אמל"ק: לא.
יצא לי לשמוע בשנתיים-שלוש האחרונות שהמון מקצועות, דוגמת ראיית חשבון או עריכת דין, נמצאים ב"הצפה", אז חשבתי ששווה לכתוב על הנושא פוסט שאוכל להפנות אליו בעתיד אנשים שמוציאים מפיהם את השטויות הללו. לפני שאני ניגש למלאכה (אל דאגה, זה פוסט קצר יחסית), חשוב לי לתת קרדיט לשלושה אנשים שאני עוקב אחריהם בשנתיים האחרונות ואני לומד מהם דברים חדשים על בסיס כמעט שבועי: עומר מואב, אורי כץ מדעת מיעוט ואסף צימרינג ממבוא לכלכלה ג'. למרות שהשניים האחרונים מתפעלים בלוגים שוקקים, הרבה יותר נוח לעקוב אחריהם באמצעות הפייסבוק משתי סיבות: האחת, אתם גם ככה מבלים בפייסבוק בערך 40 דקות ליום, והשניה, שהאקשן האמיתי נמצא לרוב בתגובות לפוסטים. למשל, לפני מספר שבועות החל ויכוח נהדר בין פרופ' מואב לפרופ' אריאל רובינשטיין (לנצח אזכור לו את הטראומה שהעביר אותי בקורס תיאוריה מיקרו בתואר השני) על מידת הבקיאות של כלכלנים ידועים במודלים מאקרו-כלכליים, וזו רק דוגמה אחת לדיונים אחרים מאוד מעניינים שקורים שם על בסיס די שוטף. ממש בקרוב אני מתכנן לכתוב פוסט בו אשתף אחרי מי אני עוקב בימים אלו ולשלושה הללו יהיה מקום של כבוד ברשימה.
הפוסט הזה יעשה שימוש במספר מקורות מידע, אבל הראשון שבהם הוא הפוסט המושלם של אסף (אני קורא לו אסף כי החלפנו שני מיילים) על שיווי משקל בשוק העבודה.
ראשית כל, נקודת המוצא שלנו צריכה להיות שאין כזה דבר הצפה בשוק העבודה. ישנו שוק שמפגיש בין מעסיקים לעובדים, יש ביקוש לעובדים ויש היצע של עובדים, והביקוש פוגש את ההיצע בשיווי משקל מסוים שמבטא את מספר המועסקים בשכר מסוים. אז למה מתכוון טוקבקיסט בגלובס כשהוא מודיע קבל עם ועדה ששוק רואי החשבון "מוצף"? מה שהוא בעצם אומר זה משהו בסגנון של "השכר בנקודת שיווי המשקל של שוק העבודה שלי נמוך מדי ביחס לציפיות שלי לגבי התשואה שאני ארוויח בגין ההשקעה שלי בתואר, השקעה שהיא לא רק עלות התואר אלא גם הזמן שהקדשתי ללימודים במקום לעשות כסף".
אפשר גם כמובן להתייחס למילה הצפה כטרוניה על כך שהיצע העובדים בראיית חשבון הולך וגדל, מה שכמובן מוריד את השכר בנקודת שיווי המשקל. אין ספק שללמוד משפטים, מנהל עסקים או ראיית חשבון זה לא דבר קשה במיוחד. אתם יודעים מה, גם אם מדובר בלימודים קשים, הם לבטח קלים יותר מללמוד מדעי המחשב או הנדסת תוכנה. השילוב של לימודים לא קשים במיוחד, עם הילה מסוימת (שהולכת ודועכת) והקלות היחסית של פתיחת מוסד לימודים שמלמד את המקצועות הללו (אין צורך במעבדות או ציוד יקר), גורמת לכך שהביקוש הגבוה למקצועות הללו זוכה להיצע גבוה של מוסדות לימוד ב-20 השנים האחרונות.
