים כמעט. Power Query הוא תוסף לאקסל 2010/3 מבית מיקרוסופט, השייך למשפחת תוספים בשם Power BI, שמנסה לענות על שני קשיים מרכזיים בהקשר הזה:

  1. הצורך לאסוף נתונים רלוונטים לניתוח ממגוון מקומות שונים, למשל: מידע אודות מכירות ממערכת הנהלת חשבונות (למשל: פריוריטי, SAP, FreshBooks ואחרות), מידע על הזדמנויות לא מנוצלות ממערכת ה-CRM  (למשל: Salesforce.com, Microsoft Dynamics ואחרות) ומידע על מידת השימושיות במוצר ממערכת ה-Analytics (למשל: Google Analytics, mixpanel, Flurry, Localytics ואחרות).
  2. הצורך לאחד ולעבד את המידע שנאסף, מבלי להיות מוגבל על ידי אקסל.

המשך קריאה

חיזוי המסגרת הנדרשת עבור ניכיון צ'קים (אקסל כלול)

כזכור מהפוסט בנושא, ניכיון צ'קים הוא דרך לקבל היום את התמורה בגין צ'ק שאמור להיפדות בעוד זמן מה (מקסימום ששה חודשים), בניכוי עמלה וריבית הנגבות במועד ההפקדה. למעשה, מדובר בהלוואה שנפרעת כאשר מגיע מועדו של הצ'ק. כמו כל הלוואה, גם להלוואה זו ישנה תקרת מקסימום שהבנק מאפשר, ולכן רצוי להיות עם האצבע על הדופק בכל הנוגע לאחוזי הניצול שלה. הגדלת מסגרת הניכיון דורשת הגדלת ביטחונות ו/או ערבויות ועדיף להיערך לכך מבעוד מועד. אחרת, כאשר מגיעים לניצול מקסימלי, תזרים המזומנים השוטף עלול להיפגע כיוון שאי אפשר יותר להפקיד צ'קים שקיימים ברשותנו.

המשך קריאה

חישוב הכנסות נדחות בשיטה העקיפה

Yep, you guessed it.

גם פוסט זה יעסוק באיך לחפר על מערכת ERP חצי מתפקדת בעזרת שני כלים עיקריים: אקסל ומוטיבציה, כאשר הפעם בתפריט: סעיף הכנסות נדחות! איזה כיף!!!

אבל לפני שנמשיך עם כל הטוב הזה, חשוב להבין טוב טוב מהן הכנסות נדחות ומהו הרציונל העומד מאחוריהן. זה חשוב לא רק לחשבים או מנהלי כספים, אלא גם לאנליסטים ומנהלי תיקי השקעות, כי למרות שסעיף הכנסות נדחות הוא סעיף מאזני, ההשפעה שלו על דוח רווח והפסד יכולה להיות עצומה. למעשה, בהרבה מקרים כשאומרים משפט בסגנון של "דוח הרווח והפסד של החברה הזו איננו משקף בכלל את מה שקורה בביזנס שלה", האשמה תיפול בנקודת המוצא של הדוח, שורת ההכנסות, והמקור ל"בעיות" יהיה סעיף ההכנסות הנדחות.

המשך קריאה

כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון כשבונים תכנית בונוסים

תגמול לעובדים הוא נושא מורכב, שמכיל בתוכו שלל צורות תגמול מעבר למשכורת הקלאסית. פוסט זה יעסוק ברובו ברכיב הבונוסים, ובתוך רכיב זה, בבונוסים לאנשי מכירות / מנהלי תיקי לקוחות מכיוון ששם נמצאת המורכבות הגדולה ביותר. למה בכלל לדבר על תכנית בונוסים? אמנם בניית תכנית בונוסים איננה נכללת תחת הגדרת התפקיד הקלאסית של CFO, אבל מאחר ו-CFO אחראי על הקטע המציק הזה של לרשום חשבוניות על מכירות ולשלם לעובדים משכורת, רצוי שיהיו לו כמה דברים חכמים לומר על מציאת נקודת האיזון האופטימלית בין השניים. באופן כללי יותר, מאחר ותכנית בונוסים מהווה בחלקה את תשובתה של הנהלת החברה לשאלה הקלאסית "מהו התגמול האופטימלי שאני צריך לתת לעובדים שלי בכדי להוציא מהם את המירב?", ומאחר ומדובר בשאלה כלכלית ביסודה, CFO טוב אמור לתת כאן את הטון.

