המדריך המלא לפתרונות סליקה עבור חברות SaaS – חלק א'

יו, איזה כיף! סוף סוף פוסט שמחבר פיננסים ותפעול כמו פעם, ועוד בנושא אולי הכי מדובר בקבוצות דיונים של סטארט אפים: פתרונות סליקה לחברות SaaS! ולא רק שזה נושא מדובר, הוא גם נושא חשוב, כי סליקה היא בורג מרכזי באופרציה של חברות שהגיעו לשלב המוניטיזציה (בוודאי כאלה שהן Self-Service) וכי טעויות עלולות לעלות ביוקר או להקשות על צמיחה; אז החלטתי להרים את הכפפה ולשפוך בשני פוסטים את כל מה שאני יודע על הנושא הזה פלוס שיחות עם קולגות, וכדי לעמוד מאחורי תיאור מפוצץ כמו המדריך המלא אני גם אשתדל לעדכן את הפוסט על סמך מידע חדש שיזרום בתגובות ובקבוצה שלנו בפייסבוק.

סליקה באינטרנט היא משהו שאפשר לדבר עליו בלי סוף, החל ממניעת הונאות ועד לתקן PCI-DSS LEVEL 1, אין לי שום כוונה (וידע) לכסות את הכל, ולמען האמת אני גם חושב שזה יסיט את רוב האנשים ממה שחשוב באמת: בניית מערך גבייה/סליקה שיעבוד טוב בסקייל וגם יספק חווית שירות טובה; מטרת הפוסט אפוא היא להיות One Stop Shop של ידע "תכלסי" בנוגע לגבייה / סליקה אוטומטית מלקוחות (לצורך נוחיות, מעתה אשתמש רק במונח סליקה, כי לגבייה יש קונוטציה של להתקשר ללקוח ולשאול איפה הכסף). אם הצלחתי במשימה, אז לאחר קריאת הפוסט הזה והפוסט שיבוא אחריו אמור להיות לכם מושג די טוב של איך העניינים עובדים מבחינה תפעולית (לאו דווקא מה בדיוק קורה מתחת למכסה המנוע) ומה ה-setup שנכון למקרה שלכם (כולל באיזה ספקים להשתמש).

המשך קריאה

פוסט אורח: כמה מילים על תכנית מדען

שלום לכולם, שמי רגב, אני מתמחה בביג 4 בחטיבת הביקורת בצוות הייטק (בעיקר סטארט-אפים) וקרנות הון סיכון. נתקלתי בבלוג של ערן כשהתחלתי לחשוב ולחפש כיוונים לתעסוקה לאחר ההתמחות. החומרים והכתיבה היו מעולים וחשבתי לעצמי איך אני יכול לתרום חזרה לבלוג.. הרי אני נתקל בסטארט-אפים כל הזמן (אומנם מנקודת מבט של רואה חשבון מבקר אבל בכל זאת) ואז נזכרתי שתכנית מבוססת מענק של לשכת המדען הראשי (או בשמה העממי, תכנית מדען) זה משהו שיכול להיות רלוונטי – והנה אנחנו =]

הסוגים השונים של תכנית מדען

אז נתחיל עם קצת פרומו. ישראל בעלת יתרון יחסי (יש בוגרי כלכלה?) בתעשיית ההייטק ובעיקר בפוטנציאל הקיים בחדשנות שמביאים איתם הסטארט-אפים. המדינה זיהתה את הקושי הראשוני של מיזמים טכנולוגיים חדשניים בתחילת דרכם לגייס הון ראשוני מהשוק הפרטי ובמיוחד כאלה שרמת הסיכון הטמון בהם (עקב הטכנולוגיה הבוסרית) הוא גבוה, ולכן הכינה מסלול מיוחד עבורם, ושמו בישראל תכנית החממות.

המשך קריאה

חדש! רשימת התפוצה השבועית של CFO Desk

לפני כשבועיים פתחתי רשימת תפוצה במיילצ'ימפ, הנה הלינק: http://eepurl.com/dzhYvr

למה עשיתי את זה? ראשית כל, כבר שיתפתי עמכם שאני נמצא כרגע בתקופה של מחסום כתיבה קל בכל מה שקשור לפוסטים ארוכים כמו פעם, אבל זה לא אומר שהרצון לשתף תוכן כבה, אלא להיפך: יוצא לי לשתף המון תוכן בוואטס אפ, וכעת התלבטתי מה הדרך הנכונה לשתף אותו עם קוראי הבלוג בצורה יותר מסודרת. הקבוצה בפייסבוק נחמדה, אבל פחות מתאימה לדעתי למטרה הזו, ואין לי אנרגיה לתחזק פרופיל בטוויטר, אז הפור נפל על פתיחת רשימת תפוצה במיילצ'ימפ, מהסיבות הבאות:

המשך קריאה

Lessons Learned על שוק העבודה בהיי טק (ובכלל)

הפוסטים הכי פופולריים בבלוג הם ללא ספק אלה שבנושא קריירה. גם שנתיים וחצי מכתיבתו, הפוסט על האם ללמוד ראיית חשבון קיבל למעלה מ-160 תגובות (כולל שלי, אז בעצם למעלה מ-80) ואני מרגיש שהוא, יחד עם הפוסטים האחרים בקטגוריה, מספקים לאנשים בתחילת הקריירה שלהם אינפורמציה שלי לא הייתה בזמנו. זה כיף וממלא בתחושת סיפוק.

