חברה קטנה או גדולה? על היתרונות *והיתרונות* של כל סוג חברה

בואו נעשה ניסוי קטן. קחו לכם עשרה קולגות בתפקידי מטה (כספים, שיווק וכו') עם סביב 7 שנות ניסיון מקצועי. אני מוכן להמר שתשעה מתוכם עברו מסלול קריירה שהוא אחד מהשניים, או חברות של עד 200 עובדים או מעל זה, בלי שילוב של השניים. מספר שאלות עולות כעת: מדוע המשרה הראשונה של דני הייתה בחברה קטנה ואילו של חגית בחברה גדולה? מדוע הם נשארו בחברות מהסוג בהן התחילו? וכמובן, איזה מסלול עדיף? משיחות קפה שיוצא לי לעשות נראה כי השאלה האחרונה היא המדוברת ביותר, ובעוד שאני לא חושב שקיימת מסקנה חותכת לכאן או לכאן, חשבתי שיהיה נחמד לאגד את מחשבותיי בנושא.

כהערת אגב, אני לא יודע למה אבל לקח לי המון זמן לכתוב את הפוסט הזה. כל הזמן נזכרתי בעוד פרט קטן ועוד אחד, סידור המחשבות לפוסט אחד מהודק היה תהליך די מייגע ואני מקווה שתמצאו עניין בתוצאה הסופית :)

כמה הנחות בסיס לפני שנתחיל

ההנחה הכי חשובה היא שבניגוד למרבית הפוסטים בבלוג, הפוסט הזה אינו פונה לרואי חשבון, אלא יותר לעובדי מטה, כלומר יותר לאנשי שיווק / כספים / אופרציה ופחות לעוסקים בפיתוח (כולל דטה סיינס) וייעוץ (כמו למשל עורכי דין או אדריכלים).

שנית, אני בכל זאת פונה לקהל צעיר ומגניב שמוטה לסטארט אפים, אז בשבילי חברה קטנה היא חברת בת עד 40 עובדים (כלומר עד סבב גיוס A כולל), בעוד שאצל אחרים חברה קטנה היא כנראה חברה של פחות מ-200 עובדים. אני חושב שההגדרה שלי נכונה יותר (כאילו, דה!) מאחר וסטארט אפים בשלב המכירות יודעים לייצר מחזורים / מורכבות תפעולית שפעם הייתה דורשת 200 עובדים ויותר. חברה בינונית היא 40-200 עובדים (סבב גיוס B) וחברה גדולה היא למעלה מכך ובדרך להרבה יותר.

ההנחה האחרונה היא שאין לי מושג מה מצבכם בחיים, כמה שנות ניסיון יש לכם, עד כמה אתם טובים במה שאתם עושים, איכות מוסד הלימודים בו למדתם ועוד. לכן, אני לא הולך למנות יתרונות וחסרונות לכל סוג חברה, אלא רק יתרונות. החסרונות מאוד משתנים מאדם לאדם ובסוף זוכרים בעיקר אותם, אז לא הפעם.

היתרונות בחברה קטנה ובינונית

עבודה בסטארט אפ קטן היא כל מה שחלמתם עליו כשהתחלתם לצפות בסיליקון ואלי או כשיצאתם מאולם הקולנוע אחרי הרשת החברתית. עזבו אם זה יצליח בסוף או לא, העבודה בסטארט אפ קטן היא רכבת הרים מטורפת, שהרבה בה תלוי ביכולת ההוצאה לפועל שלכם ושל הקולגות שלכם, לרוב אנשים מאוד מוכשרים בעלי יכולת למידה גבוהה שמתחרה רק במידת ההשקעה שלהם ביום ובלילה. שבוע אחד את מרימה מערך User Acquisition ושבוע אחר שוכרת GM לסניף הראשון בלונדון (בהנחה שאת בעמדת מפתח). עכשיו, נהוג להזהיר מפני הפיכה לכלבויניק וזה כמובן נכון למי שאלה כל התפקידים שיוצא לו לעשות (קצת כמו להיות פאונדר בלי האקוויטי), פשוט צריך לדעת לנצל את ההזדמנויות האלה, להיסגר על תחום ליבה שבו יש לכם יתרון יחסי, להתמקצע בו ולכוון לצמיחה בו (קרי לנהל יותר אנשים / אחריות על יותר מחזור מכירות / ניהול תקציבי שיווק גדולים ומורכבים יותר וכו').

