מבחר שאלות ותשובות מקבוצת הוואטס אפ של CFO Desk, חלק 1

לא קל לתחזק בלוג. כפי שסיפרתי לכם, לאחרונה החלטתי להקדיש קצת יותר זמן ל-Coursera, התחלתי הכשרת Full Stack שבינתיים די שותה לי את הסופ"שים, וזאת בנוסף לקורס שהעברתי עד לאחרונה באוניברסיטה העברית… לכן, בדומה למערכת של ארץ נהדרת, כאשר המצב קשה, גם אני פונה לתכניות לקט.

אני מתכבד להציג בפניכם את האוסף הראשון של דיונים נבחרים שעלו בקבוצת הוואטס אפ שהקמתי למנהלי כספים בחודש פברואר האחרון. את הניצן הראשון קיבלתם בדמות פוסט אורח של קובי קרליבך הגדול, עכשיו מגיע ההמשך. האמת שבראייה לאחור, היתרון הגדול בקבוצה הוא ההומוגניות היחסית שלה – כל החברים הם אנשי כספים מובילים בחברות קטנות, רובן במודל SaaS, כך שיש בסיס משותף יחסית רחב. היתרון השני הוא שהקבוצה קטנה יחסית, כרגע היא מונה שבעה חברים, ולדעתי זה מוסיף לתחושת המחויבות של כל חבר. כמו בקרטלים, גם בקבוצות מסוג זה, החשש הוא מפני תופעה של Free Rider ואני חושב שהגבלת הגודל מהווה פיתרון לא רע. בכל אופן, אם יש כאן קורא/ת שמעוניינ/ת להצטרף, הרגישו חופשי ליצור קשר בדף יצירת הקשר, תוך מתן לינק לפרופיל הלינקדין שלכם – המועמד/ת יעלו להצבעה בקבוצה, כאשר קריטריון הקבלה הוא החלטה פה אחד בעד צירוף המועמד/ת הפוטנציאלי/ת.

הפורמט של הפוסטים מהסוג הזה הולך ככה: בכותרת ציטוט של שאלה שנשאלה, ולאחר מכן ציטוט מדויק של התשובות שניתנו, ללא ציון מי אמר אותן. אני משתמש בצבעים כדי שתרגישו את ה-flow של השיחה ותדעו לקשר תשובה שמחולקת לכמה פסקאות לאדם שכתב אותה. אין לייחס צבע מסוים לאדם מסוים, אני משתמש בצבע כחול לאדם הראשון שענה על שאלה מסוימת, ורוד לשני וכו'. אגב, כפי שתשימו לב, לא כל השאלות הן סוגיות SaaS מתקדמות, אלא להיפך: הרבה פעמים אנשי כספים מתמודדים עם שלל סוגיות שכר/חשבונאות מעצבנות והדרך הכי מהירה לפתור אותן היא בלקבל את השורה התחתונה מחברים שהתעסקו עם זה כבר.

יאללה, בואו נתחיל.

המשך קריאה

הזמנה אחרונה לקורס ניתוח דוחות כספיים והערכת שווי חברות

היוש.

עבר קצת זמן מאז הפוסט האחרון, וכרגע נראה שיעבור עוד קצת זמן עד הפוסט הבא.

עומס בעבודה והעובדה שהתחלתי כמה קורסים חדשים ב-Coursera לא ממש משאירים לי הרבה זמן פנוי, מה עוד שעדיין לא מצאתי נושא מעניין מספיק לכתוב עליו. אולי בהזדמנות אכתוב קצת על Coursera ועל רכישת יכולות חדשות בזמן עבודה במשרה מלאה. אולי לא. אנא ערף.