ואכן, מה שקרה בעשור האחרון זה שביקוש גבוה למקצועות הללו פגש בהיצע תואם, וגרם לכך שהיצע העובדים לאותם מקצועות גדל בהתמדה. במקביל, הביקוש לאותם מקצועות לא גדל באותו הקצב, מה שגרם לירידה בשכר בנקודת שיווי המשקל. עכשיו, כשיצרנים נתקלים בדברים מעצבנים כמו תחרות חופשית, הם מנסים להקטין בחזרה את ההיצע, על ידי הערמת קשיים על היבואנים או הפעלת לחץ למכסות ייבוא. במקצועות חופשיים זה טיפה יותר מסובך כי הסכנה לא באה מבחוץ, אלא מבפנים, אז מה עושים כדי בכל זאת לייצר חסמי כניסה לשוק העבודה? המתנה כפויה, הצורך ברישיון, הקמת גילדה שתפעיל לחצים על אידיוטים שימושיים ועוד כל מיני המצאות. כמובן שכלפי חוץ ההצדקה לכך נשענת על טיעונים כמו הבטחת הרמה המקצועית וכו', אבל המטרה תמיד זהה: העמדת עוד ועוד חסמי כניסה כדי להגן על הגילדה. כשלא מצליחים לייצר חסמי כניסה גבוהים מספיק, כמו שקרה בשוק עורכי הדין, קורה הליך טבעי (שאמור היה לקרות מוקדם יותר) של יציאה מהמקצוע, כך שכיום תואר ראשון במשפטים פשוט נחשב לאחלה תואר ראשון, וזהו פחות או יותר. זה טבעי וזה סבבה, זו בטח לא סיבה לבהלה. אגב, תחשבו על זה רגע. מהרבה בחינות, דווקא מתכנתים או מעצבים גרפיים הם הכי חשופים לייבוא: מי מאיתנו לא שמע על הודו ומזרח אירופה כמקור לכוח עבודה איכותי וזול יחסית למקצועות הללו? ועדיין, כמעט ולא שומעים על הקמת וועדי עובדים או לשכת המתכנתים, וגם כאשר כן נעשים ניסיונות לכך, מדובר בניסיון נואש וחסר סיכוי לכפות העסקה על חברות שנמצאות אחרי השיא שלהן ונכנסות להליכי צמצום עלויות. אתם יודעים למה לא נעשים ניסיונות כאלה? כי העובדים די מרוצים מהתשואה שהם עושים על ההון האנושי שלהם, וכי עלויות ההחלפה שלהם די נמוכות במידה והם יחליטו לשבור את הכלים. באותו הקשר, אורי כץ כתב אחלה פוסט בנושא ועדי עובדים.
מה שמביא אותי לנקודה האחרונה והיא תואר ראשון, הון האנושי ומה שביניהם. האם מקצוע ראיית החשבון צפוי גם הוא להפוך לאחלה תואר ראשון, גם למי שלא רוצה לעסוק בראיית חשבון? יכול מאוד להיות. ואם זה יקרה, גם זה בסדר. לכל רואי החשבון והכלכלנים שבקהל: בואו לא נשלה את עצמנו, ההון האנושי שאנחנו צוברים במהלך התואר ו-3-4 השנים שלאחר מכן הוא לא כזה מיוחד, ובהתאמה, הוא לא שווה כל כך הרבה. ואז יש את אלה שמתפשרים ונשארים בפירמות, עם שכר בסדר וקביעות די מובטחת; אחרים יוצאים החוצה, מגיעים למשרת ניהול זוטר, חלק מצליחים להתקדם מהר, חלק לאט וחלק בכלל לא, ונפלטים מהמקצוע. זה בסדר, זה נורמלי, זה טבעי ותנו לי לספר לכם סוד: זה בדיוק מה שקורה בכל מקצוע! היי, טוקבקיסט, רוצה להגדיל את הסיכויים שלך לגורל עם שכר גבוה יותר? תלמד הנדסה ותפסיק לבכות בגלובס!*
*רק אל תשכח שמדובר בלימודים קשים הרבה יותר, לא בטוח שתהנה לתכנת או שתהיה טוב בזה, ושחשוב לשמר את ההון האנושי שלך, פן תיתקע עם ידע לא רלוונטי בעוד 15 שנה!
השורה התחתונה שלי בפוסט הזה היא שלכל אחד יש אחריות אישית לעשות כמיטב יכולתו כשהוא בוחר מה ללמוד ובמה לעסוק, ולכן אין שום היגיון בלבוא בטענות ל"מדינה" או לכל גורם אכזר אחר, כמו שלמשל ראיתי בכתבה של אולפן שישי אודות הספורטאים האולימפיים הנשכחים. אורי כץ העלה רעיון לפיו המל"ג יפרסם מדי שנה סקר שכר של בוגרי מסלולים שונים מטעם מוסדות הלימוד השונים. אני לא בטוח שזה יהפוך את האינפורמציה לסימטרית לחלוטין אבל זה בוודאי ישפר את המצב הקיים. אפילו אורי (אני קורא לו אורי כי עשינו פעם קורס יחד) בעצמו מודה שאם הייתה בידיו האינפורמציה שיש בידיו כיום הוא לא היה בוחר ללמוד הנדסת תעשייה וניהול כתואר ראשון. בטח היה לומד גיאוגרפיה ;)
הנקודה השנייה שרציתי להעביר כאן היא חשיבות ההון האנושי. לדעתי, זה הדבר החשוב ביותר בכל מקצוע שבו תבחרו לעסוק, כאשר גם "קשרים" נכללים לדעתי תחת ההגדרה הרחבה הזו. השקיעו בעצמכם, השקיעו בקשרים שלכם, בסופו של יום זה יכול להיות היתרון התחרותי שלכם כאשר השוק מתחיל להיות צפוף.