בשנים האחרונות התמזל מזלי לקחת חלק פעיל בצמיחה של שתי חברות, מדלן ו-Atera, וגם צפיתי מהצד בחברים / קולגות / סטודנטים עושים את צעדיהם הראשונים בעולם התעסוקה. ניסיתי לסדר לעצמי בראש את התובנות העיקריות מההצלחות והכישלונות של כולם, כולל שלי, ומה שיצא זה הפוסט הזה. אתם תחליטו אם קלעתי או לא, בתגובות.

לפני שנתחיל, דיסקליימרים:

  • הפוסט יותר מדבר לאנשים מהרקע שלי ודומים לי, כלומר כלכלה / חשבונאות / מנהל עסקים / הנדסת תעשייה וניהול / מקצוע רך אחר. המקצועות שהפוסט מכוון אליהם הם כאלה שמצריכים יכולות אנליטיות ברמה כזו או אחרת, כאשר הלימודים מספקים בסיס סביר ואין מסלול קריירה ברור לגמרי, אלא יותר כיוון כללי.
  • הדעות שלי הם תולדה של ניסיוני האישי והניסיון של חבריי – לא המדגם הכי מייצג בעולם, ולא בטוח שרלוונטי למקרה הספציפי שלכם.

אוקיי, אפשר להתחיל.

המשך קריאה

אני חוזר ללמד! (לינק הרשמה בפוסט)

אני שמח לבשר שבחודש מאי הקרוב אני חוזר ללמד בפעם החמישית את הקורס הערכת שווי חברות, במסלול MBA באוניברסיטה העברית, ואתם יכולים להגיע כשומעים חופשיים (ללא עלות כמובן).

הקורס כולל 8 מפגשים, בימי שישי בין השעות 11:15-13:45, באוניברסיטה העברית קמפוס הר הצופים, מספר כיתה יימסר בהמשך. המפגש הראשון מתוכנן ליום שישי ה-4.5.18 (עדכון: 18.5.18).

אני צפוי להעביר את שלושת / ארבעת השיעורים הראשונים, העוסקים בניתוח דוחות כספיים והערכת שווי חברות בשיטת ה-DCF. ימשיך אותי שותפי לכתיבת הספר, ניר יוסף, כיום דוקטורנט למימון באוניברסיטת תל אביב ואחד האנשים הכי חכמים שיצא לי להכיר בחיי.

את מצגות הקורס שהעברתי ב-2016 ניתן למצוא כאן.

לרישום כשומע חופשי לחץ כאן

הגרף הראשון שצריך לעניין כל עסק SaaS

היוש, חזרתי.

לפני שנתחיל, כמה עדכונים על מה שהלך איתי בחודשים האחרונים.

  1. השקנו את Localize.city, האתר החדש של מדלן המיועד לתושבי ניו יורק (כתבה בכלכליסט, עם וידאו). בערך שנה מאז שהצטרפתי, ולאחר עבודה מאומצת מאוד של עשרות אנשים, כיף גדול לראות את האתר חי ומתחיל לקבל טראפיק. עכשיו מתחיל אתגר עוד יותר גדול… :)
  2. המון מזמני הוקצה לצמיחה של מדלן בחודשים האחרונים. אני חושב שהצטרפו אלינו בערך 10 אנשים חדשים לעמדות מפתח שונות (ו-20 איש לעמדות אחרות), ועדיין מחפשים עוד. מדהים אותי כל פעם מחדש כמה זמן הליכי גיוס גוזלים.
  3. פתחתי קבוצה בפייסבוק למנהלי כספים של סטארט אפים, משהו קצת פחות אינטימי מקבוצת הוואטסאפ, אבל עדיין בעל פוטנציאל גדול לספק ערך לדעתי.
  4. נועה חגגה שנה :)

דגדג לי מאוד לחזור לכתוב, פשוט לא היה לי על מה. למדתי המון בחודשים האחרונים על בניית חברת סטארט-אפ, זה פשוט לא משהו שאפשר לתמצת לפוסט אחד או שניים. קצת קשה להסביר זאת.

בכל אופן, סוף סוף בא לי רעיון לפוסט, בסגנון הפוסטים החנוניים שהייתי כותב בתחילת הבלוג, וזה הולך ככה.

