יולי 06 2011

זינגה – מטריקת הכנסות גאאפ שימושית בכלל?

מאת |

ZYNGA פרסמה ביום שישי טיוטת תשקיף ראשונה, ונראה כי מאז ראשית שנות האלפיים לא התעניינה התקשורת במדיניות הכרה בהכנסה כפי שהיא מתענינית עכשיו.

זינגה מפתחת משחקים מקוונים. עיקר הכנסותיה נובעות ממכירת מוצרים וירטואלים – כמו טרקטור או דלק — לשחקנים החפצים לשפר את עמדתם במשחק.

ההמולה התקשורתית החלה עוד לפני פרסום התשקיף. כך למשל, ב24 ביוני, ציין הוול סטריט ג"ורנל:

Revenue recognition on the sale of virtual goods is not exactly a sexy topic … … … The Securities and Exchange Commission and other governing bodies have not yet come up with a legally prescribed method for taking into account the sale of virtual goods. … … … That leaves companies to come up with their own best guesses. … … … Zynga may be the first out of the gate, but many others are waiting in the wings. … … … Zynga declined to comment for this story.

רואי החשבון של זינגה הם E&Y. כבר באפריל 2010, שנה וחצי לפני פרסום התשקיף, הם פרסמו מסמך קצר מאד (כאן) המתאר את עמדתם בסוגיה. הם הציעו שלוש שיטות הכרה. בכולן ההכרה היא לאורך תקופת השרות שמספקת זינגה שהיא תקופת הצריכה של המוצר הוירטואלי. הסוגיה היא כיצד להגדיר את תקופת הצריכה וכיצד להעריך את אורכה.

זינגה יישמה בתשקיף את השיטה הכי פחות שמרנית, המכונה Item-based revenue model.

במדיניות הזו, פריטים וירטואלים מחולקים לשתי קבוצות. האחת, consumable כגון דלק. השנייה durable כגון טרקטור.

Consumable virtual goods represent goods that can be consumed by a specific player action. For the sale of consumable virtual goods, we recognize revenue as the goods are consumed, which approximates one month.
Durable virtual goods represent virtual goods that are accessible to the player over an extended period of time. We recognize revenue from the sale of durable virtual goods ratably over the estimated average playing period of paying players for the applicable game, which represents our best estimate of the estimated average life of durable virtual goods.

כללית, השיטה עושה הגיון. וניתן לומר שעל אף ריבוי תקנים והוראות בנושא הכרה בהכנסה ב-גאאפ האמריקאי, זינגה ו-E&Y, בסופו שלו יום, נאלצו ליישם עקרונות כלליים.

אבל האם מטריקת הכנסות על פי GAAP שימושית למשקיעים?

התמורה עבור המוצרים משולמת מטבע הדברים מראש לזינגה (או לפייסבוק שמעבירה אותה לזינגה) , כך שכל עסקה נרשמת תחילה מול הכנסות נדחות.

יתרת ההכנסות הנדחות ב-31 במארס 2011 הייתה כחצי מיליארד דולר, למעלה מפי 2 מההכנסות שדווחו ברבעון שהסתיים באותו תאריך: 235 מיליון דולר, מזה 222 מיליון עבור מוצרים וירטואלים (השאר פרסומות). יחס חריג למדי בגודלו.

הקונסיומבלס משתחררים להכנסות, כאמור, בתוך חודש. אבל התמורה שהתקבלה עבור מוצרים ברי קיימא עשויה להשתחרר לאורך תקופה ארוכה – התקופה שבה השחקן צפוי להמשיך ולשחק במשחק שבו ניתן לעשות שימוש במוצר שרכש. אומדן תקופה זו תנודתי למדי, שכן משחק כזה או אחר, יכול לפתע להימאס על אנשים, או להפך.

We determine our estimated average playing period of paying players for each significant game beginning with the time a player first purchases a virtual good. For the three months ended March 31, 2011, the estimated average playing period of paying players for our games ranged from ten to 25 months. Future paying player usage patterns and behavior may differ from the historical usage patterns and therefore the estimated average playing periods may change in the future.

זינגה מעדכנת אומדנים אלה מדי רבעון. כך שאם ברבעון מסוים אומדן "תקופת המשחק הממוצעת" של משחק פופולארי צונח – חדשות רעות — הכנסות GAAP דווקא יעלו.

כך או כך, שחרור הנדחות לדו"ח רווח והפסד רגיש מאוד לאומדני "תקופת המשחק הממוצעת" של המשחקים הפופולריים ביותר.