ולסיכום, יש לי בקשה אחת מכם. בפעם הבאה שאתם נתקלים בכתבה על ההצפה הבלתי נסבלת במקצוע X, אנא, עצרו רגע לחשוב האם ההיסטריה מוצדקת והאם הצד שנפגע מאותה "הצפה" אכן ראוי להגנה מפני תחרות. בסופו של יום אין ארוחות חינם, ואם קיים צד שמרוויח מהגנה, קיים גם צד שמפסיד, ולא בטוח שזו תוצאה "הוגנת" יותר.
ההשוואה הבין ענפית מיצתה את עצמה. מתכנתים מרווחים יותר, נקודה. השאלה שצריכה להישאל, איזה תחומים בראיית חשבון כרגע הם ה״תחומים״ החמים, שמכניסים יותר.
הבהרה: כותב התגובה אינו יודע דבר או חצי דבר(וזה לאחר תואר ראשון בניהול ברקאנטי) על תחום ראיית החשבון או עריכת הדין לצורך העניין.
ערן, (אני מרשה לעצמי לקרוא לך ערן כי לפני עשור פינינו צלחות ביחד) אתה כותב "… כשלא מצליחים לייצר חסמי כניסה גבוהים מספיק"
אתה משווה את שוק העבודה לשוק המוצרים. בשוק המוצרים אני מבין מי הגורמים בעלי האינטרס לייצר חסמי כניסה, אבל מי הם אותם "יצרנים" המקבילים להם בשוק העבודה, ואיך הם מייצרים את אותם חסמי כניסה? האם במזיד או כתהליך טבעי?
היי עודדי,
כפי שאני מסביר בפוסט, ישנו היצע של עובדים וביקוש די נתון לאותם עובדים. עכשיו, העובדים הותיקים אומרים לעצמם: "אם נצליח להכניס חסמי כניסה לענף שלנו, כמו מבחנים קשים או תקופת התמחות ארוכה, לאורך זמן זה יגרום לכך שפחות אנשים יפנו למקצוע הזה מאשר במצב רגיל, וזה טוב לנו, כי אז נוכל לבקש שכר גבוה יותר בשיחות השכר הבאות". זה תמיד אותו סיפור. עורכי דין יגידו שזה יניב עורכי דין טובים יותר, איגוד נהגי המוניות טוען ש-uber מסוכנת לנוסעים כי "כל אחד יכול לקבל רישיון" וכן הלאה… כל אדם שעוסק במקצוע X רוצה למנוע מאחרים לעסוק בו גם כן כי אז הוא יצטרך להתחרות ביותר אנשים.
לדעתי היצרנים אילו בעלי הפירמות שמרכיבים את לשכת רואי החשבון.
אי אפשר להשוות שוק עבודה לשוק מוצרים וכו’,המאפיינים בכל מגזר שונים,בראיית חשבון היצרנים הם בעלי המשרדים והשאיפה שלהם היא להקטין את ההוצאה,הכוונה שנקודת שיווי המשקל ההתחלתית מבחינת השכר תיהיה שכר המינימום למתמחים ככה השוק כולו מתחיל מהתחתית.
איך עושים זאת? בפשטות.
לשכת רואי החשבון המורכבת מבעלי המשרדים עצמם,זה כשלעצמו דבר הזוי לחלוטין שאיגוד מקצועי מייצג מגזר מסוים שהיושבים בהנהלה הם המעסיקים של המיוצגים בעצמם.
הלשכה ביחד עם משרד המשפטים עודדו ותמכו בפתיחת מסלולי לימוד לחשבונאות במכללות בשנים האחרונות,מצד שני היצע המשרות לא השתנה,התוצאה היא שהשכר ההתחלתי בשוק מגיע למינימום.
ומי משלם את השכר? נכון אותם בעלי משרדים ששולטים בהלך הרוח ובהחלטות בענף ראיית החשבון.
ערן, תודה על הפוסט המעניין.
לעניין ההון האנושי: אני הייתי מהנדס בכל חיי הבוגרים וזכור לי כי בכל שנות עבודתי למדתי כל הזמן. למזלי מקום העבודה שלי אפשר לי להשתתף בכל אותם קורסים כדי להתקדם בעבודה. הלימודים לא מסתיימים עם קבלת התואר וזה נכון לרוב המקצועות.
אבי.
ראשית – תודה על הפוסט המעניין.