המשך קריאה

על החשיבות של כתיבת ואכיפת מדיניות אובליגו

לקוחות זה כיף. במיוחד כשיש לנו מערכת בילינג וסליקה אוטומטית, שיודעת לחייב מדי חודש את כרטיס האשראי של הלקוחות, תמיד בהצלחה, ללא שגיאות ובטח שללא Churn. אם אתם עובדים בחברה כזו, ברכותיי – הגעתם לאולימפוס. יותר טוב מזה כנראה שלא תחוו בימי חייכם. בהזדמנות אשמח אם תספרו לי איך עשיתם את זה. עד אז, אנחנו פשוטי העם צריכים להתעסק בהפקת חשבוניות, קביעת תנאי תשלום, איסוף צ'קים (לפעמים גם נכיון צ'קים) וגם.. תופים.. אובליגו ואשראי!!

המשך קריאה

איך לעבור בדיקת נאותות ולהישאר בחיים

רעיונות לפוסטים באים לי בדרך כלל באחד משני אופנים. האחד, אני מנסה לחשוב כיצד הייתי מעביר חפיפה למחליף שלי, שבא עם אותו ידע מוקדם כמו שלי; והשני, לאחר שחברים שנכנסו לאחרונה לתחום ניהול הכספים מתייעצים איתי בנוגע לכל מיני סוגיות. הפוסט הנוכחי הוא תוצאה של האחרון.

גילוי נאות לפני שממשיכים. תראו, אני מעולם לא עבדתי במחלקת Transaction Services של פירמת ראיית חשבון, כך שהניסיון שלי בבדיקות נאותות (Due Diligence) מוגבל לאלה שעברתי כמנהל כספים (כלומר, בצד שנדרש לספק חומרים ולא בצד שדורש אותם). יחד עם זאת, עברתי כבר כמה כאלה, ולמרות שניסיוני מוגבל לסטארט אפים (בעלי פעילות ענפה יחסית), אני מניח שמה שלמדתי יוכל לסייע לא מעט למנהלי כספים כמוני. בכל אופן, לעולם אל תצפו לאיזה רשימת מכולת סטנדרטית בבדיקת הנאותות הבאה שתעברו. שכחו מזה, אין דברים כאלה. בדיקת נאותות יכולה ללבוש מגוון צורות, והדבר בין השאר תלוי ב:

המשך קריאה

כמה דברים שלמדתי על מק"טים

מספר קטלוגי (מק"ט) הוא מעין תעודת זהות של מוצר שאנו מוכרים, לרוב כתוב בשפה שבני אנוש אמורים להבין (כלומר, "במבה" ולא "8328532"). מאחר וכל חשבונית אמורה להכיל פירוט של מה הלקוח קנה, פירוט ההזמנה שבוצעה הוא לרוב פירוט של המק"טים המייצגים את פריטי ההזמנה ותיאור מוצר טיפה יותר ידידותי. כאשר מדובר בנותן שירותים קטן זה פחות חשוב ואפשר פשוט לרשום "שירותים מקצועיים" כמק"ט ובשורת תיאור המוצר, אבל מובן מאליו שכבר ברמת הקיוסק העניין הזה לא יעבוד. חשבונית של קיוסק יכולה לכלול מגוון פריטים, בכמויות שונות, עם הנחה עבור חלק מהם. פירוט חשבונית שכזו יכול להיראות כך:

טבלה 1: פירוט חשבונית לדוגמה

מק"טתיאור מוצרכמותמחיר ליחידההנחהמחיר לאחר הנחהסה"כ מחיר
כיפכףחטיף וופל-שוקולד2.005.00 ש"ח0.00%5.00 ש"ח10.00 ש"ח
במבהחטיף בוטנים4.003.00 ש"ח50.00%1.50 ש"ח6.00 ש"ח
ביסלי גרילחטיף שעשוי ממשהו לא ברור וחומרי טעם וצבע1.006.00 ש"ח25.00%4.50 ש"ח4.50 ש"ח
סה"כ20.50 ש"ח

המשך קריאה