טיפים לבקרה על תקציב השיווק וחישוב ROI

אז אחרי שחפרתי לכם על הטיול שלי לארגנטינה והתובנות שעלו לי בנוגע לתכנון תקציב ובקרה עליו, הגיע הזמן להודות שהתובנות אולי עלו באוקטובר 2015, אבל הביצוע קרה רק עכשיו, בפברואר 2016. מה גרם לי להפסיק להתעצל ולהטמיע תקציב? פשוט, בסביבות חודש דצמבר 2015 השקנו בחברה בה אני עובד פעילות חדשה בארה"ב, ויחד איתה פעילות שיווק במספר ערוצים, כאשר במקביל לזה גם הגברנו את קצב העבודה עם פרילנסרים באמצעות Upwork.

בינואר הכל עוד איכשהו תקתק, אבל בתחילת פברואר התחלתי להרגיש שזה מתחיל לברוח לי. כמי שאמון על תזרים המזומנים של החברה, זו לא תחושה נעימה כל כך, ולכן התחלתי לפעול.

שלב ראשון: קיבוץ הוצאות השיווק תחת מספר סוגים מצומצם

ראשית, חילקתי את הוצאות השיווק לארבעה סוגים, מהכבד לקל:

  1. שיווק ממומן – כל הוצאה שמטרתה "לקנות" לידים, למשל: Google AdWords, פרסום בפייסבוק, פרסום בטוויטר, פרסום בלינקדין, פרסום באתרי השוואות (בתחום שלנו זה היה GetApp ו-Capterra), פרסום באנרים באתרים מסוימים וכו' וכו'.
  2. פרילנסרים – מעצבים, מתכנים, קופירייטרים וכו'.
  3. כלי עזר – כלים, בד"כ על בסיס מנוי, שעוזרים לפעילות השיווק, למשל: Unbounce עבור דפי נחיתה, שירות מספר טלפון וירטואלי בארה"ב ומענה ולקיחת הודעות במידה ואנחנו לא עונים, צ'אט באתר (אנחנו משתמשים ב-Zopim) וכו'.
  4. קידום מכירות – נהוג לתת ללקוחות שאתם מבקשים מהם לכתוב ביקורת מפרגנת באתר השוואת מתנה צנועה, כמו Drone או ספר.

אלה סעיפי התקציב שהחלטתי שאני הולך לעבוד איתם. לאחר מכן, יצרתי עבור כל סעיף כזה חשבון הוצאות שמיוחס לו כך שחשבוניות שנרשמות על חשבון הוצאות זה ייזקפו לסעיף התקציבי הנכון.

המשך קריאה

כמה דברים שלמדתי על תכנון תקציב ובקרה (או: למה לא כיף איתי בטיולים)

עבר הרבה זמן מאז הפוסט האחרון שכתבתי כאן.
האמת שקראתי ולמדתי כל כך הרבה בחודשים האחרונים, ובכל פעם שחשבתי לכתוב פוסט פשוט לא התחשק לי. אני חושב שזה בגלל שמרבית הפוסטים שלי היו טיפה ארוכים, ולכן בחודשים הקרובים אני אשתדל להגביר את תדירות הפוסטים, על חשבון האורך שלהם.
בכל אופן, את הפוסט הזה אני מתכנן לכתוב עוד מאוקטובר 2015, לאחר שחזרתי מירח דבש בארגנטינה עם אשתי. זו הפעם השנייה שלי בארגנטינה, זו מדינה עם מגוון מדהים, ובכלל, קולוניות בדרום אמריקה מרתקות אותי: השילוב של ארכיטקטורה אירופאית עם אוכלוסיה, הממ.. לא אירופאית, מגניב אותי כל פעם מחדש (כלומר, בפעם השנייה). הסקרנות הזו רק התגברה מאז שקראתי את המאמר של אסמוגלו על חשיבות המוסדות להתפתחות כלכלית, הרי הקולוניות לשעבר האלה הן דוגמה חיה למאמר שלו. בכל אופן, אני טיפה סוטה מנושא הפוסט ולכן רצוי שאתקדם.

