מלא זמן חלף מאז הפוסט האחרון בנושא קריירה (by far הנושא הכי אהוב בבלוג), ובמקרה בזמן שאני עובד על פוסט עדכני בנושא, יצא שלפני שבועיים וקצת הזדמן לי לקחת חלק בפאנל בנושא ניהול קריירה בכספים, בהנחיית רן שניידרמן (המייסד והמנכל של Made Finance), ובהשתתפות:

• רועי הלדשטיין (סמנכל FP&A בצ'ק פוינט)
• נועה הוכברג-צבר (VP Finance בפייבר)
• דפנה גרובר (CFO באקווה ביטחון. סתם, סקריוריטי)

המיטאפ אורגן על ידי אייל פרטוק מדף הפייסבוק חשבונאים להכיר וקרן הרשקוביץ מארגון הבוגרים של 8200. באו בערך 120 איש, חתך גילאים צעיר ברובו, מה שלא הפתיע אותי אבל בדיעבד קצת חבל – כי רוב הנושאים שנידונו רלוונטים גם לאנשים עם 10 שנות ניסיון מקצועי. מטבע הדברים, והמשתתפים, רוב הדיון נסב סביב מגזר ההיי טק, שזה טוב לי כי הבנתי את רוב המונחים והאמת שברוב הנושאים זה לא כל כך שינה, מלבד נושא אחד שאגע בו עוד מעט.

אז מה היה מעניין? הכל לדעתי, אבל חשבתי שיהיה נחמד לתעד את שאלת הסיכום של רן: "אלו טיפים תרצו לתת על סמך ניסיונכם?". בכוונה לא הוספתי משהו בסגנון "לדור הצעיר" כי אלה טיפים שרלוונטים לדעתי לכל שכבת גיל, לא משנה הוותק. הנושא שהכי חזר על עצמו הוא ה-DD שצריך לעשות למעסיק לפני שסוגרים, בעיקר לבוס הישיר אבל גם לחברה כולה. יש מספר איתותים חיצוניים שיכולים לעזור, כמו איכות הקרנות המושקעות, הטראק רקורד של היזם ושאר חברי ההנהלה, שיעור הצמיחה בהכנסות ואני אישית מחבב את האם החברה התחילה ב-Bootstrap. צריך לומר שיש כאן הרבה חלקים נעים, לא לכל השאלות תקבלו תשובות והאמת היא שזה גם תלוי במידת הבכירות של התפקיד. ועדיין, זה היה טיפ שחזר לדעתי אצל כ-ו-ל-ם אז כדאי לקחת לתשומת הלב.

דפנה גרובר, הוותיקה בפאנל, מאוד מאמינה בלעבוד בחברות גדולות. בהתחלה, באמצע, בסוף. כל הזמן. שכדאי להישאר בפירמה 5 שנים לפני שעוזבים, ואז להתחיל מסלול כעוזר חשב בחברה גדולה, להצטיין, לקחת עוד תחומי אחריות ולהתקדם אט-אט לפסגה. זו נקודת מבט מעניינת בעיניי, כי היא די שונה מרוב מה שיוצא לי לראות סביבי (גם כשמדובר בקולגות בני 45 ומעלה), בגלל שהמסביב שלי זה סטארט אפים של 100-400 עובדים :) אין ספק שהדרך הזו מאוד השתלמה לדפנה, שהצטיינה והתקדמה בחברות ענק וכיהנה כ-CFO באלווריון, נייס, לנדא לאבס ועוד. אבל, ואני מקווה שאני לא "חורג מהקו" כשאני אומר זאת, תמיד כשלוקחים עצת קריירה מאדם מצליח יש לזכור שמאחר והוא בן אנוש הוא כנראה סובל מ-Survivorship Bias, כלומר הוא משליך מההצלחה שחווה במסלול הקריירה שלו לגבי מה שנכון עבור כלל האוכלוסיה. זה חלילה לא אומר שיש לבטל את הדעה הזו, כולנו לוקים מהטיות כאלה ואחרות בוודאי בנושא דל-בתצפיות כמו זה (כל אדם חווה רק מסלול קריירה אחד: שלו), זה פשוט משהו שצריך לקחת בחשבון. גם בנוגע לעצות שלי כמובן. אבל בין אם מסכימים עם דפנה או לא, ניכר שכל הדוברים, ללא יוצאים מהכלל, סולדים מקדנציות קצרות מדי כשהם בוחנים קורות חיים של מועמדים.

רועי המליץ להחליט על מסלול רצוי ולא סתם לקפוץ על משרה פנויה שנראית אטרקטיבית באותו רגע. אני מסכים מאוד, ואוסיף שכדאי גם לחשוב באיזה ענף לא לעבוד.

אני הקטן נתתי 3 עצות משלי:

1. האחת, DD למעסיק הפוטנציאלי (כמו כולם)
2. השנייה, הצטיינו בכל תפקיד שאתם עושים – עדיין לא פגשתי מישהו בכיר שלא הצטיין בתפקידים הקודמים שמילא. אם זה מישהו שבא מהפירמה הוא היה שם במסלול לשותפות. אם זה ראש צוות הוא היה עובד מצטיין קודם לכן. זו דרכו של עולם התעסוקה במגזר הפרטי
3. השלישית, ואולי מפתיעה כשהיא באה ממישהו כמוני, היא נסו לעבור בחברה גדולה במהלך העשור הראשון לחייכם המקצועיים. זה חשוב לדעתי לחוות כיצד מתנהלים ארגונים של כמה מאות עובדים מבחינת תהליכים, מבנה החברה, תקשורת מול סניפים בחו"ל וכו'

אם אני צריך לסכם את הערב במילה אחת היא כנראה תהיה סבלנות. יצאתם מהפירמה, התחלתם מסלול מסוים – תהיו סבלניים, תעבדו קשה ודברים אמורים להתחבר בסוף.

שאפו ענק לקרן ואייל על הארגון של הערב הזה, כן ירבו.