כמה דברים שכדאי שתדעו על מסים

שלא כמו הפוסטים האחרים, נעזרתי בפוסט זה בשני חברים טובים מהתואר, כל אחד מהם תותח בתחומו. אשמח להפנות אתכם אליהם במידת הצורך. כמו-כן, דיסקליימר: אני אינני איש מסים ולא אחראי לשום החלטה שתיקחו בהתבסס על מידע שמוצג בפוסט הזה. שום החלטה. אפס. גורנישט. יאללה, בואו נתחיל.

בנג'מין פרנקלין אמר פעם ש"שום דבר בעולם איננו וודאי בעולם מלבד מוות ומסים", ואני תמיד מאמין לאנשים שנמצאים על שטרות. העניין במסים הוא שהם אולי וודאיים, אבל לא תמיד פשוטים. בכלל, יש מצב לא רע שהתחום בו קיים הפער הכי גדול בין הפשטות בתיאוריה לסיבוכיות בפרקטיקה הוא מסים, מה שכנראה מסביר את שכר הטרחה הגבוה שגובים העוסקים בתחום. למה אני מתכוון כשאני אומר "סיבוכיות בפרקטיקה"? שני קשיים עיקריים:

  1. עבור חברות קטנות ופחות מתוחכמות, זה לא דבר פשוט לוודא שכל הקצוות מבחינת מיסוי סגורים במאה אחוז. החשיפות רבות ולא תמיד בכלל מודעים לקיומה של חשיפה עד שעוברים ביקורת מס הכנסה או בדיקת נאותות על ידי מומחה מס לקראת עסקה.
  2. גם כאשר יודעים על קיומה של סוגיה, לעיתים קרובות חקיקת המס נמצאת שנים מאחורי מודל עסקי מסוים, ואז זה כבר עניין של פרשנות החוק. ככלל בחיים, אם יש צורך בפרשנות, סימן שיש סיבוכיות.

לסיכום, קיומן של הרבה הוראות חקיקה ושטחים אפורים בנוגע ליישום שלהן הוא צרה צרורה, לחברות גדולות וקטנות כאחת.

עכשיו, אני לא איש מסים. אני כנראה יודע 20% ממה שאיש מסים יודע. יחד עם זאת, בשנים האחרונות יצא לי להתעסק קצת בנושא, ובעיקר – יצא לי לחוות מה ההשפעה שיכולה להיות לו על חברה, ואני חושב שיש מקום לכתוב פוסט על הנושא.

מהו מיסוי? מדוע צריך אותו?

סתאאםם, לא. הדבר היחיד שאני מתכוון לכתוב בנושא הוא שישנם שני סוגים של מסים:

  1. מסים עקיפים – מוטלים על צריכה (למשל, מע"מ, מכס ומס קנייה)
  2. מסים ישירים – מוטלים על רווחים (של חברות או יחידים, זה לא משנה)

מס ערך מוסף (מע"מ)

מע"מ הוא מס עקיף, כלומר כזה שחל על צריכה, ובסופו של יום מגולגל כלכלית אל הצרכן הסופי האחרון בשרשרת – בד"כ אנשים פרטיים.1 זה לא שחברות או עסקים לא משלמים מע"מ, הם פשוט מעבירים לרשויות את המע"מ שגבו מהלקוחות בגין חשבוניות שהנפיקו, בניכוי המע"מ שהם עצמם שילמו עבור חשבוניות ששילמו לספקים שלהם. כלומר, נגיד שהוצאתי חשבונית על סך 100 ש"ח פלוס 17 ש"ח מע"מ, ושילמתי חשבונית על סך 60 ש"ח פלוס 10.2 ש"ח מע"מ, אני חייב למע"מ 6.8 ש"ח. אגב, 6.8 ש"ח הם 40 ש"ח (הרווח שלי) כפול שיעור המע"מ, בגלל זה נהוג לומר שמע"מ הוא מס שחל על הרווחים.2