אני לא יכול להגיד שלקחתי יותר מדי דברים מהחיים המקצועיים שלי אל החיים האישיים, אבל לדעתי זה צפוי להשתנות. יש הרבה קווים משיקים בין ניהול כספים של חברה לניהול כספים של משפחה, בטח ככל שהמשפחה גדלה. לאחרונה עולות לי הרבה מחשבות על הנושא הזה לאחרונה ואני מקווה לכתוב עליהן בעתיד.

לפני שנסענו, ניסינו אני ואשתי לתכנן כמה יעלה הטיול כמעין משחק מחשבתי יותר מאשר תקציב אמיתי. אני, כנראה בהשראת הזכרונות שלי מהטיול ב-2005, חשבתי שהטיול יעלה 20,000 ש"ח כולל טיסות. אשתי נטתה יותר לכיוון 30,000 ש"ח. אני לא אחזיק אתכם יותר מדי זמן במתח: הטיול עלה בסביבות 40,000 ש"ח. עם כאלה יכולות חיזוי, מזל שעזבתי את עולם הערכות השווי…

המשך קריאה

שירות לקהילה: תעריפי שכירות בתל אביב (ינואר 2016)

קיבלנו היום בפקס עלון פרסומי עם מגוון הצעות להשכרת משרדים בתל אביב. כשחיפשתי משרד עבור החברה שלנו מאוד עניין אותי הבנצ'מרק, אז חשבתי שאולי עיקרי הדברים מתוך העלון יעניינו גם אתכם. קחו בחשבון שיחד עם המחיר למ"ר כדאי גם לקחת בחשבון גם את דמי הניהול, גובה הארנונה ואחוז השטחים הציבוריים, כפי שהרחבתי כאן.

מעניין לראות שיש מקומות בתל אביב שהמחירים בהם מאוד נמוכים, גם ביחס לפתח תקווה ורמת גן, כנראה שזה בגלל רמת נגישות נמוכה או סביבה רועשת.

בהצלחה לכל העוברים…

תעריפי שכירות תל אביב

שדרוג משמעותי ל-xlwings

לאלו מכם שהרימו את הכפפה והחליטו ללמוד לחבר את פייטון לאקסל, אז החבילה שהמלצתי עליה בשם xlwings הוציאה זה עתה שדרוג מאוד משמעותי – היכולת ליצור פונקציות (UDF, בעגה המקצועית), במקום להסתפק בפעולות מקרו. כעת, במקום לשים את הערכים הדינמיים בתאים מסוימים ושהקוד ימשוך אותם משם, אפשר פשוט להעביר את הערכים באמצעות פונקציה!

אני מזכיר שהחיסרון בחיבור פייטון לאקסל הוא שמי שמקבל את הקובץ צריך להיות עם פייטון מותקן. זה כנראה לא הולך להשתנות, אבל כל עוד מדובר בניתוחים מקומיים – שווה להיכנס לזה.

עמוד ה-Quick Start של xlwings.

תהנו :)

מה חשוב לחפש בתפקיד ראשון לאחר התמחות בראיית חשבון

עד כה נגעתי בשתי סוגיות "תעסוקתיות", האם כדאי ללמוד ראיית חשבון ומתי חברה צריכה מנהל כספים. זה לא במקרה. אלה שאלות שאני מנתח עם עצמי מפעם לפעם, לפעמים בשיתוף עם חברים מהתחום, והן לרוב "נושא חם" בדיוק כאשר הן כבר אינן רלוונטיות. כלומר, בערך בסוף ההתמחות התחלתי לשאול את עצמי למה ואיך התמחות היא כדאית, ובערך שנה לתוך התפקיד הנוכחי שלי שאלתי את עצמי מתי בכלל צריך מישהו בתפקיד הזה. אם הייתי טוב בלשון הייתי אומר שזו רטרוספקטיבה אבל אני לא בטוח שזה שימוש נכון במונח הזה…

עדכון (אוגוסט 2016): כתבתי פוסט חדש על ה"הצפה" בתחום ראיית בחשבון.

על כל פנים, כעת, שנה וחצי לתוך התפקיד הנוכחי שלי, שהוא הראשון שלי לאחר ההתמחות, כשאני נפגש לקפה/בירה עם חברים מהפירמה יוצא לי הרבה פעמים להרהר איתם בתפקידים שאנחנו יצאנו אליהם, שאנשים אחרים יצאו אליהם, יתרונות וחסרונות לכל "יציאה", וכמובן – קווי דמיון ליציאות היותר מוצלחות. אני אוהב דיונים כאלה כי הם נוטים לחזור על עצמם בשלל צורות במהלך החיים, בעיקר כשצריך להחליט על הצעד הבא בעולם התעסוקה, ולכן אפשר לקחת מהם תובנות שישמשו אתכם לזמן רב.