על כל פנים, בנוסף לשאר הדברים, ויחד עם חברי ניר יוסף, ביום שישי הבא (17.6.2016) אני חוזר ללמד בקרוב את הקורס שהוא הלחם והחמאה שלי, קורס בנושא ניתוח דוחות כספיים והערכת שווי חברות באוניברסיטה העברית (מסלול MBA לרואי חשבון). כמו במחזורים הקודמים, גם הפעם אני מזמין את כל מי שהנושא מעניין אותו לבוא ולהקשיב להרצאות חינם אין כסף. אני יודע שזה הולך להישמע כמו קלישאה, אבל מצד שני קוראי בלוג זה כבר אמורים לדעת שאני משתדל להיות כנה עד מוות, ולכן סמכו עליי כשאני אומר לכם שאין קורס כזה בארץ. אף אחד, ולצערי אני באמת מתכוון לאף אחד, לא מדבר על המתודולוגיות שאנחנו מציגים בקורס הזה, מתודולוגיות שקיימות בחו"ל כבר 20-30 שנה אבל משום מה עדיין לא הגיעו לארץ הקודש. כן, אני יודע, אני נשמע קצת פלצן, אבל מה לעשות שזו האמת. אגב, זה לא שהמצאנו כאן את הגלגל; אני למדתי אותן ממורי ורבי, ד"ר אורי רונן האחד והיחיד. ייתכן והזקנים שביננו זוכרים שפעם היה לו אתר נדיר בשם tashkif, אתר שבזמנו עשה לא מעט רעש בקרב פעילי שוק ההון בארץ. אולי יותר מדי רעש…

המשך קריאה

קצת סדר בבלאגן שהוא Power BI, ולמה כדאי לכם לקפוץ על הרכבת הזו

פחות או יותר כל מי שמכיר אותי יודע שאני מעריץ גדול של Power BI, כל מי שמכיר אותי מלבד קוראי הבלוג שלי! אני מתכוון, אוקיי, נכון שהזכרתי אותם בפוסט על ה-BI ונכון שכתבתי קצת על Power Query, אבל עדיין יש לי הרגשה שלא כתבתי פוסט אחד מקיף וממצה על הנושא הזה. כשאני מדבר עם חברים מהתחום אני תמיד מוצא את עצמי חוזר על אותם הסברים, סקירות והמלצות, ואם יש דבר אחד שלמדתי מ-Power Query זה שאפשר לחסוך פעולות טכניות שחוזרות על עצמן אם משקיעים קצת בהתחלה (חה! הבנתם את האלגוריה?); לכן, הפוסט הזה הולך לשמש אותי מעתה ועד קץ העולם כיעד אליו אשלח את כל מי שיוצא לי לדבר איתו על BI ועבודה עם נתונים, ואני מקווה שתוך כדי הוא גם יעזור לכם קצת ;)

יש המון בלאגן בכל מה שקשור לסדרת מוצרי ה-BI שמיקרוסופט שחררה תחת השם Power BI. בגדול, הם התחילו כתוספים לאקסל, חלקם בוטלו (או בדרך לביטול) וחלקם נמצאים גם במוצר ה-BI הייעודי שמיקרוסופט השיקה לפני כשנה. זה הבלאגן הראשון. הבלאגן השני הוא שלחלקם יש לפחות שני שמות, שמשתנים על פני גרסאות אקסל שונות, ובנוסף, לא ברור מה נגיש מאיפה. לדעתי, שני הבלאגנים האלה נובעים מכך שברגע שמיקרוסופט הבינה שיש לה משהו טוב ביד, היא התחילה לפתח ולהרחיב אותו בלי ממש להגדיר ולעשות חלוקה ברורה של מי עושה מה. הבלאגן השלישי נוצר מזה שמיקרוסופט נותנת הרבה גז בתחום הזה, מדי חודש יוצאת גרסה חדשה שמוסיפה עוד ועוד יכולות. זה טוב לנו המשתמשים, אבל זה גם גורם לכך שגופי הידע שנבנים עדיין צעירים יחסית, חלקם לא מספיק מעודכנים, ובכלל, קשה לומר שה-echo system של כל המשפחה הגיעה לרמת בשלות מספקת. הוא יגיע, אבל בינתיים, הדרך היחידה לעקוב אחרי כל השינויים היא באמצעות הבלוג הרשמי של מיקרוסופט.

כעת, לאחר פתיח די מבולגן כשלעצמו, אפשר להתחיל בסקירה קצרה של הכלים השונים.

המשך קריאה

בואו נדבר על אופרציה (חלק ב'), והפעם: טיפים מעשיים

אוקיי, אז אופרציה ואוטומציה זה חשוב, עכשיו מה? עכשיו ממשיכים מאיפה שהפסקנו; אני אמשיך לברבר טיפים סמי-שימושיים על אוטומציה של בק אופיס ואתם תגידו לעצמכם "בואנה, זה די מגניב" אבל רק חלק קטן מכם יעשו משהו. זה בסדר, לעבור לחשוב במונחים של ג'נרליזציה של תהליכים ואוטומציה שלהם זה לא דבר אינטואיטיבי לכולם, מה עוד שזה דורש ידע טכני, שיתוף פעולה ממחלקות אחרות, שינוי מבנה רישוי קיים ותקשור ללקוחות ועוד שלל תירוצים. האמת היא שמה שאוטומציה דורשת זה בעיקר אלרגיה לעבודה ידנית שחוזרת על עצמה. לאנשים בינוניים אין את זה, ולכן בסטארט אפים מצליחים אין אנשים בינוניים בעמדות מפתח.