בעניין תעסוקה – רו"ח שמעוניין במשרת חשבות בחברת סטארט אפ מוזמן לשלוח אלי קורות חיים למייל: dvori.dave@gmail.com
הי דבורי
יש קבוצת פייסבוק מצויינת של "משרות לרו"ח ומתמחים", כדאי לפרסם גם שם.
גם ערן מפרסם שם את הרשומות שלו :)
תוכלי להשאיר לינק? מה שמצאתי בגוגל זה של הלשכה (ולא ראיתי שם פוסטים של ערן, לכן לא נראה לי שזה מה שהתכוונת) תודה
בבקשה
אחלה פוסט, תודה :)
היי ערן
פוסט נהדר .
קראתי לך פוסט ישן שהוא גם קשור לעניין , שאף שם ציינת את חשיבות ה ״ביג4״ .
אני סטודנט לראיית חשבון וניהול ,לשנה א׳ באוניברסיטת תל-אביב , חשוב לציין שאני לא מכיר אף אחד שעובד בחברות הללו ״ אין ויטמין p ״ .מה אתה ממליץ לעשות על מנת להתקבל לאחד החברות הנ״ל ?
תודה רבה
אם אתה בוגר אוניברסיטה עם ממוצע ציונים 80+ לא אמורה להיות לך בעיה להתקבל לביג4. חוצמזה, הבנתי שכיום התהליך מתחיל רק בשנה ג', עד אז יכול להיות שיהיו לך עוד כמה נקודות מעניינות ברזומה, וגם לך תדע.. בטח לחברים מהתואר יש קשרים דרך ההורים והם יוכלו לעזור קצת.
היי ערן,תודה על הפוסט.
האם לדעתך המקצוע בסכנה ממשית -ע”י תוכנות שיחליפו את הרואה חשבון הקלאסי ?. בינה מלאכותית הולך חזק היום ונראה שהכיוון הוא למחשוב במגוון תחומים. tnx
היי, אני מניח שכן, ברמה כזו או אחרת. מעבר לכך It's anybody's guess
היי ערן,
אני עוקב בהדיקות אחר הבלוג והחומרים שלך.
אני צפוי להתחיל התמחות במחלקה הכלכלית באחד ממשרדי הביג 4. עיקר עבודתי, למיטב הבנתי, תהייה להעריך שווי של חברות, מכשירים פיננסיים ושאר ירקות ולכתוב תכניות עסקיות.
אשמח לשאול מספר שאלות בקשר להתמחות במחלקה הכלכלית לעומת התמחות בביקורת הייטק:
1. האם היעדר ניסיון בביקורת יחסום בסבירות גבוהה את האפשרות להגיע לתפקידים ניהוליים בכירים בחברות ציבוריות?
2. יש מתמחים בכלכלית שמתאפשר להם לעבוד על מספר מצומצם של תיקי ביקורת אם הם מבקשים?
3. למרות שהתקבלתי לכלכלית, יש באפשרותי להתמחות בביקורת הייטק. מה לדעתך היתרונות והחסרונות בלהתחיל בביקורת ולנסות לעבור לכלכלית אחרי שנה של התמחות ועד כמה המהלך נפוץ?
תודה מראש!
היי,
תודה על המחמאות.
1. לא נשמע לי סביר. יש הרבה סמנכלי כספים שהם בכלל לא רואי חשבון.
2. לא נראה לי. אלה מחלקות שונות. אם זה כל כך חשוב לך תוכל לבקש להיכנס לפרויקטים של DD, שהיא מחלקה אחות של המחלקה הכלכלית.
3. ראיתי את זה קורה אבל זה לא נפוץ, תלוי מאוד בסיטואציה ובקשרים. לגבי מניית יתרונות וחסרונות לכל אלטרנטיבה, זו כבר המשימה שלך – לא שלי. כתבתי כאן את דעתי בנושא, ממליץ לך לדבר עם אנשים נוספים.
בהצלחה,
ערן
אפרופו ההמלצה שלך על ללמוד מחשבים, כתבה טובה בנושא
http://www.themarker.com/technation/1.4108270
כן, כתבה נחמדה.
האמת שצריך לקחת מזה את הדברים החיוביים. אמנם בוגרי מכללות מתחילים מנקודת התחלה נמוכה יותר, אבל לפחות הם מתחילים.
היי ערן, באמת כתבה מעניינת.
גם אני צפוי להתחיל התמחות במחלקה הכלכלית באחד ממשרדי הביג 4. אשמח לדעתך בנושא ההתמחות בחברה עסקית ולא בפירמת ראיית חשבון, זאת בהנחה שאני לא רוצה לעסוק בביקורת.
תודה ובהצלחה!
אם אתה מוצא מקום זה אחלה רעיון. כמדומני אבל אפשר לעשות רק שנה מתוך שנתיים בחברה אז אולי כדאי להתחיל בפירמה ואז לעבור.
ערן