היוש!
תוצאות הסקר השנתי של SaaS Capital פורסמו (עבדכם הנאמן לקח חלק גם כן), והן כוללות בנצ'מרקים נחמדים לאללה עבור חברות SaaS.
גשו לכאן כדי להוריד את ה-PDF.
אני מקווה שייצא לי לכתוב עליו קצת בעתיד, יש שם כמה דברים שהפתיעו אותי.
פורים שמח!
ערן
(עדכון: בעקבות תגובות שקיבלתי לפוסט זה, כתבתי עוד כמה מילים על WeWork)
אחת לשנה-שנתיים יוצא לי להסתכל על מודל עסקי של חברה מסוימת ולא להבין איך אפשר לפספס את סימני האזהרה. זה קרה לי עם בבילון, עם קופיקס ועכשיו זה קורה לי עם WeWork.
WeWork, למי שלא מכיר, היא חברה בתחום הנדל"ן-מניב-מסחרי, סמי יזמי. היא שוכרת שטחי משרדים, משפצת אותם (מכאן – סמי יזמית) ומשכירה את השטחים המעוצבים לפרילנסרים ועסקים קטנים. לאחרונה התבשרנו שהחברה עומדת להשלים סיבוב גיוס נוסף, בגובה 4 מילארד דולר (לפי שווי של 20 מיליארד דולר), כאשר סיבוב קודם היה בגובה 430 מיליון דולר (לפי שווי של 17 מיליארד דולר).
בכנות, אני לא מבין את זה, וזה למה:
הערכות שווי הוא נושא שאני כמעט ולא כותב עליו בבלוג הזה, בעיקר משתי סיבות: האחת – הוא משעמם אותי (להזכירכם, יש לי נסיבות מקלות), והשנייה – הוא רלוונטי לחלק מאוד קטן מהתפקיד הנוכחי שלי. רצה הגורל והשבוע האחרון זימן לי כמה תזכורות שהערכת שווי חברות יכולה להיות דווקא די מעניינת כשהיא בקונטקסט הנכון, אחת מהן היא הפוסט הזה בפייסבוק (הקבוצה מומלצת, אגב).
האמת שיצא לי לחשוב לא מעט על איך להעריך שווי של חברת SaaS בצורה כללית, ורק כשנתקלתי במאמר המצוין How To Value a SaaS Company גיליתי שלמעשה קצת איחרתי את הרכבת, אבל היי – מקוריות זה לא הכל בחיים.
מה שאני הולך לעשות בפוסט הזה הוא להתחיל בסיבה שבגינה אני חושב שהשיטה בה משתמש המאמר, מכפילים, היא הנכונה מבין השיטות הקיימות, ואחר כך לאמ;לק ולזקק את העצות המרכזיות בו. תחשבו על זה כמו סיכום שיעור של החנון הזה שתמיד יושב בשורה הראשונה בקורס מבוא לדוחות מאוחדים.
אני מניח שלא מעט סטארט אפים, גם כאלה שמוכרים להרבה לקוחות, משייטים להם מחודש לחודש, מדי פעם מציצים בחשבון הבנק ומבצעים איזה אנליזה שתגיד להם מה מצבם באותו רגע, אולי גם מה צפוי, ואז חוזרים לטפל בשוטף, עד הפעם הבאה שיתחשק להם לדעת מה מצבם. לדעתי, חייב שיהיה אדם בחברה שיידע בכל זמן נתון כיצד נסגר החודש שעבר, הן מבחינת ביצועים (מכירות, הוצאות וכו') והן מבחינת מצב חשבון הבנק. אם יש מנהל כספים אז כמובן שהוא אמור להיות האדם הזה, אבל במידה ולא, המנכ"ל או מנהל התפעול חייבים לקחת זאת עצמם. עד כאן כנראה שלא בדיוק זעזעתי את עולמכם, השאלה היא רק איך לעשות את זה בצורה האופטימטלית.
עם כל הכבוד ל-BI ונושאים אחרים שכתבתי עליהם, אני חושב שיש נושא אחד בבלוג שלא קיבל מספיק תהודה והוא אופרציה. קשה להגזים בחשיבות שמייחסים לנושא הזה עבור סטארט-אפ ובעצם עבור כל חברה עם פעילות. back-office יעיל הוא-הוא זה שמאפשר לחברה לצמוח במכירות בלי להגדיל את מצבת העובדים שתומכת במכירות שנעשו. זה כמובן מתחיל באוטומציה של רישוי ושאר ירקות, אבל זה הרבה יותר מזה; זה השאיפה לאפס מגע יד אדם בהליך המכירה והרישוי, וכן להשגת מידע עסקי בכמה קליקים. אני תומך גדול בהפיכת Salesforce ל-ERP וניהול הרישוי ועיקרי המידע העסקי שם, בעיקר בגלל שמשם אפשר לסנכרן פחות או יותר כל שירות על פני כדור הארץ (ואני נוגע בנקודה הזו בהמשך); לאחרונה יצא לי לשחק קצת עם mixpanel, וגיליתי שמעבר לכך שמדובר במוצר חובה עבור כל מנהל מוצר (ואני לא נכנס כרגע לשאלה מי יותר טוב, הם או Kissmetrics), מדובר במוצר שממש יכול לעזור למחלקת האופרציה / פיננסים.