זו גם הזדמנות טובה לדבר קצת על הקטע הזה של "להיות כלבויניק". האנשים הכי איכותיים שפגשתי בחיים שלי הם "כלבויניקים" שביד אחת מקלידים ומפתחים אלגוריתם ML מתוחכם וביד השנייה סוגרים עסקאות כמו VP Sales מיומן; או כאלה שהם גם מפתחים מחוננים אבל גם אנשי מוצר ואסטרטגיה מעולים; מכירים מאנדיי..? סתם חברה שפיצחה את השיווק ל-SMB בשוק סופר-תחרותי, גייסה לפי שווי של 1-2 מיליארד דולר ואין לה CMO למיטב ידיעתי. לכן, נהוג לומר כלבויניק כמעין כינוי גנאי ואני מסכים שזה נכון עבור רוב האנשים, אבל יש אנשים שמסוגלים להתעמק כמעט בכל דבר שהם נוגעים בו ולהגיע לרמת Execution שלא נופלת מאנשי מקצוע מנוסים, וכשפגשתי כאלה הם נתנו לי השראה שתדלקה ותתדלק אותי לכל משך חיי המקצועיים. במילים אחרות, העבודה לצד "כלבויניקים" מוכשרים מהווה לדעתי יתרון משמעותי שמציעות חברות קטנות לפיתוח המקצועי שלכם בצד הביצועי.

יתרון נוסף, שנגעתי בו בעבר, הוא הקשר הישיר לגורמי חוץ. ספקים, משקיעים, בנקים, לקוחות גדולים, שותפים עסקיים, מועמדים למשרות מפתח וכו'. חברות קטנות ובינוניות מאפשרות למנהלי ביניים ובכירים את הטוב שבשני העולמות – קשר ישיר מול גורמי חוץ ויכולת להשפיע על הליך קבלות החלטות בתוך הבית. זה כיף, זה מבגר ואפשר לקחת מזה המון המון לחיים האישיים ולהמשך החיים המקצועיים. אני זוכר את המשא ומתן הגדול הראשון שיצא לי לעשות בתפקיד באטרה; חוזה של בערך 20 אלף דולר בחודש, סכום מאוד גדול עבורנו בזמנו (לא שהיום זה סכום פעוט), אבל עם פוטנציאל חיסכון בעלויות של פי 2 מזה ותוך מתן שירות טוב בהרבה ללקוחות שלנו. היה מאתגר בהתחלה, אבל עם הזמן צברתי ניסיון בשיחות מהסוג הזה וניהול משא ומתן הפך למעין שריר, בלי קשר לגובה הסכומים ורמת הבכירות של הצד השני.

היתרון האחרון-חביב בחברה קטנה-בינונית הוא, איך לא, הסיכוי שהחברה תתפוצץ בגדול ותעיף אתכם הרבה מעל גרף ההתקדמות הטבעי של הקוהורט שלכם. אגב, אני כותב סיכוי כדי לרמוז על כך שדרוש כאן מזל, אבל מזל לבדו לא מספיק. חברה בצמיחה מואצת תדרוש מכם לעשות קפיצת מדרגה משמעותית בסט הכישורים שלכם אחת למספר חודשים; אם תצליחו בכך, תהיו במקום אחר לגמרי מזה שהתחלתם בו והסטטוס החדש שלכם יהיה בזכות ולא בחסד. אגב2, גם אם החברה לא "התפוצצה", אלא "סתם גדלה" מ-60 ל-200 עובדים בתוך שנתיים והתפקיד שלכם גדל יחד איתה – ברכות, מעמדכם בשוק השתדרג. חברות בצמיחה תמיד מעדיפות מישהו שכבר "עשה זאת קודם" ואתם רלוונטים כעת למשרות בקליבר אחר מקודם לכן.

