אחד הפרקים שהכי אהבתי ב-20VC הוא אחד האחרונים, ראיון עם ביירון דיטר מבסמר בנוגע להשקעה שלהם ב-Twilio. למען האמת, בגלל שכבר נגעתי במזכר ההשקעה של בסמר, לא חשבתי שהפרק יכול לחדש לי יותר מדי, והו – ממש כמו בפסיכומטרי הראשון לי, כמה שטעיתי. דיטר נוגע כבר בדקה 7:15 בשתי שאלות שמאוד חשוב שהקרן תענה עליהן "כן" ומכניס אותנו למטבחון של אותה תקופה:
- האם השוק גדול מספיק?
- מה יקרה אם ה-incumbent, חברות הטלקום, ישיק הצעת ערך דומה, כשהקהל כבר אצלו?
השאלה הראשונה הקשתה עלינו לא מעט ב-Atera בתחילת הדרך (החברה במקום אחר לגמרי היום, אולי יום אחד אקדיש פרק נפרד למסע שלנו שם), השאלה השנייה עלתה בכמעט כל פיץ' כשגייסנו כסף עם Localize.
כיום, כש-Twilio מטרגטת את אחד השווקים הכי גדולים בטק ושווה כמעט 60 מיליארד דולר, תהיות לגבי גודל השוק נראות אבסורדיות אבל זה לא היה המצב בהתחלה. החברה פחות או יותר יצרה את השוק בו פעלה והלכה והרחיבה עם הזמן את הצעת הערך שלה כדי לכלול הצעת ערך למפתחים שכוללת פחות או יותר כל צורת תקשורת בין חברה ללקוחות שלה. נקודה אחרת שדיטר העלה בפרק הוא החשש הכבד שמא אחת מחברות הטלקום הגדולות ישיקו הצעת ערך דומה, בעיקר בתחום התיבות הקוליות, וכאן הוא מציין מונח שלא הכרתי עד כה, The Innovator's Dilemma, שבגדול מתאר את השתלשלות האירועים שיכולה להביא לכך שחברה גדולה תעשה הכל נכון ועדיין תאבד את השוק שלה (לא שזה בדיוק מה שקרה לחברות הטלקום). כבר נגענו בנקודה הזו מספר פעמים בניוזלטר, האחרונה שבהם הייתה מוצר ניסיוני של גוגל בשם Tables, ולפני שבועיים גוגל הכריזו במסגרת כנס I/O על שורת פיצ'רים שמאוד מזכירים את מאנדיי ו-Notion תחת השם Smart Canvas. בכל אופן, בחזרה ל-Twilio ול"מה יקרה אם X תעתיק את הפיצ'ר הזה", אז דיטר ממש הפתיע אותי בביטול מוחלט של החשש הזה. הוא גם נוגע שם בתחזיות שלהם שלא התממשו, כמו דעיכת הודעות SMS, ועוד כמה פנינים. מומלץ!
ג'ייסון למקין מצייץ מהאוב חישוב מכולת של הקצאת הון מומלצת עבור קרן בגודל 100 מיליון דולר, שכתב פרד וילסון, המייסד של הקרן USV ובעל הבלוג הלפעמים-מומלץ AVC. אני תוהה האם אחת התגובות שם, על כך שקרן בכזה גודל בימינו אמורה לעשות 30 השקעות, אכן נכונה. בכל אופן, מי שרוצה לגייס כסף, כדאי שיכיר את המתמטיקה של הצד השני.
אוסטין רייף, המנכל של אחד הפאבלישרים הכי חדשניים היום – MorningBew, סבור שכל הקטע של לקחת כסף עבור תוכן לא יעבוד בקנה מידה גדול. לטענתו, תוכן כמוצר לעולם יזדקק לתמיכה של פרסומות ואילו תוכן ככלי שיווקי יביא הכנסות מלמכור משהו אחר. יש לי תחושה שהוא לא הולך להוביל את הסיבוב הבא של Substack או Patreon.
אנדריסין הורביץ עם מאמר מאוד שנוי במחלוקת על כך שהחל מגודל מסוים, מומלץ לחברות לעבור מענן ציבורי לדטה סנטר בבעלותן, עם כל המשמעויות של זה בנוגע ל-Capex. הדוגמה הכי ידועה בנושא הזה היא Dropbox, שיזמה מהלך כזה בשנת 2016, ו… פה זה נגמר, פחות או יותר. זאק קנטר הפריך את המאמר הזו באמצעות שני טיעונים: האחד, יש מספיק מקום לחסוך באמצעות התנהלות נכונה עם ענן ציבורי, גם בלי להעביר את הכל לתוך הבית; השני, פילוסופי יותר, נוגע באתגר הגדול של לגייס מהנדסים מוכשרים ולומר להם שהם הולכים להימדד על חיסכון בעלויות שרתים, שלא לדבר על תשומת הלב הניהולית שזה ידרוש. אחרון חביב, גאווין בייקר מהפרייבט אקוויטי אטרידיס, מסכם זאת יפה, אני רק לא בטוח שהטיעון השלישי שלו בנוגע לכך שהמרווח התפעולי של AWS בגובה 30% לא כולל בתוכו Capex – אם מדובר במרווח תפעולי, בשונה מ-EBITDA, אז הפחת אמור לייצג זאת פחות או יותר (פחות, אם הפעילות בצמיחה).
כריס באקה תימצת יפה את אסטרטגיית ה-IR של אמאזון וקיבל על כך פרס בדמות 5,000 לייקים.
אני עוצר כאן, כי שמתי לעצמי מטרה להוציא משהו בתוך שעה וחצי של כתיבה והזמן חלף עבר לו. כל התוכן שהוזכר כאן שותף לאחרונה בערוץ הטלגרם הגוסס שלי. אין ספק שהעניין סביב הקמת הממשלה נתן לעמית סגל רוח גבית, אבל אני לא מתכוון לוותר בקלות. נכון לעכשיו, הפער ביננו עומד על בסך הכל 113,303 עוקבים.
xoxo,
ערן