אחרי שלושה סטארטאפים בעשור האחרון, אני יכול לומר בביטחון שיש כמה פירות מאוד נמוכים שאפשר לקטוף בחודש הראשון שלכם לתפקיד:
- לשלם משכורות ב-1 לחודש
- להשיק כרטיסי אשראי וירטואליים
- לשפר גבייה
טוב, זה הכל להיום. ביי.
סתם, עדיין לא. בעוד ששני הפירות הראשונים הם all about שיפור חווית העובדים, השלישי פותח לנו צוהר לעולם עשיר שמהווה את הדופק של כל ארגון. אמרתי דופק? אולי הגזמתי. נלך עם לחץ דם.
בכל אופן, הנושא של ניהול מזומן הוא עמוק ועשיר הרבה יותר מ"לשפר גבייה" או לדרוש מספקים שוטף פלוס 60. זה מארג של mindset, נהלים פנימיים וחשיבות בשיח בהנהלה שמרכיבים יחד את השורה התחתונה, תזרים המזומנים החופשי שלכם, וכמו שאנחנו יודעים מהערכת שווי חברות, כשמשאירים את שאר התנאים שווים, יותר תזרים מזומנים חופשי => וולואציה גבוהה יותר => סוויטה מפנקת יותר בקאריביים.
ה-CFO הסודי כתב סדרת פוסטים מעולה בנושא תזרים מזומנים (זה הפוסט הראשון). אני ממליץ לכם בחום להירשם לניוזלטר שלו, לקרוא ולהפנים את כל מה שהוא כותב. בסדרת הפוסטים הקצרה שלי, אנסה להשלים את המסה שלו בצורה היחידה שבא אני יודע: אשתף מהחוויות שלי בתחום מהעשור האחרון, פלוס טיפים שיעזרו לכם לעצב את אופן החשיבה שלכם בנושא ניהול מזומן.
מניסיוני, אפשר לחלק את "רמת הרצינות" של חברה בנושא ניהול מזומן לשלוש רמות:
- רמת כניסה: ניהול מזומן זה לא משהו על הדרך. לרוב קורה כשמכניסים את פונקציית הכספים לראשונה לתוך הבית (במקרה של סטארטאפים). מתחילים למדוד גבייה ולנסות לשחרר צווארי בקבוק קלים, מדווחים על תזרים מזומנים לבורד, מתייחסים אליו בתקציב השנתי ומשתדלים לטעון ולהתאים דפי בנק בזמן סביר. מה זה סביר? לא מוגדר עדיין. זה ברמה הבאה.
- רמת Intermediate: קפיצת מדרגה בחשיבה על מזומנים. כל מה שקשור לתזרים קופץ מדרגה. טוענים ומתאימים דפי בנק מדי יום ב8:00 בבוקר. בדרך כלל ;) מגדירים מה זה מזומן (רק כסף בבנק או גם כסף שנגבה ויושב אצל הגייטווי? הכנסות ריבית שנצברו מפיקדונות שעדיין לא נפרעו? שערוך חוזים נגזרים? כל חברה והנהלים שלה), התקציב השנתי גוזר יעד גבייה שצריך לעמוד בו, מגייסים פונקציית גבייה אם צריך, מודדים ימי לקוחות ומפנים זמן לחשוב על איך להשתפר במדדים ולשחרר צווארי בקבוק קשים יותר. תנאי התשלום הם כעת חלק מה-Deal Desk (בהנחה שיש לכם כזה), חריגה מתנאי התשלום דורשת אישור מיוחד ואולי אף תצליחו להשיק kicker לאנשי מכירות שמשיגים תנאי תשלום טובים יותר מברירת המחדל שלכם (למשל, תשלום מראש על חוזה תלת-שנתי במקום תשלום שנתי). זה גם אולי המקום לחשוב על המקבילה של גבייה מבחינת תזרים – מדיניות הרכש שלכם.
- מתקדמים: זה לא ניהול מזומן, זה Treasury. גידורים בלי מדיניות השקעות שאושרה בבורד?! אתה משוגע??! אם הגעתם לכאן, יש לכם 50 מיליון דולר וצפונה מזה בבנק וניהול המזומן זה משהו שמקבל יותר מפיסקה במצגת הבורד (אבל לא הרבה יותר, בואו נירגע). יש מדיניות השקעות שמגדירה כמה כסף משקיעים איפה, באיזה מח"מ ודירוג, כמה משאירים נזיל וזמין, היכן מגדרים וכמה; זה גם השלב שבו אולי תהיה פונקציית גזברות ייעודית שעברה בחברה כמו טבע או מלאנוקס (איכשהו כל הגזברים עבדו פעם בטבע או מלאנוקס), אולי תעבדו עם יועצי השקעות שיחברו אתכם להנפקות אג"ח (זה קצת כמו Wealth Mangement של חברות), ואולי תטמיעו טעינת דפי בנק אוטומטית ל-ERP לפי פורמט MT940 או מערכות לוויין ייעודיות לנושאים ספציפיים, כמו גבייה או ניהול מזומן דוגמת Nilus (גילוי נאות: אני משקיע קטנצ'יק. היידה קאליש!).
מטבע הדברים, רשימת המכולת הזו פשטנית להחריד. נכון, עם 10 מיליון דולר בבנק אתם כנראה לא תעבדו עם Treasury Partners, אבל מי אמר שאתם לא יכולים לעבוד עם ה-VP Sales על שיפור תנאי התשלום או להשריש משמעת ברזל בכל הקשור לטעינת דפי בנק והתאמות בנקים.