היתרונות בחברה גדולה

אני חושב שהתפיסה שהכי חשוב לנפץ בהקשר של קריירה בחברה גדולה היא הסטגנציה. כשאנשים חושבים על חברות גדולות הם לרוב מדמיינים פרק בהמשרד או סצינות Rest & Vest ממשרדי Hooli. מה שקורה כאן זה השלכה מעסקי החברה (שכנראה לא הולכים לקבל פיבוט מסעיר בקרוב) על מסלול הקריירה של עובד מצוי במטה החברה. המציאות היא שארגונים גדולים דווקא מציעים גמישות תעסוקתית גבוהה יותר מארגונים קטנים, מאחר ו:

  • הארגון מכיר אתכם ואת היכולות שלכם
  • אתם מכירים את הארגון (אופרציה, לקוחות, שפה מקצועית)
  • בארגון גדול ישנן הרבה משרות פתוחות בכל זמן נתון ואתם בעמדה הכי טובה לשמוע על משרה חדשה שהתפנתה

האמת שקשה לי לחשוב על מכר שעבד בחברה גדולה ולא עשה שינוי כלשהו במסלול הקריירה שלו, חלקם די קיצוניים (למשל מכספים למוצר 🤯. היי תומר!), אבל בכל אופן מה שאני רוצה שתיקחו מזה שחברות גדולות מציעות לעובדים שלהן בחירה בין התמקצעות בנישה מסוימת בתוך המקצוע (למשל רכש ממזרח אירופה / שיווק של דאודורנטים) למגוון מסוים של תפקידים אחרים שאולי תהנו בהם יותר (רק שבסוף כדאי להחליט, כן?). זה לא פתוח לכולם ולעתים תידרש מעט סבלנות – אבל זה שם.

באותה שכונה של גמישות בתחום העיסוק קיימת גם האפשרות לקבל צ'אנסים אחרים, השכיח ביותר הוא הצ'אנס לנהל צוות בפעם הראשונה, כאשר הרווח כאן הוא כפול, גם הניסיון עצמו וגם העובדה שהוא בסביבה "מכילה יותר" שכבר קיימות בה שגרות ניהול.

יתרון נוסף של חברות גדולות הוא, ובכן, גודל. לחברה גדולה יש הרבה עובדים (ולכן הרבה תהליכי קבלת החלטות), הרבה מכירות, הרבה ספקים, הרבה לקוחות, הרבה קריאות שירות, הרבה מתחרים, הרבה X הרבה Y, הרבה פה הרבה שם, הרבה הרבה הרבה. מכל הרבה כזה אפשר ללמוד. למשל, הרבה לקוחות מאפשרים למנהל ביניים במחלקת שירות הלקוחות לחוות מגוון אתגרים מול גורמים חיצוניים ופנימיים, שילוב של מערכות מידע ו-BI ועוד אתגרים יומיומיים בתוך חלקת האלוהים הקטנה והמוגדרת-היטב שלו. זהו צד אחר של ההתמחות המקצועית, חשוב לא פחות.

הנגזרת האחרת של גודל היא כמובן שכר גבוה יותר. לחברות קטנות יש משאבים צנועים יותר, הן מנסות לפצות על כך במתן אקוויטי אבל זה לרוב לא מצליח לפצות באופן מלא.

האם ניתן לשלב בין חברה קטנה לחברה גדולה?

כן, אבל המציאות מראה שזה לא המצב השכיח. אני חושב שברגע שאתה מתחיל בסוג אחד של חברה אתה מתרגל לקצב ותרבות ארגונית מסוימים, מה שמאוד מקשה על ההסתגלות לארגונים מהסוג האחר. לאנשים שעבדו בתפקידי מפתח בחברה קטנה יהיה קשה להסתגל לקצב איטי יותר ותפקיד המרוחק ארבעה שלבים מראש הפירמידה במקרה הטוב, ואילו כאלה שעבדו בחברה גדולה יתקשו לעמוד בציפיות לבצע ברמה גבוהה במגוון רחב של תחומים. כמובן שהכל אפשרי בחיים וכל הבלה בלה הזה של דיסקליימרים, בתכלס המעברים האלה לא עוברים חלק ממה שיצא לי לראות.