יאללה, ממשיכים.

המשך קריאה

בואו נדבר על אופרציה (חלק א')

יש המון תוכן באינטרנט על יזמות וסטארט אפים. קרנות, יזמים, עיתונאים, נראה שבשנים האחרונות כולם משתתפים בחגיגה, חלקם אף מוציאים תחתם תוכן איכותי ומעניין. יזמית מתחילה שרוצה לחקור קצת על מתודולוגיות פיתוח או גיוס עובדים יכולה למצוא די מהר חומר מעניין שיכול לעזור לה לקבל החלטה, או לפחות לכוון אותה בדרך לשם. נראה שהכל סובב סביב פיתוח/ניהול/גיוס כסף, וזה בסדר – אלה באמת הסוגיות שמעסיקות את מרבית היזמים במרבית שעות היממה; אבל לדעתי, אם ניקח רגע צעד אחורה, כל הסוגיות הללו הן נגזרת של הדבר האמיתי – הקמת עסק טוב.

עכשיו, אנחנו מאמינים שמוצר טוב וצוות טוב הם הבסיס לבניית עסק טוב ולכן משקיעים בהם כל כך הרבה מאמץ, וזה בדרך כלל נכון בשלבים המוקדמים של סטארט אפ, אבל ברגע שמתחילים לגייס לקוחות ישנה חשיבות מכרעת לאיכות המערכת שתומכת בהם, ולדעתי, הסיבה שאין הרבה חומר כתוב בנושא הזה היא ש: 1. הוא פחות סקסי, ו-2. הוא מאוד משתנה מחברה לחברה.

אני מגדיר אופרציה ככל מה שקשור לתמיכה "לוגיסטית" בלקוחות משלמים, לאו דווקא באופן ישיר. זה יכול להיות פתיחת רישיונות שימוש וזה יכול להיות גם גיוס כוח אדם. בניגוד למחלקות הפיתוח או הכספים, מחלקת אופרציה בסטארט אפים יכולה ללבוש מגוון צורות, בהתאם לסוג הפעילות המיוחד של הסטארט אפ, ובדרך כלל מנהל הכספים לוקח על עצמו גם את התחום הזה, מסיבות שאסביר בהמשך. באופן כללי, אני לא חושב שיש הגדרה מילונית ל-COO (Chief Operating Officer); קראתי שבפייסבוק למשל שריל סנדברג אחראית פחות או יותר על כל דבר שהוא לא פיתוח, כלומר מכירות, שיווק, פיתוח עסקי, משאבי אנוש ועוד. בחברות אחרות זה לא תמיד כך.

כעת, לאחר הקדמה באורך הגלות שהיא בעצם דיסקליימר לכך שאני לא יודע כלום מהחיים שלי, הגיע הזמן לחלוק אתכם מה למדתי בשנתיים האחרונות שלי כ-CFO/COO.

המשך קריאה

עדכון לאקסל ניהול תזרים מזומנים, פלוס המלצה לכלי תקציב

עם כל ההתמכרות שלי ל-Power BI, שכחתי שקובץ האקסל בו אני משתמש לניהול תזרים מזומנים עדיין עושה שימוש ב-xlwings, החבילה שמחברת בין אקסל ל-Python, והאמת היא שכבר אין צורך בכך מאחר ו-Power Query מספק בדיוק את אותו שירות של Data Wrangling, והוא גם נושא בחובו מספר יתרונות:

  1. לא צריך לדעת Python (למרות שזה נחמד)
  2. לא צריך להתקין Python, ואת התוסף xlwings באקסל
  3. אפילו לא צריך להשתמש במאקרו
  4. למשתמש הממוצע יש הרבה יותר אפשרויות עם Power Query מאשר עם Python

לכן, הקדשתי שעה-שעתיים והפכתי את קובץ האקסל לכזה שמשתמש ב-Power Query כדי לקחת את טבלת ההזנה ולהפוך אותה לטבלה שטוחה מאוחדת שנוח לעבוד איתה. האמת, עובד הרבה יותר מהר…

המשך קריאה

תרשים דינמי חדש! דוחות רווח והפסד של חברות SaaS

תרשים חדש עלה לאוויר, ובו עיקרי דוחות רווח והפסד של חברות SaaS, החל משנת 2012 ועד כמה שיאהו פייננס נותן ;)

התצוגה הראשונית היא נתוני חציון של הפרמטרים השונים עבור כלל החברות במדגם, אבל אם תלחצו על הלוגואים יופעל סינון עבור החברות שבחרתם, וכידוע, חציון של מדגם בגודל n=1 הוא.. טוב, אתם מבינים לאן זה הולך.