למעשה, וזו נקודה שדי חשוב לי להבהיר, מצופה מכם לחשוב קדימה ולהכין את החברה לשלבים הבאים במחזור החיים שלה, ולכן במידה מסוימת זה יהיה מוזר אם לא תמצאו את עצמכם בשתי קבוצות לפחות.
אוקיי, אז מה עכשיו?
שלושת הפוסטים הבאים ירחיבו, כל אחד בתורו, על אחת הקבוצות שמניתי. קצת mindset, קצת טיפים טכניים. זו יהיה אחלה מקור לחזור אליו מדי פעם כדי להיעזר בתכנון שלכם לגבי ה-roadmap של המחלקה. הפוסט האחרון יביא טיפים מובחרים מפי קולגות עם 10+ שנות ניסיון בתחום.
זה כנראה הפוסט המקצועי הראשון שלי מזה 4+ שנים. הניוזלטר עדיין כאן, אבל החלטתי במקביל לחזור ללחם והחמאה של התוכן שלי כי הדברים במקצוע שלנו משתנים, למדתי עוד כמה דברים בשנים האחרונות והכי חשוב: אני נהנה מזה :)
כעת, להודעה מנהלתית אחרונה: ב-18.4.2024, יום חמישי בבוקר, נערוך מיטאפ מקצועי בשיתוף ויולה ו-PwC באותו סגנון של המיטאפ הקודם. התגעגענו, אז באנו. בפורום יהיו אנוכי, רותם לנדא, דיוויד סוסלי, אבי ישראל ונטלי רפואה, ואחד הנושאים בהם נדון הוא ניהול מזומן. שני הנושאים הנוספים יהיו… ובכן, חכו להודעות נוספות. הדבר היחיד שאני יכול לומר זה שכנגד כל הסיכויים הם אפילו יותר מגניבים מניהול מזומן! :) בפעם הקודמת, מפאת חוסר במקום, הפסקנו את ההרשמה לאחר 48 שעות ו-200 נרשמים, אז מומלץ מאוד לעקוב אחר פרסומים בנושא בפלטפורמות השונות. ההכנסות מהמיטאפ קודש לעמותת ידידי ארגון נכי צה"ל.
תודה!
רק הערת אגב, ה19/4 זה יום שישי (ולא חמישי)
תודה רבה! תוקן
מעולה ערן!
אשמח להרחבה בפוסטים הבאים לגבי היתרונות התפעוליים בשימוש בכרטיסי אשראי וירטואליים…
ואפילו יותר ספציפית מה עושים כשהספקים (בדרך כלל בתהליכי רכש) לא מקבלים כרטיס אשראי ואיך אפשר לייעל את התהליך שם
פחות הנושא של סדרת הפוסטים הזו, אז אנסה לענות בקצרה כאן.
כרטיסי אשראי וירטואליים הם המוצר המושלם עבור כל מחלקת כספים:
1. במקום לשתף עם מלא אנשים את כרטיס האשראי הבנקאי, אפשר להנפיק כרטיסים לכל צורך עם הגבלות מראש. כבר הסרת צוואר בקבוק מטופש ולא הכרחי בשנת 2024.
2. קל למנהלת החשבונות לבקש קבלות, קל לעובדים לצרף קבלות.
3. סנכרון עם ה-ERP שהוא לא רק פעולת יומן, אלא bill + bill pay וה-PDF של הקבלה/חשבונית.
4. במקרים מסוימים נותן לבעלי תקציב שקיפות בנוגע לניצול התקציב. זה לא מושלם כי לא הכל עובר בכרטיסי האשראי, אבל זה לא רע.
5. מקבלים 1% בחזרה על מרבית העסקאות (בכפוף למו"מ).
6. במרבית המקרים זה דורש שבית העסק יקבל כרטיסים שהונפקו בארה"ב, בהודו למשל זו בעיה כי הם מקבלים רק כרטיסים שהונפקו בהודו. לאחרונה ראיתי שיש חברות שטוענות שיודעות להנפיק כרטיסי אשיראי מקומיים, Brex היא אחת מהן. אני לא יודע אם זה אכן עובד.
תודה רבה ערן!
לא יודע אם אתה מכיר, אבל מליו הישראלית (ג.נ. אני עובד מליו) פיתחה יכולת לשלם כל חשבונית בכל מדינה בכרטיס אשראי, גם אם הספק לא מקבל כרטיסי אשראי בכלל.
כל זה כמובן תמורת עמלה קטנה.
הפתרון הזה נבנה בעיקר עבור בעלי עסקים קטנים שרוצים לשפר את ההון החוזר שלהם ומשתמשים בכרטיס האשראי גם כשהספק לא מוכן לקבל אשראי.
מה שמעניין הוא בחודשים האחרונים אנחנו רואים יותר ויותר שימוש של סטראטפים גדולים ואפילו תאגידי ענק בכלי הזה, בעיקר על ידי בעלי תקציב מחוץ למחלקת הכספים ובעיקר בכרטיסים וירטואליים של Ramp, Brex וכו׳.
מעניין אותי להבין מה צריך לקרות כדי שיהיה אפשר לקחת את זה לשלב הבא ולהטמיע את הכלי הזה גם בתוך מחלקת ה AP.
זה כמו לשאול מה מיילצ'ימפ צריכה לעשות כדי להתחרות במרקטו
מעניין מאד.
אני cfo של סטארט אפ שיש בו מרכיב גדול של חומרה, ניהול מלאי, ניהול supply chain ועוד. עולם שבו אתגרים נוספים בתחום ניהול המזומנים.
לגמרי. ניהול המזומן הרבה יותר מאתגר כשיש הון חוזר