ולמרות זאת הגילוי שנותנת זינגה להרכב ההכנסות הנדחות דליל ביותר ואגרגטיבי.

The estimated weighted-average life of durable and consumable virtual goods included in new bookings during the three months ended March 31, 2010 was 14 months compared to 12 months for the three months ended March 31, 201

במיקרוסופט, למיטב זכרוני, יש גילוי ליתרת הנדחות בחתך קווי מוצרים עם צפי שחרור להכנסות. פה, בטיוטת התשקיף הראשונה של זינגה לא ניתן גילוי דומה. יתכן שה-SEC תדרוש גילוי בטיוטות הבאות.

בהינתן שקצב שחרור ההכנסות הנדחות – שגודלן מהותי מאד ביחס להכנסות רבעוניות — תלוי באומדנים תנודתיים וכי דווקא כאשר משחק מאבד משתתפים ההכנסות המדווחות ממנו עשויות לזנק מעלה את השאלה: האם מטריקת הכנסות GAAP שימושית למשקיעים?

בתשקיף, זינגה "מציעה" למשקיעים לעשות שימוש במטריקת הכנסות אחרת, נונ-גאאפ: בוקינגס:

Bookings is a non-GAAP financial measure that we define as the total amount of revenue from the sale of virtual goods in our online games and from advertising that would have been recognized in a period if we recognized all revenue immediately at the time of the sale.
We use bookings internally to evaluate the results of our operations, generate future operating plans and assess the performance of our company.

האם לפנינו מקרה שבו מטריקת הכנסות נונ-גאאפ מספקת למשקיעים מידע מועיל יותר מאשר הכנסות ע"פ גאאפ?

10 תגובות

10 תגובות לפוסט “זינגה – מטריקת הכנסות גאאפ שימושית בכלל?”

  1. novoish בתאריך 06 יולי 2011 בשעה 5:48

    1. למה הם כוללים את הכנסות הפרסום באותה מטריקה אלטרנטיבית?
    2. בכל מקרה, טקרטורים, דלק ושאר ירקות – מדובר בחברת משחקים, עם מודל שקרוב מספיק ל"מנויים": יש משתמשים "מזדמנים" ויש משתמשים "קבועים". המטריקה הרלוונטית היא קצב גידול האידיוטים, והתפלגות בזבוז הכסף שלהם. כן מתכלה, לא מתכלה – לא הגזמנו? הבועה הנוכחית כבר חיסלה את חוש ההומור שלי, מצטער.

  2. ירון קרן בתאריך 06 יולי 2011 בשעה 8:51

    מדובר בחברה של טרנדים ודווקא הערכים העדכנים של הבוקינג מעידים טוב יותר על העתיד מאשר ממוצע ביצועי העבר שמוצג בגאאפ.

  3. ד בתאריך 06 יולי 2011 בשעה 19:16

    לדעתי ה-BOOKINGS ייכנס בעצם לתזרים המזומנים מפעילות שוטפת (שינוי בהכנסות נדחות) כך שגם ב-GAAP יהיה לזה ביטוי. במידה ופופולריות של משחק מסויים תרד (בהנחה שאין משחקים אחרים שיתפסו פופולריות על חשבונו) אז אכן ההכנסות יעלו אך התזרים מפעילות שוטפת אמור לרדת….

  4. tashkif בתאריך 06 יולי 2011 בשעה 21:12

    ד – אם קורא הדוחות יחבר את השינוי בהכנסות הנדחות (שורה בדוח תזרים) להכנסות גאאפ (שורה בדוח רווח והפסד) הוא יקבל בוקינגס. אבל לא נראה לי ש"בוקינגס" היא שורה בפני עצמה בדוח גאאפ.

  5. ד בתאריך 06 יולי 2011 בשעה 21:44

    ברור לי שורת "בוקינגס" לא מופיעה כשורה בפני עצמה בדוח גאאפ. רק ציינתי שזה אמור לבוא לידי ביטוי.
    דבר נוסף, למה אי אפשר להכיר בהכנסות של מוצר בר קיימא (DURABLE) מייד בעת קבלת התשלום? מדוע זינגה מעדיפה להכיר בזה לאורך זמן? הרי את המוצר היא כבר סיפקה וקיבלה עליו תשלום מיידי (מיידי לצורך העניין ולא תשלום על פני מספר חודשים רב)

    אם חברת קטרפילר למשל, מקבלת תשלום במזומן עבור חופר שלה (שהוא גם מוצר בר קיימא) אז היא מכירה בזה בשורת ההכנסות גאאפ. היא לא מכירה בהכנסות של זה על פני משך החיים הממוצע של המוצר שלה (לפי מיטב ידיעתי בכל אופן)…

  6. רמי בתאריך 07 יולי 2011 בשעה 21:32

    5 – כי הלקוח של זינגה לא קונה את המוצר "טרקטור וירטואלי", אלא את הזכות להשתמש בטרקטור במגרש המשחקים שזינגה מחויבת לספק לו לאורך זמן. זינגה לא מוכרת מוצר, אלא מספקת שרות מתמשך.