אגב, בשל נקודות הדמיון הרבות שבין "תפקיד ראשון לאחר התמחות" ל"תפקיד ראשון לאחר לימודים" ייתכן שהפוסט הזה ידבר גם אל אנשים שלא למדו ראיית חשבון.

המשך קריאה

מטריקות SaaS והקשר להערכת שווי חברות

פוסט חדש בנושא (דצמבר 2016): המדריך המקוצר להערכת שווי חברות SaaS

SaaS, קיצור ל-Software as a Service, הוא מודל מכירות בה מוכרים תוכנה מסוימת כשירות, ולא תמורת עלות חד פעמית כמו פעם. למשל, פעם חברה הייתה רוכשת מערכת לניהול קשרי לקוחות (CRM) בעלות חד פעמית, היום יש אפשרות לרכוש מנוי לשירות CRM של חברת Salesforce, חברה ששווי השוק שלה כרגע הוא בערך 50 מיליארד דולר. יש עוד המון דוגמאות למגוון חברות תוכנה שהטמיעו מודל SaaS, הזכורות לי כרגע הן Office 365 של מיקרוסופט ו-Adobe שעשתה זאת עבור ליין תוכנות העריכה הגרפית שלה. בדרך כלל, מודל SaaS הולך יד ביד עם ענן, כלומר ה"תוכנה" נמצאת בשרתי החברה שמספקת אותה והצרכן נהנה מהשירות באמצעות הדפדפן שלו או אפליקציה בטלפון הנייד.

יש המון יתרונות למודל מכירה כזה. אם בענן עסקינן, אז ספק התוכנה צריך לתמוך רק בגרסה אחת – זו שבענן, וכן קל יחסית להטמיע שדרוגים ותיקוני באגים דחופים. גם הצרכן מרוויח: בדרך כלל, מודל SaaS מביא איתו מודל תמחור פשוט ושקוף (למשל, x דולר עבור משתמש, עם אפשרות לשנות את כמות המשתמשים מדי חודש), ובכך מחליף מודל מכירה מסורבל ומורכב (y דולר הטמעה ראשונית, z דולר עלות רישיון ל-a משתמשים, כשכמות המשתמשים קבועה מראש ועוד המצאות כיד הדמיון). בנוסף, הצרכן יכול להפסיק את המנוי מתי שהוא רוצה, מה שמקל על החלטת הקנייה ("נקנה לחודש, מקסימום נפסיק").

מנקודת מבטו של CFO, יש משהו מאוד אלגנטי ב-SaaS, ואני חושב שזו הרציפות הזו מחודש לחודש. די ברור מה האינדיקטורים לבריאות הפעילות, קל למדוד אותם מחודש לחודש והם פחות מושפעים מעונתיות. כאחד שעסק מספר שנים בהערכת שווי חברות, ההקבלה למדדים שהכרתי משם ישר קפצה לי, וזה יהיה הנושא של פוסט זה.

המשך קריאה

הרכבת דוחות כספיים, פקודות נוספות, העברת יתרות פתיחה ועוד

אני מודה שכל עניין החשבות והנהלת החשבונות חדש לי, והאמת היא שזה נחמד לראות את הטרנפורמציה שעובר מאזן בוחן גולמי שיוצא ממערכת הנהלת החשבונות עד לתוצר הסופי שהוא הדוח הכספי שכולנו מכירים. בפוסט זה אני רוצה להרחיב מעט על התהליך הזה של הרכבת דוחות כספיים, שנופל תחת קטגוריית חשבות.

