בואו נדבר על הון סיכון.

לפי מידע עדכני מPitchbook רק 50-70% מהקרנות (תלוי איך סופרים) מצליחות להחזיר את ההשקעה של השותפים המוגבלים (נקראים LPs, אלה גופים מוסדיים או פאמילי אופיס שמשקיע בקרנות. לעתים אלה גם קרנות במשקיעות בקרנות, מה שנקרא Fund of Funds). טוב, זה לא חדש. אחת לשנה בערך ישנה החגיגה הקבועה של ללכת לדוחות CalPERS ולהתבשם מהביצועים הככה-ככה של הקרנות הישראליות שם. ישראלים, אתם יודעים. אבל לא צריך את קאלפרס כדי לדעת שבממוצע קרנות הון סיכון מניבות תשואה די דומה לריבית חסרת סיכון (מה שעקבי עם מודל ה-CAPM אגב), עם החסרונות הברורים של חוסר נזילות וסיכון גבוה פי כמה. החיים קצת יותר מורכבים מזה, כי הרבה פעמים LPs משקיעים בקרנות בשביל הצ'אנס להצטרף בסיבובים מאוחרים יותר ובאופן כללי קיימות ראיות לעקביות (Persistence במימונית מדוברת) בין דורות של אותן קרנות, כלומר הסיכויים של קרן חדשה של אנדריסין הורביץ לתת בראש כמו הקרן הקודמת גבוהים יותר מסתם קרן מתחילה. לא לחינם קיים המונח קרן Top tier (למשל אנדיריסין הורביץ, לייטספיד, בסמר, אקסל, סאקויה, באטרי, ג'נרל קטליסט ועוד כמה ששכחתי) והאמונה היא שסמל הסטטוס הזה מביא לDeal Flow איכותי יותר. הספר Secrets of Sand Hill Road מהווה דלת כניסה לא רעה למי שמעוניין להתעמק הרבה יותר בנושא הזה.

אם צלחתם את החפירה עד כה ייתכן ומקונן בכם רצון קל להשקיע כמה מיליוני דולרים שיושבים לכם בעו"ש בקרן הבאה של סאקויה. וול, זה לא כל כך פשוט. בעצם זה כן פשוט: אין לכם סיכוי. הקרנות המובילות מאוד בררניות בכל הקשור לLPs שהם מוכנות לקבל. מה אם כן אמור לעשות אנג'ל חובב בשאיפה? לחפש הזדמנויות. לאחרונה יצא לי לקחת חלק קטנצ'יק בסבב סיד של Approve (סטארט-אפ ישראלי בתחום הרכש שאני מאוד מאמין בו ואני מקווה לשתף בעתיד קצת יותר עליו) והלוואי ויותר הזדמנויות כאלה יפלו לפתחי. למה הן לא נופלות? כי צריך לעבוד בזה, רשת קשרים ענפה, נגישות ליזמים ועדיף גם טראק רקורד מוכח.

Enter Rolling Funds

עזבו אתכם מ-SPAC, הנושא הכי חם כרגע בתעשיית ההון סיכון כרגע הוא קרנות מתגלגלות. בגדול, ואני מוכרח לומר שזה רעיון ממש יפה, מדובר בקרן שמקבלת אליה LPs אחת לרבעון, לפעמים נדרשת התחייבות למספר רבעונים, גודל צ'ק מינימלי של 25 אלף דולר, ואותם LPs יהיה שותפים להצלחת ההשקעות שייעשו באותו רבעון. זה די מורכב לניהול, אז אל דאגה: זה למעשה מרקטפלייס תוצרת AngelList שמחברת בין GPs (מנהלי הקרן) ל-LPs (משקיעים בקרן) ודואגת לכל האדמיניסרציה של הסיפור הזה. יש להמצאה הזו המון יתרונות, עבור Aspiring LPs רובינהודיזציה של השקעות בשלב פרי-סיד, עבור Aspiring GPs אפשרות לגייס קרן בלי Overhead ניהולי ועבור פאונדרים יותר אלטרנטיבות למשקיעים מתוחכמים שיכולים לסייע כבר בהתחלה. אבל קיימים גם חסרונות, הברור שבהם הוא למה לעזאזל לצפות לתשואה סבירה בענף שבממוצע במקרה הטוב יודע להחזיר את הכסף שהושקע בו כעבור 7 שנים של אי-נזילות. ובמילים אחרות: למה שתצליחו לזהות את הווינרים העתידיים של השקעות הון סיכון?

