עוד לא הצטרפתם לקבוצת הפייסבוק?? אתם בחברה טובה יחד עם אמא שלי!
אבל אתם מפסידים!
זה עתה העליתי לקבוצה פוסט שהוא בעצם סקר, אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.
לינק להצטרפות לקבוצה: facebook.com/groups/cfodesk
מצגת הרצאה שהעברתי בנושא SaaS
בארבע השנים האחרונות, בהן התמזל מזלי לעבוד בחברות SaaS, התאהבתי במודל העסקי הזה, ממגוון סיבות:
- מדדי הביצוע אינטואיטיביים ופשוטים לחישוב
- בגלל שהמדדים אוניברסלים וחוצי-תעשיות, ישנם סקרים רלוונטים שמספקים בנצ'מרק
- ה-Funnel ברור ויש המון מידע וכלים שמסייעים לבצע לו אופטימיזציה. אגב, גם הכלים הללו הם כלי SaaS
- ההצלחה העסקית קשורה באופן הדוק לערך שהמוצר מספק. אם ישנו ערך, משתמשים ירכשו מנוי וישתמשו במוצר. אם הערך פוחת, הם יקטינו שימושים עד שיפסיקו את המנוי
- יש אינסוף בלוגים ומקורות מידע
בשבוע שעבר העברתי מצגת בנושא SaaS לחטיבת ההיי טק של אחד הבנקים. המצגת מתחילה בהסבר כללי על כלכלת מנויים, ממשיכה בשיקולים עסקיים ומשמעויות בבחירת אסטרטגיית Go To Market, מגדירה את המדדים הנפוצים ומסיימת בסקירה של תוצאות מעניינות מסקרים אחרונים. לאורך המצגת ניסיתי שלא לדבר על המדדים stand-alone, אלא על משמעותם העסקית ופריטי המשימה שהם גוזרים לעסק. אז הנה היא, אני מקווה שתיהנו ממנה למרות שרוב התוכן הועבר בעל פה והמצגת היוותה בעיקר רקע לדברים: ערן בן חורין – SaaS 101
אז פתחתי קבוצה בפייסבוק
נכון לעכשיו אני צורך מפייסבוק את מרבית התוכן שלי: חדשות, תחומי עניין, תחביבים ותמונות מחגיגות יומולדת 3 לכל מיני אנשים מהתיכון.
לאחרונה נכנסתי קצת לעולם ה-Customer Success והשיווק, וקצת קינאתי באקו סיסטם היפה שהמקצועות הללו הצליחו ליצור לעצמם: מקום להתייעץ בו, לשתף ידע וכמובן גם ליצור קשרים מקצועיים.
כשאני מחבר את זה לבקשות ההצטרפות לקבוצת הוואטס אפ שאני מקבל על בסיס שבועי, אז נהיה לי ברור שיש מקום למנף את ה-reach שהבלוג השיג וליצור קהילה פייסבוק פעילה, המיועדת לאנשי כספים של סטארט אפים (או כאלה שנמצאים ליד). אני אשתדל לחלוק שם מהידע שצברתי בשנים האחרונות וכל מיני חומרים חדשים שאני נתקל בהם, בעיקר כאלה שהם מעניינים אבל לא שווים פוסט בפני עצמם, וכמובן, מקווה שעם הזמן יותר ויותר אנשים ישתפו גם הם.
מבחינת פרטים טכניים ודגשים אחרים, אז ככה:
10 סיבות בגללן הכנתי את תקציב 2018 בעזרת Budgeta
אני חושב שאחד הדברים שהכי עזרו לי בתחילת הדרך כ-CFO בסטארט אפ זה ההבנה שאפשר להספיק הרבה יותר כאשר משתמשים בכלים הנכונים. הדגשתי את המילה נכונים כי בשנים האחרונות יש פריחה מטורפת של מוצרי SaaS ורטיקלים, כלומר כאלה שפונים למחלקה ספציפית בארגון (כמו HR) ולא לארגון כולו (כמו ERP). כל המוצרים האלה באים לפתור בעיה נקודתית, הם בעצם ייצוג נאה של טבלאות פלוס מנגון Workflow, ומדי פעם אתם תפגעו בול במוצר שעושה לכם טוב. אגב, לתומס טונגוז יש תיאוריה שמוצר SaaS ורטיקלי ממש טוב הוא כזה שהולך ומתרחב בתוך הארגון; זו תיאוריה נחמדה בעיקר כי היא פותחת חלון לאופן שבו אנשי VC מנתחים את העולם, לדעתי היא לא ממש מחזיקה מים, אבל לכו תדעו.
