CFO Desk Israel

עד כה נגעתי בשתי סוגיות "תעסוקתיות", האם כדאי ללמוד ראיית חשבון ומתי חברה צריכה מנהל כספים. זה לא במקרה. אלה שאלות שאני מנתח עם עצמי מפעם לפעם, לפעמים בשיתוף עם חברים מהתחום, והן לרוב "נושא חם" בדיוק כאשר הן כבר אינן רלוונטיות. כלומר, בערך בסוף ההתמחות התחלתי לשאול את עצמי למה ואיך התמחות היא כדאית, ובערך שנה לתוך התפקיד הנוכחי שלי שאלתי את עצמי מתי בכלל צריך מישהו בתפקיד הזה. אם הייתי טוב בלשון הייתי אומר שזו רטרוספקטיבה אבל אני לא בטוח שזה שימוש נכון במונח הזה…

על כל פנים, כעת, שנה וחצי לתוך התפקיד הנוכחי שלי, שהוא הראשון שלי לאחר ההתמחות, כשאני נפגש לקפה/בירה עם חברים מהפירמה יוצא לי הרבה פעמים להרהר איתם בתפקידים שאנחנו יצאנו אליהם, שאנשים אחרים יצאו אליהם, יתרונות וחסרונות לכל "יציאה", וכמובן – קווי דמיון ליציאות היותר מוצלחות. אני אוהב דיונים כאלה כי הם נוטים לחזור על עצמם בשלל צורות במהלך החיים, בעיקר כשצריך להחליט על הצעד הבא בעולם התעסוקה, ולכן אפשר לקחת מהם תובנות שישמשו אתכם לזמן רב.

אגב, בשל נקודות הדמיון הרבות שבין "תפקיד ראשון לאחר התמחות" ל"תפקיד ראשון לאחר לימודים" ייתכן שהפוסט הזה ידבר גם אל אנשים שלא למדו ראיית חשבון.

המשך קריאה

אני מודה שכל עניין החשבות והנהלת החשבונות חדש לי, והאמת היא שזה נחמד לראות את הטרנפורמציה שעובר מאזן בוחן גולמי שיוצא ממערכת הנהלת החשבונות עד לתוצר הסופי שהוא הדוח הכספי שכולנו מכירים. בפוסט זה אני רוצה להרחיב מעט על התהליך הזה של הרכבת דוחות כספיים, שנופל תחת קטגוריית חשבות.

כשמדברים על הרכבת דוחות כספיים, חשוב להבין משהו. הנהלת חשבונות זה טוב ויפה, אבל לרוב היא מהווה בערך 80% מהדוחות הסופיים עצמם. כלומר, כשאנו בונים את הדוחות הכספיים אנחנו מייצאים את המאזן בוחן שקיים כרגע במערכת הנהלת החשבונות, משנים את היתרות בכל מיני סעיפים (אלו הן הפעולות הנוספות) כך שיתאימו לתקנות החשבונאיות, ומשתמשים במאזן בוחן החדש שקיבלנו כבסיס לדוחות הכספיים שיפורסמו. התהליך הזה הוא למעשה הרכבת הדוחות. ישנן פעולות נוספות שנחליט להעביר גם במערכת הנהלת החשבונות וישנן פעולות שלא. הפקודות שנכללות רק בהרכבה ולא במערכת הנהלת החשבונות נקראות פקודות מעל הספרים.

המשך קריאה

עבר קצת זמן מאז הפוסט האחרון, ולא סתם. הייתי עסוק עם הכנת הדוחות הכספיים, עניינים שוטפים אחרים וגם, כפי שכותרת הפוסט מרמזת, עם העברת המשרדים שלנו. ניסיתי לזקק כמה תובנות מהתהליך לפוסט שאני מקווה שיעזור למי ששוקלים לעשות מהלך דומה, הפוסט הזה הוא תפעולי יותר מהאחרים אבל אני מניח שיהיה רלוונטי ללא מעט חברים.

שלב ראשון: בדיקת כדאיות כלכלית

ראשית כל, אני יוצא מנקודת הנחה שכבר יש לכם משרדים ואתם שוקלים להחליף. מציאת משרד ראשון היא משימה שונה מזו שאני התמודדתי איתה, לפעמים היא קלה יותר כי לא צריך להתחשב בתגובת העובדים לשינוי המיקום ולפעמים קשה יותר (עודף אלטרנטיבות, לקיחה בחשבון של קניית ציוד וכו').

אז איך מתחילים בבדיקת הכדאיות? דבר ראשון, מצטמצמים למספר אלטרנטיבות קטן ככל האפשר, תוך לקיחה בחשבון של הגורמים הבאים:

המשך קריאה

עד כמה רלוונטית השאלה מה כדאי ללמוד?

אם היה לי שקל על כל שיחת סלון או מסדרון, במפגש חברתי או הפסקת צהריים בעבודה, בשנה א' ללימודים או שנה לתוך ההתמחות, שסבבה סביב השאלה מה כדאי ללמוד או היכן כדאי להתמחות, הייתי כותב לכם את הפוסט הזה מהריץ' קרלטון. בבלוג שפונה אל מנהלי כספים, אני חושב שמן הראוי לדבר גם על הסוגיה הזו, בטח עכשיו כשכבר יש לי מעט פרספקטיבה על המקצוע שלי ועל מקצועות אחרים שיצא לי להכיר. מיותר לציין, אבל כל התוכן בפוסט זה הוא דיעה, לא עובדה, שמסתמכת על ניסיון שלי או ניסיון של חברים, ואתם מוזמנים להגיב עם תובנות משלכם.

המשך קריאה

כזכור מהפוסט בנושא, ניכיון צ'קים הוא דרך לקבל היום את התמורה בגין צ'ק שאמור להיפדות בעוד זמן מה (מקסימום ששה חודשים), בניכוי עמלה וריבית הנגבות במועד ההפקדה. למעשה, מדובר בהלוואה שנפרעת כאשר מגיע מועדו של הצ'ק. כמו כל הלוואה, גם להלוואה זו ישנה תקרת מקסימום שהבנק מאפשר, ולכן רצוי להיות עם האצבע על הדופק בכל הנוגע לאחוזי הניצול שלה. הגדלת מסגרת הניכיון דורשת הגדלת ביטחונות ו/או ערבויות ועדיף להיערך לכך מבעוד מועד. אחרת, כאשר מגיעים לניצול מקסימלי, תזרים המזומנים השוטף עלול להיפגע כיוון שאי אפשר יותר להפקיד צ'קים שקיימים ברשותנו.

המשך קריאה