לפני שאני ממשיך רק אציין שמע"מ, כמו רוב סוגי המס, יכול מאוד להסתבך. לא כל העסקאות חייבות במע"מ ועבור אלו שכן – שיעור המע"מ יכול לנוע בין אפס לשיעור המע"מ המצוין בחוק (כיום שיעור המע"מ הוא 17%). בכל אופן, הנה כמה נקודות פרקטיות שיכולות לעניין אתכם:

  • את דוח המע"מ מגישים עד ה-15 לחודש. אם משלמים בשיק, צריך לעשות זאת עד ה-17 לחודש. אם משלמים בהעברה בנקאית, צריך לעשות זאת עד ה-19 לחודש.
  • לרוב, בקשר לייצוא טובין שיעור המע"מ הינו 0%. כלומר, לחשבוניות שחברה מקומית מוציאה לחברה זרה לא יתווסף מע"מ. יחד עם זאת, בנפחים מסוימים או בעסקאות מסוימות, קיימת חובה להקים יישות מדווחת במדינה המקומית ובמקרה כזה צריך להוסיף את המע"מ וכמובן לדווח עליו לרשויות המקומיות.
  • עניין המע"מ הוא סוגיה לא פשוטה כשמוכרים באינטרנט, ולכן רצוי לבחור בספק שירותי סליקה שמבין זאת. כיום, רוב הספקים מספיק מתוחכמים בשיל לטפל בזה כמו שצריך, אבל חשוב שתהיו מודעים לסוגיה. בקרוב אכתוב על כך פוסט נפרד, בינתיים רק אזכיר פתרונות כגון BluesnapVindicia ו-Stripe.
  • גובה תשלום המע"מ יכול להיות די תנודתי אם החשבוניות ללקוחות או החשבוניות מהספקים נוטות גם הן לתנודתיות. למשל, חשבונית גדולה על שכר דירה שמונפקת לנו מדי רבעון יכולה להקטין דרמטית את חבות המע"מ בחודש שבו נכיר בה.
  • עדיף שלא להגיע למצב שבו מע"מ צריך להחזיר לנו כסף, ואני לא מתכוון להרחיב בנושא.
  • אפשר להכיר בחשבונית עד חצי שנה ממועד הנפקתה, כלומר, אני יכול לכלול חשבונית מספק גם שלושה חודשים לאחר שהונפקה לי, זה לא חייב להיות באותו חודש.

ניכוי מס במקור

ניכוי מס במקור הוא תיאור למצב שבו הלקוח מנכה לספק חלק מהתמורה ומעביר חלק זה למס הכנסה, כלומר, הלקוח משמש כזרוע הגבייה של מס הכנסה עבור אותו חלק. זה לא אומר שזה המס היחיד שיחול על אותו ספק בגין אותה עסקה, זה פשוט דרכו של מס הכנסה "לזרוק אחריות" על הלקוח. המונח "זריקת אחריות" הוא כמובן טיפהל'ה שכונה, אבל המטרה היא להבהיר שהחובה לנכות מס חלה על הלקוח. על הלקוח לבדוק האם לספק יש פטור מניכוי מס במקור, ואם יש לו (אלו רוב המקרים) הלקוח מעביר לספק את מלוא סכום החשבונית. אם לא, הלקוח מעביר לספק x% מסכום החשבונית, ואת השאר למס הכנסה. ההיגיון מאחורי חובת הדיווח הזו הוא הבא: אם הטבה לא דווחה כראוי, רשויות המס לא יכולות לדעת מכך (אלא במקרה של ביקורת, ואז זה יכול להיות מאוחר מדי), ולכן, במקום "לסמוך" על מקבל התמורה שידווח כראוי, מלכתחילה חובת הבדיקה והטיפול הנאות חלה על זה שמשלם. הרי אם המשלם מדווח ומנכה, קל וחומר שמקבל התמורה חייב להתיישר לפיו ולדווח גם הוא. כך רשויות המס מסייעות לעצמן בגביית המס שמגיע להן, מבלי ממש להתאמץ.