בכל אופן, כשעמדתי להכין את תקציב 2018 של מדלן, אמרתי לעצמי "קח לך כמה ימים לנסות מערכת SaaS לבניית תקציב, לך תדע אולי זה ישתלם". אני מודה שקצת חששתי בהתחלה, בכל זאת אני עובד עם אקסל כבר 20 שנה (כלומר מאז כיתה ז') ומרגיש שהגעתי לרמת שליטה די טובה בו (כלומר עבודה עם פונקציות מעריכיות), אבל לפעמים צריך לצאת מאזור הנוחות כדי לעלות ל"רמה הבאה" ואני מרגיש שזה בדיוק מה שהקנה לי המעבר לעבודה עם מערכת תקציב מקצועית, Budgeta במקרה שלי (ותודה לתומר על ההמלצה). בשורה התחתונה, זה לגמרי היה שווה את זה וחזרתי כדי לספר למה:
עדכון לבנצ'מרק של חברות ה-SaaS!
עדכנתי את דף הנתונים ההיסטורים המכיל דוחות רווח והפסד של חברות SaaS.
מעבר לעדכון המספרים (וכעת אפשר לראות בפינה הימנית התחתונה את תאריך העדכון האחרון), גם שיניתי קצת את התרשימים. כעת, התרשים הראשון שמוצג הוא חלוקת האחוזים בין ההוצאות התפעוליות השונות, לשונית הבאה מראה את המספרים ולשונית אחרונה מראה את כל הנתונים שיש ביאהו פייננס, כולל התאריכים המדויקים (בתרשימים לקחתי את השנים כציר ה-x, למרות שאפשר לעשות drill-down).
שימו לב שנתוני 2017 יכולים להיות השנה שהסתיימה ב-31/1/2017 במקרה של חברות מסוימות (כמו סיילספורס), אז תמיד טוב להציץ בטבלה כדי לראות מה הנתונים שעומדים בבסיס התרשים.
תהנו!
קצת על בחירת ERP, קצת על SaaS בענן וקצת על Disruption בשווקים
בזמן האחרון יצא לי לעסוק לא מעט בשפצור מערכת הפריוריטי ERP של מדלן. זו פעם שנייה שאני מתעסק עם פריוריטי (עשיתי זאת לפני כן ב-Atera), אבל בניגוד לפעם הקודמת, הפעם אני ניגש למשימה כשראיתי המון פיתרונות SaaS B2B, בכל מיני וורטיקלים, במגוון ברמות בשלות. לכן, במהלך התהליך הזה, שלוש שאלות עיקריות מנקרות לי בראש:
- האם פריוריטי היא בחירה טובה כ-ERP של חברת סטארט אפ?
- מה זה באמת מוצר SaaS?
- מה צפוי לתחום ה-ERP בישראל?
הפוסט מעט שטחי, אני הולך לרחף קצת מעל כל נושא, הן בגלל שאני לא חושב שאני מומחה בתחום והן מפאת קוצר בזמן. בכל אופן, אני חושב שבחירת ERP הוא משהו שמעסיק לא מעט מנהלי כספים של סטארט אפים וחשבתי שהוא שווה איזה פוסט קטן. אשמח לשמוע בתגובות מה דעתכם.
מה לחפש בתפקיד שני/שלישי בקריירה? (לאו דווקא עבור רואי חשבון)
אחרי ההצלחה המסחררת1 של הפוסטים הסנסציוניים האם כדאי ללמוד ראיית חשבון ומה לחפש בתפקיד ראשון לאחר התמחות, קבלו את ממשיך הדרך שלהם: מה לחפש בתפקיד שני או שלישי לאחר התמחות, רק שכאן אני חושב שהפוסט הרבה יותר מדבר גם אל אנשים שלא למדו ראיית חשבון, והם "סתם" שכירים בתפקידי ניהול ביניים שנמצאים מדי פעם בצומת החלטה בנושאי קריירה. אגב, בכוונה כתבתי שני/שלישי – בתפקיד רביעי ומעלה אני חושב שאנשים הופכים להיות הרבה יותר שונאי סיכון בגלל משפחה וגיל – ואלה דברים שאני פחות מבין בהם ממרומי 33 שנות קיומי.