הצורך עלה לי כאשר רציתי לתקף מודל שבניתי לצרכים פנימיים, אז חשבתי שזה יכול לעניין עוד אנשים. אגב, לאחר מעט חשיבה, עדכנתי מעט את התרשים הקודם שפרסמתי, המציג נתונים פיננסים עכשוויים של חברות SaaS, ופיצלתי את הפלט לשתי לשוניות כדי שלא יהיה צפוף בעיניים. אם יש לכם רעיונות לתרשימים מעניינים בתחום הפיננסים, שהם תוצר של מידע זמין שמתעדכן באופן תדיר, שלחו לי מייל ואולי אגשים לכם חלום (בהנחה שאתם חולמים שתרשים שחשבתם עליו יוצג באתר של מישהו אחר). המידע יכול להיות פחות או יותר כל דבר שמגיע כטבלה (ראה דוגמה).

אגב, לאור התגובות האוהדות לפוסט האורח של קובי קרליבך על תכניות תגמול לאנשי מכירות, אני מנסה לשכנע אותו וחברים נוספים מהתחום לתרום עוד מהידע הרב שלהם, בזמן שאני ממשיך להשתעשע עם Power BI. אחלו לי בהצלחה ;)

כל מה שחשוב לדעת על תכנית תגמול לאנשי מכירות

כתיבת תכנית תגמול לאנשי מכירות

לפני שנתחיל לצלול לעניינים ברצוני להציג את עצמי בקצרה. שמי קובי קרליבך ואני מנהל כספים בחברת harmon.ie. לפני מספר חודשים חבר טוב שלי (היי תומר!) הפנה אותי לאתר של ערן; מאז יצא לי לקרוא מספר בלוגים בנושאים שהיו רלבנטיים עבורי בהנאה רבה ואמרתי לעצמי למה לא ללכת בדרכו ולחלוק מנסיוני עם ציבור הקוראים, כאשר הפוסט הראשון (מבין רבים אני מקווה) יעסוק בכתיבת תכנית תגמול לאנשי מכירות, של סטארט אפים ובכלל. אמנם איני משופשף או שנון כמו ערן וזהו הפוסט הראשון שלי אבל הרגשתי צורך לחלוק מהידע הרב שצברתי.

לאחר הפתיח הקצר בואו ניגש ישר לעניינים.

לאחר שחברתכם עברה את שלב הפיתוח, יש מוצר שאפשר למכור ומחירון פחות או יותר מגובש (לפחות זה מה שאתם מספרים לעצמכם ולמנכ"ל…), עולה השאלה כיצד לבנות תכנית תגמול אפקטיבית לאנשי המכירות. לשאלה הזאת אין תשובה אחת ויש מגוון שיטות וגישות לענות עליה. מטרת הפוסט היא לסקור את העקרונות העיקריים והשיקולים המנחים בבחירת תוכנית התגמול המתאימה לארגון שלכם וכמובן להתאים אותה למציאות בשטח. הדבר הכי חשוב לזכור בעת בניית תוכנית התגמול היא שתוכנית התגמול צריכה לשקף את מטרות ויעדי החברה. לדוגמא, אם חשוב לכם נושא תזרים המזומנים או אם יש לכם בעיות גבייה מלקוחות ואתם רוצים שאנשי המכירות יהיו מעורבים בזה, אתם חייבים להכניס את נושא הגביה לתוכנית התגמול. דוגמא נוספת: אם יש לכם מוצר חדש שאתה רוצים לדחוף, אתם חייבים לתת עבור מכירה שלו אחוז עמלה גבוה יותר או בונוס מיוחד אחרת אנשי המכירות לא יעשו מאמץ למכור אותו. בסופו של דבר, התמריץ העיקרי של אנשי המכירות הוא הכיס שלהם ועליכם לדאוג שיש הלימה בין מה שאתם רוצים להשיג לבין תוכנית התגמול שלכם. כדבריו של תום קרוז בסרטו הנודע ג'רי מגוויר – “Show me the money”.