המשך קריאה

מצגת הרצאה שהעברתי בנושא SaaS

בארבע השנים האחרונות, בהן התמזל מזלי לעבוד בחברות SaaS, התאהבתי במודל העסקי הזה, ממגוון סיבות:

  1. מדדי הביצוע אינטואיטיביים ופשוטים לחישוב
  2. בגלל שהמדדים אוניברסלים וחוצי-תעשיות, ישנם סקרים רלוונטים שמספקים בנצ'מרק
  3. ה-Funnel ברור ויש המון מידע וכלים שמסייעים לבצע לו אופטימיזציה. אגב, גם הכלים הללו הם כלי SaaS
  4. ההצלחה העסקית קשורה באופן הדוק לערך שהמוצר מספק. אם ישנו ערך, משתמשים ירכשו מנוי וישתמשו במוצר. אם הערך פוחת, הם יקטינו שימושים עד שיפסיקו את המנוי
  5. יש אינסוף בלוגים ומקורות מידע

בשבוע שעבר העברתי מצגת בנושא SaaS לחטיבת ההיי טק של אחד הבנקים. המצגת מתחילה בהסבר כללי על כלכלת מנויים, ממשיכה בשיקולים עסקיים ומשמעויות בבחירת אסטרטגיית Go To Market, מגדירה את המדדים הנפוצים ומסיימת בסקירה של תוצאות מעניינות מסקרים אחרונים. לאורך המצגת ניסיתי שלא לדבר על המדדים stand-alone, אלא על משמעותם העסקית ופריטי המשימה שהם גוזרים לעסק. אז הנה היא, אני מקווה שתיהנו ממנה למרות שרוב התוכן הועבר בעל פה והמצגת היוותה בעיקר רקע לדברים: ערן בן חורין – SaaS 101

אז פתחתי קבוצה בפייסבוק

נכון לעכשיו אני צורך מפייסבוק את מרבית התוכן שלי: חדשות, תחומי עניין, תחביבים ותמונות מחגיגות יומולדת 3 לכל מיני אנשים מהתיכון.

לאחרונה נכנסתי קצת לעולם ה-Customer Success והשיווק, וקצת קינאתי באקו סיסטם היפה שהמקצועות הללו הצליחו ליצור לעצמם: מקום להתייעץ בו, לשתף ידע וכמובן גם ליצור קשרים מקצועיים.

כשאני מחבר את זה לבקשות ההצטרפות לקבוצת הוואטס אפ שאני מקבל על בסיס שבועי, אז נהיה לי ברור שיש מקום למנף את ה-reach שהבלוג השיג וליצור קהילה פייסבוק פעילה, המיועדת לאנשי כספים של סטארט אפים (או כאלה שנמצאים ליד). אני אשתדל לחלוק שם מהידע שצברתי בשנים האחרונות וכל מיני חומרים חדשים שאני נתקל בהם, בעיקר כאלה שהם מעניינים אבל לא שווים פוסט בפני עצמם, וכמובן, מקווה שעם הזמן יותר ויותר אנשים ישתפו גם הם.

מבחינת פרטים טכניים ודגשים אחרים, אז ככה:

המשך קריאה

10 סיבות בגללן הכנתי את תקציב 2018 בעזרת Budgeta

אני חושב שאחד הדברים שהכי עזרו לי בתחילת הדרך כ-CFO בסטארט אפ זה ההבנה שאפשר להספיק הרבה יותר כאשר משתמשים בכלים הנכונים. הדגשתי את המילה נכונים כי בשנים האחרונות יש פריחה מטורפת של מוצרי SaaS ורטיקלים, כלומר כאלה שפונים למחלקה ספציפית בארגון (כמו HR) ולא לארגון כולו (כמו ERP). כל המוצרים האלה באים לפתור בעיה נקודתית, הם בעצם ייצוג נאה של טבלאות פלוס מנגון Workflow, ומדי פעם אתם תפגעו בול במוצר שעושה לכם טוב. אגב, לתומס טונגוז יש תיאוריה שמוצר SaaS ורטיקלי ממש טוב הוא כזה שהולך ומתרחב בתוך הארגון; זו תיאוריה נחמדה בעיקר כי היא פותחת חלון לאופן שבו אנשי VC מנתחים את העולם, לדעתי היא לא ממש מחזיקה מים, אבל לכו תדעו.

בכל אופן, כשעמדתי להכין את תקציב 2018 של מדלן, אמרתי לעצמי "קח לך כמה ימים לנסות מערכת SaaS לבניית תקציב, לך תדע אולי זה ישתלם". אני מודה שקצת חששתי בהתחלה, בכל זאת אני עובד עם אקסל כבר 20 שנה (כלומר מאז כיתה ז') ומרגיש שהגעתי לרמת שליטה די טובה בו (כלומר עבודה עם פונקציות מעריכיות), אבל לפעמים צריך לצאת מאזור הנוחות כדי לעלות ל"רמה הבאה" ואני מרגיש שזה בדיוק מה שהקנה לי המעבר לעבודה עם מערכת תקציב מקצועית, Budgeta במקרה שלי (ותודה לתומר על ההמלצה). בשורה התחתונה, זה לגמרי היה שווה את זה וחזרתי כדי לספר למה:

המשך קריאה