  7. זיו פ בתאריך 12 יולי 2011 בשעה 8:52

    הרושם שלי הוא שהסוגיה בכלל לא צריכה להיות ההכרה בהכנסה אלא ההכרה בהוצאות קפיטליות. אני דווקא הייתי מעוניין לראות דו"ח שלהם שבו ההכנסות מוכרות ברגע שהן מתקבלות(לדוגמה אותו מדד בוקינגס) אבל מנגד, הקאפקס לא פוחת באופן עקבי, אלא על כל רכישה של טרקטור ווירטואלי, מיד מופחת מהקאפקס סכום מסוים שעפ"י תחשיב מייצג את ההשקעה לבנות את העולם הווירטואלי עבור הלקוח למשך תקופת חיי הטרקטור. כך נקבל מושג טוב יותר על צרכי ההשקעה של החברה.

    באופן ההצגה הנוכחי, כפי שמתואר בטור זה, ישנם שני זרמים מיידיים בעלי מח"מ קצר (הן ההשקעה הקפיטלית שכבר התבצעה והן ההכנסה אשר הינה במזומן למעשה) אשר בעקבות החשבונאות נמרחים על פני תקופה ארוכה ומייצרים מיצג כאילו מדובר בחברה בעלת פעילות מתמשכת של הכנסות והוצאות, כאשר בפועל מדובר בחברה שעוד חצי שנה עשויה להיות שווה 2% ממה שהיא שווה היום.

    והערה נוספת – התרגלתי וקיבלתי כבר את האינגלית המשובשת של המונח "עושה שכל" אבל "עושה הגיון" נראה לי מוגזם.

  8. tashkif בתאריך 17 יולי 2011 בשעה 11:14

    רמי רוזן, אנליסט טכנולוגיה וראש מחלקת מחקר Sell Side בהראל פיננסים & יוני אבישר מנהל את קרנות הטכנולוגיה בהראל פיא כותבים שני עמודים על זינגה ולא מזכירים כלל את מטריקות הנונ-גאאפ שבשתקיף החברה:

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3524371,00.html

    זכותם לא להשתשמש בנתוני נונ-גאאפ — אבל לא לידע את הקוראים על סוגיית ההכרה בהכנסה או על היתרות המהותיות של הכנסות נדחות, קצת מוזר.

    למשל הם כותבים:

    "לנוכח הרווח הנקי של זינגה ברבעון הראשון – 11 מיליון דולר – מכפילי הרווח שבהם מדובר הם אדירים".

    אבל הרווח הנקי המבוסס על בוקינגס הוא 63 מיליון דולר — ראו עמוד 13 בתשקיף.

    עוד דבר מוזר במאמרם הוא המשפט הבא:

    "ההכנסות של זינגה קפצו מ־19.4 מיליון דולר ב־2008 ל־597 מיליון דולר ב־2010, וצפי ההכנסות ל־2011 עומד כבר על 1.5 מיליארד דולר."

    צפי של מי? הרי החברה לא נסחרת וזה לא קונצנזוס של אנליסטים מסקרים. אז של מי הצפי? איך אפשר שלא להסביר של מי הצפי? ככל הידוע המספר המצוטט (ראו כאן) לא מתייחס להכנסות גאאפ', כמשתמע מהפסקה המצוטטת, אלא לבוקינגס.

  9. ערן בן חורין בתאריך 18 יולי 2011 בשעה 15:33

    למה אתה רומז תשקיף? שהם לא מודעים לסוגיה הזו?

  10. tashkif בתאריך 18 יולי 2011 בשעה 16:50

    ל-9 חד משמעית לא. איני רומז לדבר. ולראיה, כתבתי: " זכותם לא להשתמש בנתוני נונ-גאאפ". כלומר, במפורש ציינתי את האפשרות שהם מודעים לסוגייה, אבל החליטו להתעלם ממנה בכתבה

פרסמו תגובה