כשמדברים על הרכבת דוחות כספיים, חשוב להבין משהו. הנהלת חשבונות זה טוב ויפה, אבל לרוב היא מהווה בערך 80% מהדוחות הסופיים עצמם. כלומר, כשאנו בונים את הדוחות הכספיים אנחנו מייצאים את המאזן בוחן שקיים כרגע במערכת הנהלת החשבונות, משנים את היתרות בכל מיני סעיפים (אלו הן הפעולות הנוספות) כך שיתאימו לתקנות החשבונאיות, ומשתמשים במאזן בוחן החדש שקיבלנו כבסיס לדוחות הכספיים שיפורסמו. התהליך הזה הוא למעשה הרכבת הדוחות. ישנן פעולות נוספות שנחליט להעביר גם במערכת הנהלת החשבונות וישנן פעולות שלא. הפקודות שנכללות רק בהרכבה ולא במערכת הנהלת החשבונות נקראות פקודות מעל הספרים.

המשך קריאה

אחי, יש לך BI?

עדכון (מאי 2016): אני ממליץ בחום לעיין בפוסט המשלים שכתבתי על Power BI

אם הייתי יכול לחלק לשניים את התקופה שלי עד כה כ-CFO, ללא ספק הייתי בוחר ברגע שבו החלטתי שאני מטמיע מערכת BI בחברה אצלנו. מעבר לעובדה שמדובר באתגר טכנולוגי לא פשוט, השינוי שקרה בארגון בעקבות זאת היה לא פחות ממהפכה. פתאום כל המידע זמין, נגיש, עדכני; העובדים מדקלמים את המדדים שנבנו (אוקיי, אני קצת מגזים); הדיונים הם הרבה יותר מבוססי נתונים מאשר תחושות. בקיצור: אירופה.

לפני שנצלול למעמקי הנושא, הבא נגדיר קודם מהי בכלל מערכת BI, ואחר כך נדון באיך מטמיעים אחת.

המשך קריאה

יוזמה: הקמת קבוצת וואטס אפ למנהלי כספים

מי שכבר מכיר אותי מבין שהכוונות שלי לאתר הזה, מלבד פרסום תוכן איכותי, הוא לבנות קהילה תומכת למגזר מנהלי הכספים, כאשר ב"מנהלי כספים" אני מתכוון לקבוצה רחבה יחסית של בעלי תפקידים. זה יכול להיות מנהלי (או מנהלות!) כספים של חברות קטנות, VP Finance או מנהלי כספים בחברות בינוניות וגם מנהלי צוותי כלכלנים בחברות גדולות. המטרה היא ליצור קבוצה שתהיה מקום לשאול בו שאלות מכל הסוגים (מיסוי, דיני עבודה, BI ועוד), לחלוק משרות שנפתחו וכל דבר רלוונטי אחר שחברי הקבוצה ימצאו לנכון לשתף. ראיתי את זה עובד יפה במגוון של תחומי עיסוק ומעניין אותי אם יש לזה מקום גם בענף שלנו.

כרגע אני בודק את מידת הרלוונטיות של זה לקוראי האתר. אם אתם בעניין, אנא פנו באמצעות דף יצירת הקשר, וברגע שאחליט לפתוח את הקבוצה אצרף אתכם.

להשתמע…

ערן

כמה דברים שלמדתי על מעבר משרדים

עבר קצת זמן מאז הפוסט האחרון, ולא סתם. הייתי עסוק עם הכנת הדוחות הכספיים, עניינים שוטפים אחרים וגם, כפי שכותרת הפוסט מרמזת, עם העברת המשרדים שלנו. ניסיתי לזקק כמה תובנות מהתהליך לפוסט שאני מקווה שיעזור למי ששוקלים לעשות מהלך דומה, הפוסט הזה הוא תפעולי יותר מהאחרים אבל אני מניח שיהיה רלוונטי ללא מעט חברים.

שלב ראשון: בדיקת כדאיות כלכלית

ראשית כל, אני יוצא מנקודת הנחה שכבר יש לכם משרדים ואתם שוקלים להחליף. מציאת משרד ראשון היא משימה שונה מזו שאני התמודדתי איתה, לפעמים היא קלה יותר כי לא צריך להתחשב בתגובת העובדים לשינוי המיקום ולפעמים קשה יותר (עודף אלטרנטיבות, לקיחה בחשבון של קניית ציוד וכו').

אז איך מתחילים בבדיקת הכדאיות? דבר ראשון, מצטמצמים למספר אלטרנטיבות קטן ככל האפשר, תוך לקיחה בחשבון של הגורמים הבאים:

המשך קריאה