פה הגאוניות לדעתי. כמו בכל נגזרת של ניהול השקעות, גם כאן מוניטין (ואולי גם אפקט רשת) משחק תפקיד מאוד משמעותי, ומסתבר שאנשים די מקושרים השיקו לאחרונה קרנות מתגלגלות, למשל הפאונדר של Superhuman. תקראו את הלינק, הוא מעניין (וכמובן כתוב ב-Notion, פנקס הרשימות הרשמי בחוף המערבי). הם חד-משמעית משווקים עצמם גם לLPs וגם לפאונדרים, מנסים לבנות בידול בתוך ים קרנות שהושקו ויושקו בעתיד הקרוב. אז עכשיו גם אנחנו הקטנים יכולים "לעקוב" אחר GPs שאנחנו מאמינים שיש להם איזשהו יתרון על השוק הזה. למה שנאמין בזה? מהסיבה שאפשר להאמין ש-Accel כנראה יכולה לעשות פי 4 על הכסף בכל קרן שלה בגודל של 100-200 מיליון דולר. האם יהיו כאן ווינרים? בהחלט. האם בתוחלת קרנות מתגלגלות יניבו תשואה עודפת? לדעתי לא, אם כבר שלילית כי היא תמשוך הרבה כסף טיפש לGPs שטובים בשיווק ותו לא. מה שבטוח, זה הולך להיות תחום מעניין בשנים הקרובות.

זוכרים את סיקרט? אפליקציית הטינופים הרשמית של שנת 2014? אז קבלו את מהדורת ספטמבר 2019 בצורת NPS אנונימי לקרנות ומשקיעים. יכול לתת רעיונות למשקיעים/שותפים שכדאי לעבוד איתם, אם סומכים על הביקורות הללו.

הציוץ הזה לא יוצא לי מהראש בשבוע האחרון.

הטרלת החודש הולכת לכריס בלייק, שפשוט ה-ר-ג את קית' רבויס לאחר שהאחרון התרברב בציוץ אחר שהוא "ככל הנראה האדם הידען ביותר בארה"ב בכל הקשור לנדלן למגורים". אגב, מסתבר שרבויס לא פראייר בכלל (טוב, יש עליו ערך בויקיפדיה), ואפילו בפרט במה שקשור לנדלן: Opendoor שלו ושל אריק וו הולכת בקרוב להנפקה לפי שווי של 5 מיליארד דולר…

מה שאני אוהב בניוזלטר משלי זה שמצד אחד לחפור במשך 5 פסקאות על עתיד תעשיית ההון הסיכון ומצד שני לשתף ציוץ על כיצד OnlyFans סולקת כרטיסי אשראי. תקראו עד הסוף, העלילה מסתבכת שם.

אנדרו וילקינסון רוצה לקנות עסקים שדומים לניו זילנד: בלי הרבה תחרות, בלי סיכון פלטפורמה ועם לקוחות נאמנים. אבל האמת שזה סתם תירוץ בשביל לזכור לשתף פרק פודקאסט פשוט מעולה שהוא השתתף בו לפני כמה חודשים.

מחפשים תעסוקה לתקופת הסגר? הילדים כבר לא כיפיים כמו פעם? יש לי פיתרון. בסמר הוציאו לאור 13 תזכירי השקעה של השקעות מוצלחות שלהם כמו וויקס, טווילו, שופיפיי, פינטרסט ועוד. מעבר לסקרנות של לראות הליך קבלת החלטות של קרן מבפנים (בערך.. כאילו, בואו) אני מתכנן לנבור בזה בקרוב ולכתוב פוסט מעמיק לאללה. בינתיים ישנו האמ"לק הזה של לני (תודה רועי!).

החיים יפים, שנה טובה לכולם.

ערן