הדוגמה השכיחה ביותר לנושא הוא יחסי עובד-מעביד, כאשר הספק הוא העובד והלקוח הוא המעביד. לעובד אין פטור מניכוי מס במקור, ולכן המעביד מנסה לעובד מס הכנסה בגין משכורת הברוטו שלו. הדוגמה השנייה היא בנק שמנכה מס רווחי הון ממשקיע המנהל אצלו תיק השקעות, אבל אני אעצור כאן עם הדוגמאות הבנאליות כדי שלא תגידו שהעתקתי הכל מערך הויקיפדיה של הנושא.

החלק הטריקי, לפחות עבור מי שלא בא מתחום המסים, הוא להיות מודע למצבים הלא שכיחים ולפעול בהתאם. בהרבה בדיקות נאותות, סוגיית ניכוי מס במקור תופסת חלק מהותי בדיוק בגלל המצבים הלא שכיחים. קחו למשל את המקרה של ספקים מחו"ל. מאוד קל להזמין שירות באמצעות כרטיס אשראי מספק זר (למשל, מערכת CRM) ולשלם את התמורה במלואה. זה בסדר, כי שירותים נופלים תחת הפטור,3 אבל ייתכנו מצבים מסובכים יותר, כמו קניית זיכיון למשל, שהסכום המשולם לספק איננו פטור והחובה להסדיר את הנושא חלה עליכם! במקרה שכזה, ראשית, עליכם לפעול לכך שהספק יסדיר את מעמדו המיסויי מול רשויות המס, כלומר שהוא ידאג לנציג מטעמו שיכין בקשה לפטור מניכוי מס במקור והוא יהיה זה שישלם על הכנת הבקשה לעו"ד / רו"ח שיכין אותה. ייתכן שהבקשה תוגש לבסוף בשמכם כי אתם מתנהלים מול פקיד שומה מקומי ואם הבקשה תוגש בשמו של ספק זר היא תיבדק במחלקה הבינלאומית של רשות המסים, ועדיף להתנהל מול פקיד השומה המקומי במקרים הללו, אבל זה לא משנה. גם אם זה מוגש בשמכם, עליכם לדאוג לכך שההוצאות בגין הכנת הבקשה יחולו על הספק. שנית, חשוב מאוד לכלול בחוזה סעיף שמציין כי כל הניכויים שיידרשו מכם כלקוח בגין תשלומים לאותו ספק יחולו על הספק. כלומר, נאמר שלאחר הסדרת מעמדו המיסויי של הספק נקבע כי שיעור המס שיחול על התשלומים אליו הינו 10%, וכעת ברצונכם לשלם חשבונית בסך 1,000 אירו; אתם תשלמו לספק 900 אירו, תעבירו 100 אירו לרשות המסים ותשלחו לספק את הקבלה שקיבלתם מרשות המסים בגין 100 אירו, כדי שהוא יוכל להשתמש בתשלום זה מול רשויות המס שלו. חס וחלילה מצב שבו החשבונית של הספק היא בנטו,כלומר הוא צריך לקבל 1,000 אירו לאחר ניכוי המס. זה אומר שכל חשבונית שלו יקרה יותר ב-11% ! זאת מכיוון שאם הוא צריך לקבל 1,000 לאחר ניכוי מס, זה אומר שהסכום לפני מס הוא 1,111 אירו (1,000 חלקי 0.9), והופה – ההוצאה שלכם בגין ההתקשרות התייקרה ב-11%. בד"כ, הדרך למנוע זאת היא לנסח בחוזה סעיף בסגנון של "הלקוח חייב לספק את סכום החשבונית בניכוי מס שייתכן ויידרש בגין אותה התקשרות".