המשך קריאה
(עדכון אחרון: פברואר 2017)
לאחרונה ממש מגרד לי להתחיל לשתף יותר ויותר חומר מעניין שאני נחשף אליו במדיומים השונים, ואני לא בטוח מה הדרך הנכונה לעשות זאת. פרופיל פייסבוק אישי ציבורי כמו עומר מואב? דף ציבורי כמו אורי כץ או אסף צימרינג? אולי בכלל טוויטר? לינקדין? על שמי או בשם CFO Desk? עם כותבים נוספים או רק אני? איך צריכה להיות החלוקה בין חומרים מקוריים לחומרים מבוססי שיתופים?
זו התלבטות קשה. יש משהו מאוד נוח בלתחזק בלוג בלבד. אתה לא מחויב לו בשיא הכוח, כותב רק כשבא לך, משתף את מה שכתבת רק אם בא לך, הכל נמצא ברחוב צדדי כזה בלי ה-מון תגובות ודיונים. היתרון הזה הוא גם חיסרון, כי כשיש לך את חיידק הכתיבה והשיתוף אז הרעב ליצירה ולחשיפה הולך וגדל עם הזמן, אבל זה לא בדיוק עובד במתכונת "שגר ושכח", זה משהו שצריך לתחזק מדי יום, על חשבון דברים אחרים, כשלא לגמרי ברור מה ה-ROI בכל הסיפור הזה. למעשה, אני די בטוח שהיחידים שבאמת עושים כסף מלתחזק פרופיל ציבורי מוצלח זה או אנשי בידור שפונים למכנה משותף רחב (30,000 עוקבים ומעלה), או כאלה שזה חיבר אותם (בפוקס?) לשותפים עסקיים. כאסטרטגיה לקריירה בטווח ארוך, מאחר וישראל שוק קטן, לדעתי להיות חזק ברשתות החברתיות זה נחמד כתוספת, לא כמנה עיקרית, בטח ככל שתחום העיסוק שלך נישתי יותר.
אז כמו שאתם מבינים, יש לי כל מיני סימני שאלה בנוגע להיכן לקחת את הדבר הנחמד שנבנה פה, הרגישו חופשי להגיב ולשתף אותי במחשבות שלכם בנושא. בינתיים, נישאר עם רשימת הקריאה הזו, שאני מתכוון לעדכן מדי כמה שבועות.
איזה מכוערות התמונות shutterstock האלה אה?
טוב, לא משנה, לענייננו.
לכל האנליסטים שבקהל, לפני כמה ימים השקתי כלי חדש שמאפשר למשוך בבת אחת את כל הנתונים שקיימים ב-מגנא עבור רשימת חברות שהמשתמשת מזינה, לטווח זמן שמוזן גם כן. כל המידע מוצג בטבלה שטוחה (כמעט לגמרי, שמות החברות נמצאים בטורים, אבל אפשר להשטיח זאת באמצעות Unpivot), ואפשר לייצא אותה לקובץ CSV.
לינק – ייצוא מרוכז של דוחות כספיים ל-CSV
לא אלאה אתכם בשימושים האפשריים, אבל בעצם כל אחד צריך בנצ'מרק מדי פעם, וזו דרך ממש קלה להשיג אותו. אני מקווה שבקרוב ייצא לי להוסיף לו אפשרות למשוך את הנתונים עבור חברות אמריקאיות.
סתם ככה למקרה שמעניין אתכם, כתבתי את הכלי בפייטון, הלוגיקה עצמה של ה-scraping מתפרסת על פני 20 שורות בערך, Python ממש נוחה לשימושים כאלה. לסיכום, זה היה אתגר ממש כיפי לסופ"ש, ותודה לחברי טל מופקדי על הרעיון לעשות זאת.
תהנו !
קרדיט תמונה: James Kemp
אמל"ק: לא.