המשך קריאה

משהו קטן שעבדתי עליו: מידע פיננסי עדכני של חברות SaaS

כמו שכבר אמרתי, אמנם לא כתבתי הרבה בחודשים האחרונים, אבל זה רק בגלל שהייתי כל כך עסוק בלמידה של המון תחומים. אחד התחומים שהכי התפתחתי בו בתקופה האחרונה הוא BI, וספציפית Power BI.

יש לי המון מה לכתוב על דשבורדים, אולי אגיע לזה ואולי לא, מה שאני כן מתכוון לעבוד עליו חזק הוא ניצול של פי'צר חדש בשם Publish to Web שהחבר'ה הוציאו. למעשה, מדובר באפשרות "להוציא החוצה" דוחות שיצרתם, מבלי להשאיר אותם בסביבה הסגורה של Power BI.

הסנונית הראשונה היא דוח שמרכז את כל המידע הפיננסי של חברות SaaS ציבוריות הנסחרות בחו"ל. הדו"ח מתעדכן על בסיס יומי באמצעות סריקה של יאהו פייננס, ומה שהופך אותו לאינטרקטיבי היא העובדה שאתם יכולים להקיש על הלוגואים של החברות שמעניינות אתכם והמידע שיוצג הוא אך ורק המידע הרלוונטי לאותן חברות. אפשר גם לבחור מספר חברות באמצעות מקש ה-Ctrl. כמה זמן לקח לי ליצור את הדוח הזה? בערך ארבע שעות, כולל איסוף ידני של הלוגואים :(

מקווה שתמצאו שימוש בכלי הזה, הרגישו חופשי להגיב עם הצעות לשיפור או רעיונות לעוד דוחות.

טיפים לבקרה על תקציב השיווק וחישוב ROI

אז אחרי שחפרתי לכם על הטיול שלי לארגנטינה והתובנות שעלו לי בנוגע לתכנון תקציב ובקרה עליו, הגיע הזמן להודות שהתובנות אולי עלו באוקטובר 2015, אבל הביצוע קרה רק עכשיו, בפברואר 2016. מה גרם לי להפסיק להתעצל ולהטמיע תקציב? פשוט, בסביבות חודש דצמבר 2015 השקנו בחברה בה אני עובד פעילות חדשה בארה"ב, ויחד איתה פעילות שיווק במספר ערוצים, כאשר במקביל לזה גם הגברנו את קצב העבודה עם פרילנסרים באמצעות Upwork.

בינואר הכל עוד איכשהו תקתק, אבל בתחילת פברואר התחלתי להרגיש שזה מתחיל לברוח לי. כמי שאמון על תזרים המזומנים של החברה, זו לא תחושה נעימה כל כך, ולכן התחלתי לפעול.

שלב ראשון: קיבוץ הוצאות השיווק תחת מספר סוגים מצומצם

ראשית, חילקתי את הוצאות השיווק לארבעה סוגים, מהכבד לקל:

  1. שיווק ממומן – כל הוצאה שמטרתה "לקנות" לידים, למשל: Google AdWords, פרסום בפייסבוק, פרסום בטוויטר, פרסום בלינקדין, פרסום באתרי השוואות (בתחום שלנו זה היה GetApp ו-Capterra), פרסום באנרים באתרים מסוימים וכו' וכו'.
  2. פרילנסרים – מעצבים, מתכנים, קופירייטרים וכו'.
  3. כלי עזר – כלים, בד"כ על בסיס מנוי, שעוזרים לפעילות השיווק, למשל: Unbounce עבור דפי נחיתה, שירות מספר טלפון וירטואלי בארה"ב ומענה ולקיחת הודעות במידה ואנחנו לא עונים, צ'אט באתר (אנחנו משתמשים ב-Zopim) וכו'.
  4. קידום מכירות – נהוג לתת ללקוחות שאתם מבקשים מהם לכתוב ביקורת מפרגנת באתר השוואת מתנה צנועה, כמו Drone או ספר.

אלה סעיפי התקציב שהחלטתי שאני הולך לעבוד איתם. לאחר מכן, יצרתי עבור כל סעיף כזה חשבון הוצאות שמיוחס לו כך שחשבוניות שנרשמות על חשבון הוצאות זה ייזקפו לסעיף התקציבי הנכון.

המשך קריאה