אבל ייתכנו עוד מקרים מתחת לרדאר שיכולים להתגלות בביקורת. למשל, עובד שקיבל הטבה שבטעות לא דווח עליה בתלוש השכר, יועץ שקיבל הטבה ללא שהפיק לנו חשבונית בגין אותה הטבה, או בעל שליטה שקיבל ריבית בגין הלוואה שנתן. על כל אלה חלה חובת ניכוי מס במקור (אלא אם יש פטור).

מחירי העברה

מחירי העברה מהווים חלק ממנגנון לחלוקה צודקת של עוגת מס בין שתי מדינות. למה הכוונה? נאמרשיש לנו חברה בת בצרפת שדרכה אנחנו עושים את כל המכירות שלנו באירופה. בחברה קיימים משרד, שלושה אנשי מכירות ועציץ. מאחר וכל ההכנסות באירופה רשומות על החברה הצרפתית וכמעט שאין לה הוצאות, לכאורה ההכנסה החייבת במס שלה ממש גבוהה. מובן שהחברה האם לא ממש שמחה להשאיר הרבה רווח בחו"ל, בטח אם היא עצמה מפסידה או שמא שיעור המס בטריטוריה המקומית נמוך יותר. דוגמה הפוכה היא מצב בו חברת האם רווחית ומוכרת סחורה באמצעות סניפים במדינות בהן שיעור מס החברות נמוך (מישהו אמר גוגל/אפל/אמזון?). במקרה זה, חברת האם תשאף "להשאיר" כמה שיותר רווחים למיסוי בחו"ל. השאלה הזו, "כמה רווח זה בסדר להשאיר בחו"ל?" היא שאלה לא פשוטה שהתשובה עליה מפרנסת רבבות של מומחי מיסוי בעשורים האחרונים. לפעמים, אם אתם חברה קטנה, אפשר להרים טלפון לאיש מקצוע, לשאול מה הבנצ'מרק לסוג הסניף שיש לכם בחו"ל ולקבל תשובה מיידית (נא להיזהר עם זה), ולפעמים ישנו צורך בחוות דעת וכו'. בכל אופן, רצוי לסגור גם את הפינה הזו הרמטית ככל האפשר, גם זה עלול לצוץ בבדיקת נאותות שיעשו לכם (למשל, תיתכן חשיפת מס בצרפת אם הרווח שמוסה בצרפת קטן ממה שהיה צריך להתמסות לפי מחירי שוק).

אופציות לעובדים

אופציות לעובדים הוא כמובן עולם ומלואו, אז להלן עיקרי הדברים. כאשר מעניקים אופציות, המטרה של מקבל האופציות היא לדחות את תשלום המס כמה שאפשר, בדרך כלל עד מכירת המניות (שקיבל לאחר מימוש האופציות). עכשיו, אם העובד הוא עובד רגיל, כלומר מקבל משכורת באמצעות טופס 101, ניתן להעניק את האופציות תחת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (ובהתקיים תנאים מסוימים), ואז מממש האופציה רשאי לממש אותה ולקבל מניות מבלי להיות חייב במס. מה זאת אומרת? נאמר שתוספת המימוש של האופציה היא 2$ והשווי ההוגן של מניה הינו 5$, אבל המניה לא סחירה, כלומר העובד מממש את האופציה ו"נתקע" עם המניה עד שיהיה אקזיט (אם בכלל). לכאורה הוא קיבל הטבה בגובה 3$, אבל אלה ציפורים על העץ, לא כסף אמיתי שהוא יכול ללכת איתו למכולת. אם האופציות הוענקו תחת סעיף 102, העובד יכול לממש את האופציות ולדחות את תשלום המס בגין רווח ההון (אותם 3$) למועד מכירת המניות.