יצא לי לשמוע בשנתיים-שלוש האחרונות שהמון מקצועות, דוגמת ראיית חשבון או עריכת דין, נמצאים ב"הצפה", אז חשבתי ששווה לכתוב על הנושא פוסט שאוכל להפנות אליו בעתיד אנשים שמוציאים מפיהם את השטויות הללו. לפני שאני ניגש למלאכה (אל דאגה, זה פוסט קצר יחסית), חשוב לי לתת קרדיט לשלושה אנשים שאני עוקב אחריהם בשנתיים האחרונות ואני לומד מהם דברים חדשים על בסיס כמעט שבועי: עומר מואב, אורי כץ מדעת מיעוט ואסף צימרינג ממבוא לכלכלה ג'. למרות שהשניים האחרונים מתפעלים בלוגים שוקקים, הרבה יותר נוח לעקוב אחריהם באמצעות הפייסבוק משתי סיבות: האחת, אתם גם ככה מבלים בפייסבוק בערך 40 דקות ליום, והשניה, שהאקשן האמיתי נמצא לרוב בתגובות לפוסטים. למשל, לפני מספר שבועות החל ויכוח נהדר בין פרופ' מואב לפרופ' אריאל רובינשטיין (לנצח אזכור לו את הטראומה שהעביר אותי בקורס תיאוריה מיקרו בתואר השני) על מידת הבקיאות של כלכלנים ידועים במודלים מאקרו-כלכליים, וזו רק דוגמה אחת לדיונים אחרים מאוד מעניינים שקורים שם על בסיס די שוטף. ממש בקרוב אני מתכנן לכתוב פוסט בו אשתף אחרי מי אני עוקב בימים אלו ולשלושה הללו יהיה מקום של כבוד ברשימה.
הפוסט הזה יעשה שימוש במספר מקורות מידע, אבל הראשון שבהם הוא הפוסט המושלם של אסף (אני קורא לו אסף כי החלפנו שני מיילים) על שיווי משקל בשוק העבודה.
האמת היא שהרעיון לבצע סקר אנשי כספים, כמו לקבוצת הוואטס אפ, בא לי מתוך רצון לבנצ'מרק מסוים, בעיקר עניין אותי כמה מזמנכם אתם משקיעים בעבודה תכלס וכמה זמן מוקדם לישיבות וכו'. משם זה התפתח לשאלות מקדימות ומרחיבות, וגם לשאלה כללית שעניינה אותי והיא עד כמה אתם מרגישים בטוחים ביכולת שלכם למצוא משרה חלופית במהרה. הסיבה שהתשובה לשאלה הזו עניינה אותי היא שאני רואה בה אינדיקציה לעד כמה "קשה" המקצוע. כלומר, אם תשאל מתכנת ברמה סבבה+ הוא ישיב לך שלא תהיה לו שום בעיה להשתלב במהרה בשוק העבודה במידה ויפוטר, בעוד שאצלנו אנשי הפיננסים תחושת הבטן שלי הייתה שזה לא כל כך פשוט… ואני מרחיב על כך בהמשך.
פוסט חדש בנושא (דצמבר 2016): המדריך המקוצר להערכת שווי חברות SaaS
פוסט בנושא סליקה אצל חברות SaaS (ספטמבר 2018): המדריך המלא לסליקה באינטרנט עבור חברות SaaS – חלק א'
בין אם את מנהלת כספים בסטארט-אפ קטן או בינוני, רוב הסיכויים הם שאת מתחזקת מודל פיננסי שאמור לחזות את תוצאות החברה ב 3-5 השנים הקרובות. כשמדובר בחברה קטנה, אז הקליינט של המודל הוא משקיעים ו/או אנליסטים מקרנות הון סיכון עם יותר מדי זמן פנוי (זהירות! אלה מבזבזי הזמן הגדולים ביותר!). אם אתם כבר אחרי גיוס A אז צריך לתחזק מודל בשביל ישיבות הדירקטוריון, ישיבות תכנון לשנה הבאה וכמובן – התכוננות לסיבוב B (יש!). פוסט זה הולך לעסוק בטיפים מעשיים לבניית מודל פיננסי לחברות SaaS, ולמרבה השמחה – הפשטות של מודל ה-SaaS זולגת גם לאקסל עמו נעבוד. אני לא מתכוון להפוך את הפוסט הזה ל-SaaS Financial Modeling 101, כלומר אני מניח שאתם יודעים לעבוד עם אקסל, בניתם כמה מודלים בחיים שלכם ומעניין אתכם, כמו שעניין אותי בזמנו, לקבל כמה טיפים מעשיים שיעלו אתכם לשלב הבא מבחינת הידע שלכם בנושא זה.
סדר הדברים שאני מביא כאן הוא הסדר שלדעתי רצוי לעבוד בו, הוא לאו דווקא הסדר שיוצג לקליינט של המודל. למשל, בהמשך הפוסט אני ממליץ לפתוח את הקובץ עם גליון מבוא שנותן קצת רקע למודל ומפרט את ההנחות המרכזיות שלקחתם, אבל זה משהו שאני ממליץ לעשות בסוף העבודה ולא בתחילתה, מסיבות ברורות. עוד אוסיף שאני לא רואה את עצמי אוטוריטה בנושא, הפוסט הזה הוא בוודאי לא best-practice וייתכן מאוד שבתגובות לפוסט תמצאו טיפים ומתודולוגיות הרבה יותר שימושיים מאלה שאני חולק כאן. למען האמת, אני אפילו קצת מקווה שזה מה שיקרה…