מה כן? ובכן, קיים שלב הביניים של לעבור בחברה בינונית, 200+ עובדים, כזו שמאפשרת שילוב של התמחות בנישה ספציפית במקצוע (אבל כזו שלא מאבדים בה קשר עם העשייה היומיומית) וחשיפה לגודל פעילות נאה. זו תחנת מעבר לא רעה עבור שני הכיוונים, למרות שהגיונית יותר עבור הצד שבמעלה המסלול.

האם היא מומלצת? נו, בשביל זה כתבתי את פיסקת הסיכום הבאה.

גודל החברה אינו יכול להיות כוכב הצפון הבלעדי שלכם

רבים מאיתנו רגילים לחשוב על החיים במונחים בינאריים. היכן כדאי לגור, רעננה או יבנה? איזה טעם גלידה הכי טעים לנו, שוקולד או לימון (איכס!); אני לא חושב שבחירת מסלול קריירה דומה לכך. במקום לחשוב על איזה גודל ארגון מתאים לי רצוי לחשוב האם תפקיד X בארגון Y שהוא בעל תרבות ארגונית Z תחת מנהל A בתעשייה B לאחר סבב גיוס C מתאים לי, כלומר לקחת בחשבון מגוון פרמטרים הנוגעים לאלטרנטיבה ספציפית שאתם בוחנים כעת (שימו לב כמה פרמטרים מניתי וזה בלי הבסיסיים ביותר כגון תנאי השכר ומיקום המשרדים). ההחלטה היכן להשקיע 10-12 שעות מיומנו במשך מספר שנים היא מורכבת, ואני מאחל לכם שלא תידרשו לה יותר מדי פעמים במהלך חייכם המקצועיים, אבל אם כן אני מקווה שהפוסט הזה נתן לכם מספר נקודות שכדאי לקחת בחשבון. אישית, אני מאמין שפיתוח מקצועי צריך להיות כוכב הצפון שלכם; זהו אמנם מושג חמקמק, אבל כמו בכל דבר, עם הזמן לומדים לנתח טוב יותר סיטואציות כאלה. זה אף פעם לא יהיה מושלם, אבל היי, מה בחיים כן, מלבד הבאגט של הבייקרי?

נ.ב – הירשמו כאן לעדכונים שבועיים ממני

מדי יום חמישי אני שולח ליותר מ-1,000 מנויים 5 פריטי תוכן שאספתי מפייסבוק/טוויטר, פלוס פרשנות שלי. הארכיון כאן, תצטרפו גם!

5 תגובות כתוב תגובה

  1. אהבתי את הכתיבה.
    אני מספר 2 בחברה קטנה עם כיוון לבינונית. הגדילה שלי בחברה היא משמעותית בשנים האחרונות רק שכרגע אני נמצא בנקודה המחייבת חידוד כיוון או לשיטתך- מציאת כוכב הצפון.
    האם אתה מכיר/ ממליץ/ יש לך רעיון כלשהו ליועץ/ מנטור בתחום ההתפחות האישית? הכולבוניקיות כבר מתחילה לגבות מחיר והוא מתחיל להיות שלילי.

    • כן, אורנה רודי שכותבת טורי אורח בגלובס. רק קח בחשבון שיש לה תפיסת עולם מסוימת וברורה, שזה מעולה בשביל לקבל דעה אבל רצוי לקבל דעות נוספות

  2. היי ערן,

    אני מתמחה כבר מעל שנה וחצי בראיית חשבון במחלקה הכלכלית של סומך חייקין, ולאחרונה התחלתי לחשוב על תפקיד ההמשך שלי לאחר ההתמחות, בהמשך הדרך הייתי רוצה לכהן כסמנכ"ל כספים בחברה גדולה. בין אם חברת טכנולוגיה או בין אם חברה יותר מסורתית עבור רואה חשבון.

