מהדורה מספר 60, והפעם: ההשקעה של בסמר ב-Twitch, עתיד הפינטק נמצא (אולי) בגישה לנתוני שכר, טיפים לגיוס סבב B ועוד

פוסט זה נשלח במקור למנויי הניוזלטר של הבלוג ומובא גם כאן לצורכי נוחיות. הירשמו כאן לניוזלטר ותקבלו אותו ישירות למייל, בערך פעם בשבועיים

היי לכולם,

לפני שנצלול לעוד ניתוח רדוד של השקעה מדהימה של בסמר, אני רוצה להודות לכל מי שטרח וכתב פידבק על הסגנון החדש של הניוזלטר. רובו חיובי, ומאמא שלי, אבל היו נוספים שפירגנו וכנראה ששיתפו עם חברים כי היו עשרות הרשמות בחודש האחרון, אז… תודה, זה כיף :)

כעת, ממשיכים במסורת עם עוד השקעה מעניינת של בסמר, Twitch, שם היא הובילה את סבב B והשקיעה 13 מיליון דולר לפי שווי לפני הכסף של 53 מיליון דולר (עם השתתפות וקאפ של 3x, מאוד נדיר בנוף של היום).

Twitch היא ספינאוף של Justin.tv, פלטפורמת וידאו ליוצרי תוכן שהייתה סוג של YouTube אבל לא ממש הצליחה להתרומם, כשבסמר משערים שזה בגלל איכות הפקה נמוכה. אולי כן, אולי לא – זו בעיקר עוד דוגמה לדינמיקה האכזרית של ורטיקל עם מאפיינים של אפקט רשת והמנצח לוקח הכל. אגב, קושיה לכבוד הסופש: מיהו היזם הישראלי שהקים פלטפורמה דומה ליוצרי וידאו, אבל במקום לפנות לקהל הרחב בחר להתמקד בנישה של תכנים למבוגרים בלבד ונחל הצלחה פנומנלית? בין הפותרים נכונה יוגרלו כרטיסים לגלריה ליטבק.

Justin.tv הוקמה בשנת 2006 על ידי 4 פאונדרים, ולאחר שלא הצליחה לפרוץ היא השיקה בשנת 2011 שני ניסויים, אחד מהם היה Twitch – פלטפורמת Broadcasting לשחקני וידאו וכאלה שאוהבים לצפות בהם משחקים (מי אני שאשפוט, אני צופה בבאטל ראפ חצי שעה ביום, לפעמים יותר). היום eSports הוא משהו די מצליח אבל בשנת 2011 זה היה דבר גדול בעיקר בדרום קוריאה ואף אחד לא ממש ידע לומר כמה גדול השוק הזה, בסמר אף מציינים זאת כגורם הסיכון המרכזי בהשקעה (שימו לב כמה שונה נקודת המבט של VC ממשקיעי ערך בשל המרדף אחר Homeruns). מי שהוביל את ניסוי Twitch היה ה-CTO דאז ומנכ"ל החברה כיום, אמט שיר, בעוד שמנכל Justin.tv, מייקל סיבל, הוביל את הניסוי הדי-מוצלח השני, Socialcam. האחרון הוא כיום המנכ"ל של Y Combinator, ואנקדוטה אחרונה לפני שממשיכים: מייסד אחר של החברה, ג'סטין קאן, פתח לפני מספר שנים סטארטאפ מסקרן בתחום ה-LegalTech בשם אטריום, שרצה להיות הדור הבא של פירמות עריכת הדין, גייס עשרות מיליוני דולרים מאנדריסן הורביץ ואחרים עד שהודה שהוא לא מצליח לייצר סקייל, סגר והחזיר את הכסף שנשאר למשקיעים. הצוות המייסד הזה הוא מזכיר לי קצת את PayPal Mafia, מי שמכיר עוד דוגמאות בסגנון – שלחו לי!

אני לא הולך לגעת בתהליך ה-Reorg של החברה ומכירת הפעילות הישנה, למרות שהוא די מעניין (וטיפה מזכיר לי את הפיבוט שעשינו ב-Atera בזמנו), אתם הרי כאן בשביל הג'וס, וזה הולך ככה: Twitch הגיעה לסבב הזה עם מטריקות חודשיות של 18 מיליון משתמשים, צמיחה בגובה 10% ובערך 600 אלף דולר הכנסות מפרסום (זה עדיין החלק הארי של המודל העסקי, יחד עם מנוי חודשי). לא רק זה, לחברה היה חסם צמיחה מאוד משמעותי: כדי לשדר לקהל הרחב שחקני הוידאו היו צריכים לבצע פעולות כירורגיות בקונסולה שלהם, לעתים זה גם כלל השקעה של מאות דולרים בציוד נוסף, אבל במקום להירתע מכך בסמר מציינים זאת בחוכמה רבה כנקודה לחיוב אצל Twitch, שכבר עמלה על SDK ושותפויות עם יצרניות המשחקים המובילות (Blizzard, EA ואחרות) – הרי אם היא צומחת ב-10% כשיש לה כזו מעמסה עליה, השמיים הם הגבול ברגע שהשותפויות יתחילו להיערם.

נקודה אחרת שמאוד אהבתי בניתוח של בסמר היה האבחנה ש"צפייה באנשים אחרים משחקים משחקי וידאו היא מבדרת", והם קשרו זאת להצלחה שטורנירי פוקר החלו לחוות באותן שנים. הם מציינים שמה ששינה את המשחק מבחינת פוקר היה מצלמת השולחן שחשפה לצופים את הקלפים של השחקנים וחישוב והצגה של ההסתברות לניצחון בזמן אמת של כל שחקן. האתגר של Twitch היה להעשיר את חווית הצפייה עם פיצ'רים דומים, הם הלכו לכיוון החברתי עם לייב צ'אט ומתן אפשרות לשחקנים לדבר לקהל ולמתחרים שלהם. הרבה אפליקציות מהשנים האחרונות ניסו לחקות חוויה של צפייה קבוצתית בספורט מהכורסה בבית, לרוב בשילוב של צ'אט קבוצתי בוריאציה כלשהי – שום דבר לא תפס. אולי בגלל שב-Twitch הצופים הם גם שחקנים חובבים בעצמם וזו הייתה הדרך שלהם ללמוד את רזי המשחק?