אבל, אם העובד עובד תחת הסכם ייעוץ, ההענקה מתבצעת תחת סעיף 3ט' ואז ברגע שעובד מממש את האופציה הוא חייב במס על רווח ההון. קיימים לא מעט מקרים של עובדים שעבדו תחת חוזה שכזה, קיבלו אופציות עם מחיר מימוש אפסי, אך כשבאו לממש גילו כי הם חייבים במס, וזה כבר מעמיד את שאלת ה"לממש או לא?" באור טיפה שונה.

במקרה של תושבי חוץ, נותני שירותים או עובדים שלא מסלול נאמן, כדי שלא יהיו אירוע מס כבר במועד ההענקה, האופציות המוענקות חייבות להיות בכסף או מחוץ לכסף, כלומר תוספת המימוש צריכה להיות שווה לשווי ההוגן של המניה או גבוהה ממנו.

סיכום

ככל שגדל היקף הפעילות והגיוון בה, כך גדלה החשיפה לסוגיות מיסויות משלל גוונים. אף פעם אי אפשר לדעת הכל, ואני חושב שמתוך שלל הנושאים שמנהל כספים צריך להבין בהם, מיסוי הוא אחד הקשים שבהם, אבל עדיין, חשוב להיות עם האצבע על הדופק בנושא הזה. על ניכוי מס במקור למשל, יש במקרים מסוימים סנקציות פליליות (כלומר, סנקציות שיחולו לא רק על החברה, אלא גם באופן ישיר על עובדיה), אבל גם אם לא קיים חשש לסנקציות פליליות, חישבו כמה לא מקצועיים תיראו כשהחברה תקבל שומת מס של כמה מאות אלפי שקלים בגין משהו שיכולתם לדעת עליו. לא נגעתי בפוסט הזה בשלל נושאים מיסויים אחרים לא פחות חשובים, כגון מפעלים מאושרים ומס על העברת קניין רוחני מישראל במקרה של רכישת פעילות מקומית, בעיקר כי אני לא מבין בהם מספיק. אם תהיה דרישה, אבקש מאחד מחבריי שיכתוב פוסט אורח בנושא.

עד הפעם הבאה, הישארו רווחיים, אבל לא יותר מדי אה? (קריצה)

הערות שוליים

  1. ייתכנו מקרים בהם הצרכן הסופי הוא לא אדם פרטי ועדיין המע"מ יחול עליו מבלי שתהיה לו אפשרות להזדכות עליו, למשל, חברה זרה אשר מקבלת שירותים מחברה ישראלית בנוגע לנכס ישראלי תקבל חשבונית כוללת מע"מ אך לא תוכל להזדכות על המע"מ.
  2. האימרה שמע"מ הוא מס שחל על רווחים היא לא מדויקת כי לא על כל ההוצאות חל מע"מ, למשל חשבוניות שניפקו לנו ספקים מחו"ל. יותר מדויק יהיה לומר שמע"מ חל על רווח המחושב על בסיס חשבוניות שיש עליהן מע"מ.
  3. התקרה להעברת כספים לחו"ל בגין הוצאות שאינן חייבות בניכוי מס במקור היא 250,000 דולר ארה"ב. אם אתם לא בטוחים שההוצאה נופלת תחת הפטור והפרוטה מצויה בכיסכם, ייתכן ותרצו לקבל חוות דעת מעורך דין או רואה חשבון שתכסה אתכם. אם אתם לא בטוחים והפרוטה לא מצויה בכיסכם, ייתכן שעדיף לגשת אל רשויות המס ולנסות להסדיר את העניין. טמינת ראש בחול לא תעשה טוב משום שלמרות שמדובר במס המוטל על הספק, החובה לנכות מוטלת על המשלם וכך גם האחריות לתשלום מול רשות המסים

נ.ב – הירשמו כאן לעדכונים שבועיים ממני

מדי יום חמישי אשתדל לשלוח מייל עם 2-5 לינקים לפריטי תוכן מעניינים, כנראה בנושא כלכלה / פוליטיקה / סטארטאפים.



כתיבת תגובה