    בכל מקרה, גם עבור חברה מסורתית וגם עבור חברה טכנולוגית יש לי חסך של ביקורת (אני יודע שגם אתה היית במחלקה הכלכלית של קסלמן).
    רציתי לדעת כיצד השלמת את פערי הידע? להבנתי, הפערים יחסית לא גדולים ואני שמח על הנושאים שלמדתי במסגרת שהותי במחלקה הכלכלית. אולם, אני לא בקיא מספיק בפעולות הבסיסיות הבאות:
    בדוחות התאמה למס, הבנה בפריוריטי, איחוד דוחות וביצוע פקודות חתך, תקני ביקורת, US GAAP ובכלל נושאי הליבה של הביקורת אשר נגעתי בהם בתואר.

    בנוסף, אשמח אם תשתף אותי במחשבותייך לגבי חשיבות התפקיד של איש הכספים בחברת הייטק.. להבנתי, משיחות עם חברים בתחום ומשקיעים בחברות הון סיכון, עיקר הפוקוס בחברות הללו הוא כלפי COO, CMO, CTO, SALES ולסמנכ"ל הכספים ואגף הכספים ישנה חשיבות פחותה בעת קבלת ההחלטות. (אציין כי ישנן חברות טכנולוגיות (ולא רק) אשר מתייחסות לאגף הכספים, כאגף לא רלוונטי אשר מגיעים אליו אך ורק בשביל לשאול על החזרי הוצאות ממסעדות ולא כליבה עסקית).

    כמו שאני רואה את ההתפתחות של העולם ואת האקו סיסטם הישראלי, אני חושב שמבחינת ציר פיתוח (מבחינה כלכלית ומבחינת זמן), חברות הטכנולוגיה והסטרטאפים בישראל "העולם החדש" יתגמלו אותי יותר, בהשוואה לתפקיד של סמנכ"ל כספים / איש השקעות בחברות "העולם הישן" – נדל"ן, ביטוח, פיננסים, תעשייה וכו'.
    מה גם שיש קושי לעבור בין חברות טכנולוגיות לחברות לא טכנולוגיות ובהינתן והתחלת בחברה טכנולוגית או בחברה מסורתית יהיה קשה לבצע מעבר בהמשך הקריירה לחברה (לסקטור) המקביל.

    בזמני הקורונה גם יציבות תעסוקתית הפכה להיות נדבך חשוב באופן הקידום העסקי ולכן אני חווה דילמות על רקע בחירת מקום העבודה הבא.

    • היי יובל,

      שאלות טובות. אעשה כמיטב יכולתי לענות בצורה כללית.
      בגדול, אם כבר סימנת מטרה מול העיניים, אז לך ותראה מסלול שעשו אנשים שהגיעו לשם. אני חושב שרוב סמנכלי הכספים בחברות גדולות עשו את המסלול הקלאסי שדפנה גרובר מטיפה לו. עד כמה קל למישהו שלא בא מביקורת לעשות מסלול שהוא קלאסי לאנשי ביקורת? אפשרי, כנראה שנדרשת פרוטקציה כדי להכניס את הרגל מבעד לדלת. אגב, לא רק בגלל שאין לך את הידע, אבל בגלל שמעסיק שלא מכיר אותך כנראה יחשוב שאתה הולך להשתעמם ולעזוב יחסית מהר (הרי אתה לא מכיר את העבודה היומיומית). בכל אופן, להגיע לתפקיד בכיר בחברה גדולה אומר כל הזמן לפרוץ תקרות זכוכית ככה שהאתגר הזה אמור להיות קטן עליך :)
      קשה לומר בצורה מכלילה עד כמה הCFO משפיע. זה קודם כל תלוי באישיות של האדם (למשל רועי הלדשטיין מצ'ק פוינט התחיל באגף הכלכלה והיום חלק גדול מהאופרציה בחברה תחת ה-FP&A), אבל גם באופי של המנכל, של העסק, של שאר חברי ההנהלה ועוד ועוד. אני יודע שיש מין סברה כזו שכל עולם הכספים הולך לכיוונים אנליטיים ואופרטיביים אבל ביננו, גם בשאר המחלקות לא קופאים על השמרים…
      חד-משמעית כדאי לדעתי ללכת למגזרים שבהם הפריון גבוה. לא יודע מה זה עולם חדש/ישן – לך לאיפה שהכסף כי שם ההזדמנויות השוות, האנשים האיכותיים והכסף טוב יותר.

      בהצלחה!
      ערן

כתיבת תגובה