היו גם סיכונים כמובן, קצת מצד חברות דומות, קצת מצד יו-טיוב וקצת מצד יצרניות המשחקים, אבל בסמר מציינים בתזכיר שזה לא ממש עניין אף שחקן משמעותי, מה שנתן ל-Twitch הזדמנות לבסס את עצמה בנישה הזו והיא אכן הצליחה לעשות זאת בכישרון רב.

אז מה יש לנו כאן? עסק קונסיומר עם אפקט רשת שצמח בטירוף למרות אתגרים בצד ההפצה, אבל עם פוטנציאל לפיצוח שיהווה יתרון תחרותי נוסף – וכל זה קיבל מכפיל הכנסות נמוך מ-8! הסוף, כידוע, הוא ש-Twitch נמכרה כעבור שנתיים לאמאזון תמורת 970 מיליון דולר במזומן, כשהיא מארחת 50 מיליון משתמשים בחודש ומהווה 2% מתעבורת האינטרנט בארה"ב ו-40% משוק ה-Live Streaming. כיום החברה מייצרת חצי מיליארד דולר הכנסות בשנה ונתונה מעת לעת למתקפות מצד פלטפורמות מתחרות שמנסות לקחת לה את היוצרים הפופולריים, לעתים בהצלחה אבל בדרך כלל לא. אגב, חיפשתי בכל מקום ולא מצאתי את ההיגיון בהחזקה של אמאזון ב-Twitch, אם מישהו מצא אשמח אם יחזיר. תודה.

אנדריסן הורביץ (אני תמיד חושש שאני הוגה את השם לא נכון) עם שני פוסטים מעולים, הראשון נוגע במהפכת הפינטק מהכיוון של API ומשכורות, כנראה הכותרת המשעממת בעולם, אבל כשמחברים נתוני שכר לקרדיט סקור של הלוואות מקבלים שוק ענק שכל השחקניות הגדולות לוטשות אליו עיניים. הפוסט השני הוא אודות המכניקה של IPO, מה אפשר לשפר ומתי כדאי לחשוב על אלטרנטיבות דוגמת רישום ישיר (כמו ש-Spotify עשו) או SPAC (כמו שכולם רוצים לעשות). תודה לרותם על ההפניה!

התלבטתי אם לשתף את הפוסט הזה של קרן MMC אודות גיוס סבב B כי הכוונה במקור הייתה לכתוב פוסט ארוך שנוגע בין השאר בנושא הזה, אבל לצערי לא נראה שזה הולך לקרות בקרוב. אהבתי במיוחד את הדגש שהם שמים על שמירה על קשר עם קרנות גם כשלא מגייסים. כולם ממליצים לעשת זאת, מעטים עושים זאת בפועל. בכל אופן, כמו תמיד עם קרנות, נסו לתקשר ישירות עם השותפים.

בנדיקט אוונס עם פוסט על eCommerce, שעיקרו שאלות ללא תשובות על ההשפעה ארוכת הטווח של הקורונה על חברות D2C, קמעונאיות ותיקות, תאגידי אופנה ואפילו AdTech. כמו תמיד אצלו, הכל זורם, שנון ומעשיר.

שמתי לב שלא מעט אנליסטים מקרנות נרשמו לאחרונה לבלוג, אז אני מצרף כאן את ה-מדריך להצלחה בתעשייה לפי הטוויטר שלי. מאוד ארוך, וכנראה שלא לכולם.

לסיום, ולאור ההצלחה הפנומנלית של Salto שגייסה השבוע 27 מיליון דולר בעקבות האזכור בניוזלטר (סתם נו), אני עושה ניסיון נוסף לציין חברה שאהבתי. הפעם זוהי Retool, שגייסה לאחרונה 50 מיליון דולר מסאקויה, ופיתחה פלטפורמה ליצירה קלה של מערכת אדמין פנים-ארגונית בחברות. מה זה בעצם אומר? כל חברה מקימה לעצמה ממשק שמאפשר לנציגי שירות או אנשי בק אופיס גישה נוחה לנתונים של לקוחות מתוך מגוון מקורות, לשנות מידע אודותם או העשרה שלו; זה מוצר לכל דבר, עם בקאנד ופרונטאנד ולקוחות עצבניים שבמקרה אוכלים עם צוות הפיתוח באותו חדר אוכל. על אף שמדובר במוצר לא מורכב, שגם די דומה בין חברות ביכולות הבסיסיות שלו, יוצא שכל חברה מפתחת לעצמה את מערכת האדמין שלה והיא לרוב עצם בגרון של צוות הפיתוח בשל המשאבים שהיא דורשת ככל שהעסק גדל. זה הכאב ש-Retool באה לפתור, ובהצלחה לפי מנהלי פיתוח ששאלתי (כלומר אושרי מ-Atera. אילן לא התחבר). שאפו להם.

החיים יפים, והמהדורה הזו סוף סוף נקייה משגיאות כתיב בהסתברות של 99.9%,

ערן

פוסט זה נשלח במקור למנויי הניוזלטר של הבלוג ומובא גם כאן לצורכי נוחיות. להרשמה לחצו כאן, מהדורות קודמות ניתן למצוא כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.