עדכון לדוח האינטרקטיבי של חברות ה-SaaS הציבוריות
שחררתי הרגע עדכון לדוח הדינמי שמציג נתונים השוואתיים ל-41 חברות SaaS ציבוריות.
יש כעת למעלה מ-50 פרמטרים שאפשר לקבל עבורם גם טבלה מסכמת וגם השוואה בין חברות, תוך אפשרות לסנן ברמת החברה/ות ורמת הפרמטרים שנכללים בניתוח. דפדפו בעמודים השונים של הדוח (ישנם חצים בתחתית התרשים) ושחקו עם התרשימים כדי להבין על מה אני מדבר. כמו-כן, ישנו התרשים שמציג את מכפיל ההכנסות כפונקציה של שיעור הצמיחה, גודל החברה ומרווח ה-EBITDA שלה. בקיצור, Good Stuff.
תהנו!
הטיפ השבועי לילד: ניהול גבייה עם Google Sheets (כולל קובץ לדוגמה)
(אוקיי אוקיי, אולי לא בדיוק שבועי, אבל אתם מבינים את הכוונה)
טוב, נתחיל. יצא לי קצת להתעסק עם גבייה בשבועיים האחרונים, וחשבתי שיהיה נחמד לשתף אתכם ב-Hack נחמד שעושה שימוש ב"פתיחות" של Google Sheets, וכשאני אומר פתיחות אני לא מתכוון רק לעובדה שאפשר לשתף מסמכים בקלילות באמצעות URL, אלא גם לעובדה שקל יחסית "לדחוף" נתונים לגליון באמצעות קוד, ולאו דווקא באמצעות מקלדת.
הדרישה: כלי דינמי לתפעול וניהול הליך גבייה
אז מה בעצם היה חשוב לי כשחיפשתי כלי שיסייע לי לנהל את תהליך הגבייה?
- שמספר אנשים יוכלו לצפות בו-זמנית בקובץ שמראה כמה חייב כל לקוח. זה אגב לא רק מי שתפקידו להתקשר ולשאול את הלקוחות איפה הכסף, אלא כל אדם אחר בחברה שמתעניין בנושא.
- שהאנשים שביצעו שיחות יוכלו להזין בו-זמנית מידע אודות השיחות שניהלו (תאריך, מה אמרו להם וכו').
- שתהיה אפשרות "לנהל דיון" בנוגע לחובות מסוימים, בצורה מסודרת.
- שיהיה דשבורד שיציג סיכום עדכני של כמה חוב יש בחוץ, כמה שיחות התבצעו.
- שיהיה אפשר לצפות בצורה מרוכזת בתוכן שהוזן (קצת כמו אזור ה-Notifications של פייסבוק).
עוד כמה מילים על WeWork
קיבלתי כמה תגובות מעניינות לפוסט הקודם על WeWork, אז חשבתי לעשות follow-up זריז.
נתחיל מהתגובה של אסף לפוסט הקודם, בו הוא הפנה לספר הנהדר של מקינזי, בו הם סוקרים את בועת הדוטקום שהתפוצצה ב-2001. הם טוענים שאחד הדרייברים לשוויים המנופחים היו שגם חברות שלא היו חברות אינטרנט אמיתיות, אלא היו קשורות לאינטרנט בצורה רופפת, הוערכו לפי מכפילים שמגלמים Scale:
הפיסקה הזו מתחברת לאחת התגובות שקיבלתי בפייסבוק:
אתה פספסת מרכיב די מהותי שהם כנראה לא מספיק מדגישים כי כולם מתייחסים אליהם כחברת נדלן בלבד. אבל הם גם בית תוכנה. יש להם מחלקת פיתוח של מעל 100 איש שמפתחת טכנולוגיות שמשמשות את הקהילה שלהם שהם גם בסופו של דבר יימכרו לחברות חיצוניות גם שלא בהכרח חברות בקהילה, ממש כחברת תוכנה.
אני לא יודע עד כמה גדול הערך המוסף שלקוחות WeWork מקבלים מפיתוחי התוכנה הללו, מה שבטוח זה ש-WeWork עצמה לא הזכירה זאת כערוץ הכנסות פוטנציאלי מהותי, ולכן, אני לא קונה את הניסיונות למצב את WeWork כחברת תוכנה.